ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הוא ניחן גם בכח ראיה של רוח הקודש, וכך בזמן השואה, כשהצורר הנאצי התקרב במהירות לארצנו הקדושה, וחרדה עצומה פשטה בציבור, עלה הרבי לתפילה בקבר אור החיים הקדוש, ובסיומה אמר "לצורר לא תהיה שליטה בארצנו", וכך היה. מספרים שידע זאת מפני שראה את אותיות שם הוי'ה מאירות מעל הציון, וכך ידע שהתפילה התקבלה.
רמז מקדים לכח ראייתו המרוחק והמופלא, ניתן לשאוב מהסיפור שמספרים עליו, שפעם בעת שהיה ילד בן שבע בלבד, למד את דברי רש"י לפרשת קרח: "וקרח שפקח היה, מה ראה לשטות זו? עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן, אמר: בשבילו אני נמלט".
שאל הילד את המלמד ר' יוחנן מסקאליט – מדוע כתוב עינו, בלשון יחיד, והלא לאדם יש שתי עיניים? הציע המלמד לילד להשיב בעצמו, וכך הסביר הילד: האדם נברא עם שתי עיניים, כדי שבעין אחת יתבונן תמיד בגדלות הבורא, ואלו בעין השנייה יתבונן בשפלות עצמו.
קרח מנושאי הארון היה, ובעל רוח הקודש, כך שבעין האחת וודאי היטיב לראות את גדלות הבורא, אך העין השניה שבה היה עליו לראות את שפלות עצמו הטעתה אותו, שכן ראה בה שושלת גדולה היוצאת מזרעו, ולא ראה את שפלות עצמו. (לפי מעשיהם של צדיקים, במדבר עמ' 143).
דברים אלו הם הדרכה חשובה בעבודת ה', המתאימה הן לפרשיות השבוע העוסקות ביוסף הצדיק והן לימי החנוכה. כידוע, מעלתו של יוסף הצדיק מתחילה בתיקון העיניים. עליו נאמר – "בן פורת יוסף... עלי עין", "זרעו של יוסף הצדיק, שאין עין הרע שולטת בהם". כביכול, יש עין אחת שיכולה להיות רעה, אך מי שרואה נכון בשתי העיניים, עין זו הופכת להיות עין טובה.
מעלתו הידועה של יוסף היא בתקון מידת יסוד, תיקון הברית. כידוע, העבודה על תיקון מידה זו, מתחילה בשמירת העיניים. אשת פוטיפר מנסה להכשיל את יוסף, וקלקולה מתחיל בעיניים, "ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף...". במה טעתה אשת פוטיפר?
היא טעתה בדיוק במה שטעה קרח. גם היא ראתה שהיא מתאימה ליוסף, שהרי בהמשך בתה אסנת נישאה ליוסף (מא, מה) – "ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע", והרי נשמת הילדים בלועה בתוך נשמת ההורים, נמצא שנשמתה של אסנת המתאימה ליוסף כבר הייתה אצלה. אך היא טעתה בכך שחשבה שיוסף יתחתן איתה כאן ועכשיו, ולא הבינה שזה עדיין חזון עתידי ומרוחק המתאים לבתה. וזו בדיוק טעותו של קרח, שחש את נשמת שמואל בקרבו, וחשב שהוא עצמו כבר שקול כמשה ואהרון, ולא הבין שזה חזון מרוחק.
וזה בדיוק ההבדל המעשי בין המסתכל בעין אחת למסתכל בשתי עיניים. אדם, שלמרבה הצער עיוור בעין אחת ובכוחו לראות רק בעין אחת, עדיין רואה את הדברים, ואפילו רואה אותם היטיב, אך אין לו את הראיה הכוללת, הקולטת במבט את כל המרחב. לכן ההסתכלות בשתי העיניים מבטאת ראייה שלמה וכוללת המביטה ורואה את כל הצדדים.
וכך גם מבחינה רוחנית, מי שמביט בעין אחת חומד דברים ארעיים ומזדמנים, ואילו מי שמסתכל בשתי העיניים רואה את הדברים במבט כולל, ובונה קשר יציב ונכון לטווח ארוך. יוסף הסתכל בשתי עיניים, וידע לראות את גדלות הבורא ושפלות עצמו, ולכן סירב לאשת פוטיפר, כדי לא לחטוא לאלוקים, ובטווח ארוך זכה בביתה – אסנת, בדרך כשרה ושלימה.
וזו גם עבודת ימי החנוכה. החוש המיוחד שבו אנו פוגשים את חג החנוכה הוא חוש הראיה, על הנרות נאמר – "אלא לראותם בלבד". מבין חמשת החושים, הרי שבחוש הראיה אנו פוגשים את הדברים הרחוקים ביותר, שהרי איש לא מישש/ טעם/ הריח/ שמע כוכבים (לפחות, לא מכדור הארץ, להוציא את האסטרונאוטים שנחתו מקרוב על הירח), אבל אנו רואים את הכוכבים.
מול המתיוונים שראו רק לטווח קצר, והעדיפו ללכת אחרי ההנאה הרגעית והמזדמנת, ולהיבלע באמפריה היוונית. ראו החשמונאים את המבט הכולל וארוך הטווח, ביטלו עצמם לגדלות הבורא, והבטיחו את המשכיות עמנו ותורתנו לנצח נצחים.
ובימינו אלה, יהי רצון שנזכה להיות מהמסתכלים בשתי עיניים, נראה מה שצריך לראות, ונבנה קשרים טובים ובריאים לטווחים ארוכים!
קול צופיך - הרב שמואל אליהו וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ - עוצמתם של נרות חנוכה
קול צופייך מקץ תשפ"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
