^ 1.וז''ל שם הל' יד :''כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הציפורן, כסכין של שחיטה-הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר "אבנים שלמות תבנה, את מזבח ה' " (דברים כז, (ומהיכן היו מביאין אבני מזבח: מן בתולת הקרקע חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה ובניין ומוציאין ממנו האבנים, או מן הים הגדול, ובונין בהן'' וממשיך הרמב''ם שם בהלכה ט''ז ''כל אבן שנגע בה הברזל-אף על פי שלא נפגמה-פסולה לבניין המזבח ובניין הכבש, שנאמר "כי חרבך הנפת עליה, ותחללה'' (שמות כ''א,כ') הבונה אבן שנגע בה ברזל במזבח או בכבש-לוקה, שנאמר "לא תבנה אתהן גזית" (שם); והבונה אבן פגום, עובר בעשה.
ובה' י''ז כתב': "אבן שנפגמה או שנגע בה ברזל, אחר שנבנית במזבח--אותה האבן פסולה, והשאר כשרות. ומלבנין את המזבח פעמיים בשנה, בפסח ובחג; וכשמלבנין אותו, מלבנין במפה, אבל לא בכפיס של ברזל, שמא ייגע באבן ויפסול''.

^ 2.ועי' במשנה למלך (שם) שהקשה דאם אכן יש עשה ד''אבנים שלמות'' מדוע לא מנה הרמב''ם מצווה זו לעשה מהתרי''ג עיי''ש מה שתירץ.

^ 3.אף שכתבתי אבנים לשון רבים מ''מ ד''ז שנוי במחלוקת דבחילל אבן מהמזבח ע''י ברזל נחלקו רבוותא אם זה מחלל רק את אבן זו וכדאי' ברמב''ם כאן שכ' בהל' ט''ו ''אבן שנפגמה או שנגע בה ברזל, אחר שנבנית במזבח- אותה האבן פסולה, והשאר כשרות '' והוא מהמכילתא. אבל דעת הגר''א (בפירושו למסכת מידות פ''ג מ''ד) שאם נפסלה אפילו אבן אחד בפסול דגזית ה''ז פסל את כל המזבח. ועי' בספר תורת הקודש סימן ז' שהאריך בענין זה בטוטו''ד.
^ 4.עדיין צ"ב מדוע האבנים נפסלות אם אין עובר עליהן בלאו.
^ 5.עיי''ש שביאר למה לא מנאה הרמב''ם למצווה.
^ 6.