ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מצווה לאכול בערב יום הכיפורים ולהרבות בסעודה" (שו"ע או"ח תרד, א). וראוי לדעת כי זה היום היחיד בשנה שבו יש מצווה מהתורה לאכול. אמנם בליל הסדר יש מצווה לאכול מצה בשיעור כזית, ובליל סוכות יש מצווה לאכול כזית לחם בתוך הסוכה, אבל אין במועדים אלו מצווה לאכול ולהיות שבע. ואפילו בשבתות ובימים טובים אין מצווה לאכול דווקא, אלא המצווה היא לענג את השבת ולשמוח ביום טוב, ומכיוון שהעונג והשמחה באים בדרך כלל גם על ידי אכילה ושתייה, אנו אוכלים ושותים; אבל אם יהיה אדם שהאכילה תקשה עליו ותצער אותו, הוא יהיה פטור מלאכול.
יש רק יום אחד בשנה שבו מצווים אנו על פי התורה לאכול ולשבוע. ואימתי הוא יום זה? בתשיעי בחודש תשרי, ערב יום הכיפורים. וכל כך גדולה חשיבותה של מצווה זו, עד שאפילו ממעטים בתלמוד תורה בערב יום הכיפורים כדי לאכול ולשתות. אמר האר"י הקדוש, שבאכילה של ערב יום הכיפורים לשם שמיים יכול אדם לתקן את אכילתו של כל השנה. ויש מי שאמר שצריכים לאכול בערב יום הכיפורים כפליים ממה שאוכלים ביום רגיל.
טעם למצוות אכילה בערב יום הכיפורים
ולכאורה ביום שלפני יום הכיפורים היה ראוי להתמלא בחיל ורעדה, ומה המקום לשמחת אכילה ושתייה? באר רבי משה קורדברו שהשמחה היא לקראת מצוות התשובה שאנו מקיימים ביום הכיפורים, שכן ראוי לשמוח מאוד בקיום כל המצוות, ועל אחת כמה וכמה במצווה חשובה כמצוות התשובה, שעל ידה אדם מתקן את חטאיו ומתקרב מחדש אל הקב"ה. אלא שהתשובה עצמה כרוכה בצער ובחרטה, בוידוי ובקבלה לעתיד, ובאותה שעה אי אפשר לשמוח באופן גלוי. ולכן ציוותה התורה שנשמח באכילה ושתייה לפני יום הכיפורים, ומתוך כך נכנס ליום הקדוש, יום שבו הקב"ה סלל עבורנו דרך לשוב אליו בתשובה.
הביטחון בה' שיוציא את דיננו לטובה
לקראת ראש השנה מסתפרים ולובשים בגדים חגיגיים, ואוכלים ושותים. ואף ביום הכיפורים לובשים בגדים לבנים, ובמוצאי יום הכיפורים שמחים, כי בטוחים שה' יוציא את דיננו לטובה. וכן אמרו חכמים: איזו אומה מופלאה כאומה זו, שיודעת מנהגיו של אלוקיה. שמנהגו של עולם, אדם שיש לו דין, מרוב דאגתו על דינו שמא ייגזר למיתה, לובש שחורים, ומתעטף שחורים, ומגדל זקנו, ואינו חותך צפורניו. אבל ישראל אינם כן: לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים זקנם, ומתחתכים ציפורניהם, ואוכלים ושותים, לפי שיודעים שהקב"ה יעשה להם נס ויזכו בדין (עפ"י המובא בטור או"ח תקפא).
והלא בעינינו אנו רואים איך בכל שנה מתים כך וכך נפשות מישראל, ורבים מביניהם התפללו בכוונה ביום הכיפורים, ומדוע שנצא מיום הכיפורים בשמחה? אלא שעיקר הדין הוא על החיים האמיתיים, התלויים בקשר שלנו עם ריבונו של עולם, מקור חיינו. ומי שאינו חוזר בתשובה בימים הנוראים, כאשר נגזר דינו למיתה, זוהי מיתה של אבדון, שכולה צער ויגון. אבל מי שקיים את סדר הימים הנוראים כהלכתו, מובטח לו שזכה להתקרב לריבונו של עולם, ואף אם ח"ו נגזר עליו איזה דבר שאינו טוב - אף זה לטובה, כדי לתקן אותו ולהביאו לחיי העולם הבא. ועל כך ראוי לנו שנשמח (עפ"י השל"ה מסכת ראש השנה תורה אור יז).
הכול לטובה
צריך להאמין שגם חורבן היישובים וגירוש המתנחלים הצדיקים הוא לטובה. ואמנם אלה שחטאו ויזמו את הפשע הזה עוונם כבד, אולם עלינו, אלה שלא השתתפו בחטא, להעמיק ולראות היאך הכול לטובה. גם אם לא נבין כלל איך המעשה הרע הזה מוביל לטוב, הוא בסופו של דבר יוביל לטוב, כפי שכל הייסורים שעם ישראל עבר הובילו ויובילו לטוב. אולם ככל שנעמיק ונבין יותר איזה טוב יכול לצמוח מזה, כך הטוב יתגלה מהר יותר, ופחות סבל וייסורים יעברו עלינו. ואם לא נבין - משא היגון יכבד עלינו. יותר מזה, כיהודים מאמינים עלינו להתאמץ לשמוח, ולנהל חיים טובים. יש בכך קידוש ה'. שיידעו הכול איך יהודים מאמינים יודעים להוציא דברים טובים גם מתוך הרע. אם נצליח בכך, יתרבו המאמינים והמתקשרים לתורה ומצוות.
האחריות המוטלת עלינו
מצווה להידבק במידותיו של הקב"ה, שנאמר (דברים יג, ): "אחרי ה' אלוהיכם תלכו". ושאלו חכמים (סוטה יד, א): וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה, והלא אש אוכלה הוא? והשיבו, שהכוונה שיש ללכת אחר מידותיו של הקב"ה. מה הוא גומל חסדים אף אנו צריכים לגמול חסדים. וכמו כן יש לומר שאם הוא יתברך מכוון את הכול לטובה, גם אנחנו צריכים להשתדל לכוון את חיינו באופן שנראה בפועל איך הכול לטובה.
לא נעים לדרוש דבר מהמגורשים, אולם בכל זאת ארהיב עוז להתחנן ולבקש שיעשו הכול כדי להיטיב את חייהם ברוחניות וגשמיות. שירבו בקביעות עיתים לתורה, שיתאמצו יותר בחינוך הילדים. למי שיש ילדים גדולים שעומדים לקראת נישואין או שכבר התחתנו - שיעודדו אותם להקים משפחות גדולות של תורה וחסד. לקיים את הפסוק "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". ומי שיתאמץ להתעלות מתוך המשבר יזכה לסייעתא דשמייא.
גם מבחינה כלכלית יש להיזהר מטעויות, כלומר: לפעול להשגת הפיצויים הגבוהים ביותר, ולעמוד על המשמר, שלא לבזבז את הכסף על מותרות. להשקיע את כולו בדברים החשובים באמת. בבית טוב אך לא מפואר. לחסוך כמה שיותר כדי לחנך את הילדים לתורה ומצוות, כדי לחתן אותם ולסייע להם להעמיד משפחות גדולות. זאת ההשקעה הטובה ביותר, שפירותיה עצומים בעולם הזה, והקרן קיימת ממנה בעולם לבא.
שמחת אסירי ציון
גם המפגינים למען קדושת העם והארץ שנעצרו, צריכים לשמוח. ראשית על כך שלמרות השקר ששטף את הארץ הם שמרו על עמדתם ולא נכנעו. וכידוע מידת הגבורה קשורה לשמחה. ועוד עליהם לשמוח, שמתוך ההשפלה שחשו בעת מעצרם, רוחם תוכל להשתחרר מתפישות ישנות, מהשעבוד הנפשי לאליטות השליטות. מתוך כך יוכלו לחשוב בחופשיות כיצד להיטיב את מצבנו הלאומי.
גם עניינו המיוחד של יום הכיפורים קשור לחירות. עיקר התשובה היא ההשתחררות מכבלי החטא, מכבלי התאוות והמידות הרעות. זהו עניין הצום ושאר העינויים - להשתחרר ליום אחד מהעיסוק בענייני הגוף.
ניקוי ימי מילואים
מתוך אותה המגמה, צריך להשתדל שכל הלוחמים למען העם והארץ לא יפסידו דבר בחייהם האישיים, ואתן דוגמא לכך משאלה שנשאלתי.
שאלה: בעקבות ההפגנות נגד הנסיגה והגירוש נעצרתי למשך חמישה עשר יום, הפסדתי ימי עבודה והרגשתי מושפל. אני כועס כיום על הממשלה והמשטרה ולא רוצה לשרת במילואים. מה לעשות?
תשובה: כמו שיש מצווה להגן על העם והארץ בשירות הצבאי כך יש מצווה להפגין למען העם והארץ. ואם כבר יצא שישבת בכלא חמישה עשר יום, תוכל להחשיב זאת כחמישה עשר יום במילואים. כלומר, משירות המילואים הבא שלך תוכל להפחית חמשה עשר יום, וכך ייצא שלא תפסיד ימי עבודה ותהיה פחות ממורמר. כמובן תעשה זאת בדרכים המקובלות, על ידי אישור מחלה וכיוצא בזה.
שאלה: אבל על ימי המילואים אני מקבל תשלום מסוים, ואילו כשישבתי בכלא הפסדתי ימי עבודה.
תשובה: תשתדל לעשות חשבון צודק, ואם תמצא שאותם חמישה עשר ימים שישבת במעצר שווים עבורך כמו שלושים יום במילואים, תפחית שלושים יום. ואם תחשוב שהם שווים כמו ארבעים וחמשה ימים, תפחית ארבעים וחמשה.
שאלה: ואם אחשוב שנפגעתי יותר, אפשר להחשיב כל יום בכלא כמו ארבעה ימים?
תשובה: הגזמת.
עצה טובה לנוסעים לעבודה
סיפר לי אדם שנסיעתו לעבודה אורכת כשעה, שהקפיד לשמוע שיעורים בדף יומי בנסיעתו הלוך וחזור, ובמשך מספר שנים הספיק לחזור כך על הש"ס פעמיים. וזאת בנוסף לשיעור היומי שהוא משתתף בו בבית הכנסת שביישובו.
וזו עצה טובה לנוסעים לעבודתם, שפעמים רבות חשים תסכול מהשעות הארוכות שהולכות לאיבוד על נסיעות, ואם ישמעו בדרכם שיעורים בגמרא או בהלכה יוכלו להתעלות בתורה. ואמנם קל יותר ומסקרן להקשיב לרדיו, אבל באמת אין בזה תועלת. מגמתם העיקרית של ערוצי הרדיו הנוכחים לעשות תעמולה שמאלנית חילונית ולספק בידור. אפשר לוותר על כך. הרי שהשומע בדרכו שיעורי תורה שכרו כפול: יחד עם זה שהוא זוכה ללמוד תורה, הוא גם נמנע באותה שעה משמיעת שידורי הרדיו ה'ממלכתיים'.
חתונות
הזמן הזה שלאחר הגירוש מסוגל מאוד לחתונות ובניין המשפחה. כאשר נתיב אחד נחסם, מתגברים החיים בנתיבים האחרים. מי ששם ליבו לכך, יכול לזכות לברכה גדולה. ובמיוחד ביום כיפור, שהוא יום מסוגל להתעוררות לנישואין ושלום בית. וכפי שאמרו חז"ל (תענית ד, ח) שביום הכיפורים המקודש היו בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים, וכל אחת השתבחה במעלתה, ומתוך קדושת יום הכיפורים היו מחליטים להינשא ובונים בתים של תורה בישראל.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
