ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
פסוק זה פותח את פרשתנו, ועל שמו אף נקרא כל ספר שמות. השמות של בני-ישראל, אלו שניתנו להם לאחר לידתם, אותם שמות שעמם באו למצרים, הם גם אלו שעזרו להם לצאת משם בבוא הזמן. כך אומרים חז"ל, שבעבור שלושה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, את לשונם ואת מלבושם. זה לא היה פשוט ליהודים לשמור על הזהות היהודית במצרים. היה הרבה יותר קל ליהודים להיראות כמו המצרים, להתלבש כמותם, לדבר בשפתם ולקרוא לילדיהם בשמות של המצרים. אולי הם היו יכולים גם להינצל מעבודת פרך בזכות זה. עם זאת – הם לא רצו לוותר על עצמם. הם אמרו: אנו יהודים, ונישאר יהודים בכל מצב. הדברים הללו צריכים להיות כמו תמרור ליהודי הגולה שנשארו שם ולא עלו ארצה. הם צריכים לשאול את עצמם האם הם קוראים לילדיהם ראובן או רוברט, האם הם מדברים עברית או אנגלית והאם הם לובשים מלבוש יהודי או שהם מתלבשים ומסתפרים ומתראים כמו הגויים שהם שוכנים בתוכם. כי כדי להיגאל, צריך יהודי לאמץ את דרך האבות.
אנטישמיות – סיבה לגאולה
הקב"ה שלח למשה מלאך מתוך סנה בוער, ועל אף שסנה זה עשוי היה קוצים – הוא לא נאכל באש. הסיפור הזה הוא לא סתמי. למה חשב הקב"ה להראות עצמו למשה דווקא מתוך הסנה, שהוא שיח קוצני?
חכמינו אמרו שכך היו היהודים נראים בעיני הגויים, כמו קוצים. על הפסוק "וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" דרשו חז"ל (שמות רבה א): "מלמד שהיו ישראל דומין בעיניהם כקוצים". אמר הקב"ה, זה המקום שבו אתגלה לבני וממנו אביא להם גאולה.
לאחר התגלות המלאך למשה בסנה, נגלה הקב"ה אל משה ואומר לו כי החליט לגאול את עם-ישראל, משום שלוחצים אותם, שמיצרים להם. "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו". דווקא מתוך המציאות הזאת של הצער מתגלה המלאך למשה, ואחר כך גם הקב"ה בכבודו ובעצמו.
כך גם בימינו, רואים בעליל שעם-ישראל בארץ ישראל נתון בלחץ ובמיצר, כפי שלא ראה בכל תולדותיו. הן מבית והן מחוץ. עשיו לוחץ, ישמעאל לוחץ, הנמצאים בקצה העם גם הם לוחצים. והקב"ה שראה אז את עם-ישראל שנמצא במצב קשה, כמאמר הכתוב "וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם" – נגלה למשה רבנו ועושה אותו שליח לגאול את עם-ישראל, אפילו לפני הזמן. לפני סיומן של ארבע-מאות שנה.
גם בימינו, כשאנחנו נמצאים במצב הקשה ביותר, צריכים אנו "להסב את תשומת הלב" של הקב"ה. עלינו לזעוק, לצעוק ולהתפלל. כל זמן שאנו עושים כן, הקב"ה יגאל אותנו אפילו לא "בעִתה", לא בזמן שנקצב לנו, אלא "אחישנה", במהירות. "עת צרה היא ליעקב – וממנה ייוושע", ואף לפני הזמן. ועל כן נתפלל לה' יתברך, שיסייענו שכל דברי הצרים לנו יהיו להבל וריק וכחרס הנשבר, וישלח לנו גואל צדק במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.
" וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה"
בפסוק זה נרמז חיוב קריאת שנים מקרא ואחד תרגום. ובא הרמז בראשי תיבות: ו'חייב א'דם ל'קרא ה'פרשה, ש'ניים מ'קרא ו'אחד ת'רגום, ב'טעמיה נ'יגוניה י'קראנה (וראה בבעל הטורים ר"ת אחרים).
ויש להבין, מדוע נרמזה אמירת שנים מקרא ואחד תרגום דווקא בפסוק זה?ה תשובה היא על פי דברי הגמרא במסכת ברכות (ח.): "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו עטרות ודיבון (שאין בהם תרגום), שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו" (וכן נפסק בשו"ע או"ח סי' רפה סעי' א–ב).
והקשו התוספות (שם): מדוע נקטה הגמרא פסוק "עטרות ודיבון"? הרי היתה יכולה להביא את הפסוק "ראובן שמעון", שאין עליו תרגום כלל, אף לא תרגום ירושלמי! (וראה שם מה שתירצו). מעתה יובן למה רמזו מצוה זו בפסוק "ואלה שמות": כדי להדגיש את חובת האדם לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו את הפסוק הבא: "ראובן שמעון לוי ויהודה" שאין בו כלל תרגום, חייב לקרוא ולתרגם.
בריאה מיוחדת ושמה מנוחת שבת
בבריאת העולם כתוב שהקב"ה "שבת וינפש", ומאז באה שבת באה מנוחה, כלומר, שבשבת יש קדושה מיוחדת. פעם היתה תנועת הקיבוצים, שהכריזו שכל מי שעובד בשבת יקבל יום אחד בשבוע כבחירתו כנגד עבודתו ביום השבת. יהודי אחד ירא שמים התפלא על כך, ופנה אליהם ואמר להם שלא יתכן הדבר הזה, וכי הוא לא מרגיש מנוחה אלא בשבת עצמה, מה שלא מורגש בשום יום מימות החול. מכאן, שיש בריאה מיוחדת בשבת שנקראת "מנוחה". והקב"ה בעצמו אומר "אני שבתתי". ויש להבין ממה הקב"ה שבת? וכי ברא את העולם בידיו? הרי הכל אמר בדיבור? אלא מכאן שבשבת הדיבור התקדש ואסור לדבר בה אפילו דברי חול, ולא הותר אלא לדבר בה דברי תורה. עד כדי כך שרשב"י שמע את אמו מדברת, ולא דברי חול אלא דברי קדושה בהרחבה. ואמר לה, מי ששומע אותך לא מבין, כי הוא חושב שאת מדברת דברים בטלים, ותדברי פחות. ולא כאותם שמעבירים את זמנם בקריאת עתונים. פעם הייתי הולך לבית הכנסת ביום שישי, והייתי רואה "סבלים" מסכנים שמרימים חבילה של נייר עבות, שאלתי אותם מה זה? אמרו לי זה ערמת של עיתונים, אמרתי להם לא ניתנו שבתות אלא ללימוד תורה.
שכר לימוד תורה בשבת
שכר לימוד התורה בשבת רב ועצום במאוד מאוד, ואדם שיושב ולומד בשבת, יש אומרים ששכרו פי ארבעים מלימוד של יום חול, ויש אומרים פי ארבע מאות יותר מיום חול!!. לרבנים אני אומר שמותר להם לישון שעה בשבת, או שעה וחצי. ולבעלי בתים אני אומר שלא לישון, כי הם כל השבוע עובדים וצריכים לנצל את השבת ללמוד בה תורה, ולא ניתנו אלא ללמוד בה תורה, וזה דבר חשוב.
שו"ת הרב הראשי סימן מב- חיוב בדיקת מזוזות במקום העבודה
אנכי עובד בדואר בעיר ______.המזוזות בבנין הדואר הנן ישנות ולא נבדקו מזה 15 שנה. בקשתי ממנהל הסניף, שירכוש מזוזות חדשות, אך נותרתי ללא מענה. מה עלי לעשות בנידון? א. האם מותר לי לעבוד בבנין שיש חשש שהמזוזות שלו פסולות?
ב. האם איני עובר בכך על איזה איסור?
כיון שאינך האחראי במקום, לכן לא מוטלת עליך האחריות והחיוב לבדוק את המזוזות.
אמנם, הנך יכול לפנות שוב להנהלת הדואר ולבקשה שיבדקו אותן, אך אם היא מתנגדת - אינך יכול להכריחה לבודקן1 2.
סימן מג השגת גבול בקופות צדקה
לפני מספר שנים ייסדנו בעירנו מרכז רוחני על שם הרב הגאון ______, ובה פעילות תורנית עניפה, כגון: לימוד תורה לנשים, נוער ומבוגרים.
בתקופת "בין הזמנים" באים כל בני הישיבות ללמוד אצלנו, לכן ההוצאות הן מרובות מאוד. בכדי לכסות את ההוצאות הפצנו ברחבי העיר קופות צדקה, וכך שכרנו מגיד שיעור בתשלום, והלימוד עלה והצליח.
לפני כחצי שנה נפתחו מספר ישיבות בעיר, כן ירבו, והם החלו להפיץ קופות צדקה משלהן, כך נמצאו קופותינו נפסדות במידה ניכרת. ממילא האברך אשר השתכר מריקון הקופות ברחבי העיר חדל ממלאכתו זו, באשר הטרחה מרובה והרווח זעום. כך קרה, שמגיד השיעור לא קיבל את שכרו והשיעור הופסק לצערנו הרב. פניתי למפיצי הקופות של הישיבות הנ"ל בבקשה כי יספקו לנו מגיד שיעור, אך נעניתי בשלילה.
לכן אני מבקש מכבודו פסק הלכה:
א. האם אין לנו דין של "עניי עירך קודמין"? ואין עני אלא העני ממצוות ולימוד תורה.
ב. האם אין בהנחת הקופות החדשות איסור של "לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים"?
כל אדם שיש לו בביתו קופת צדקה רשאי להוסיף קופה נוספת, והוא יחליט אם לתת וכמה לתת לכל אחת מהקופות. הכל לפי שיקול דעתו1.
אמנם, נכון שאדם הרגיל לתרום למען ישיבה מסוימת יש ספק בהלכה אם יכול לשנות ולתת לישיבה אחרת2.
כמובן שא"א למנוע ממוסד מסוים להתרים עבורו. זכותכם להסביר לציבור הרחב שעניי עירך קודמים3, ומניעתם לתרום למרכז הרוחני של עירכם, גורם להפסקת שיעורי התורה במקומכם.כידוע לא אלמן ישראל ואין צבור עני.יה"ר שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה, אכי"ר.
נתת לו אורך ימים באור פניך
סיפר הרב, שיום שישי אחד לא היה לבן איש חי כסף מזומן לשלם לרבי אליהו כנוש בעבור הבשר שהביא לו לכבוד שבת קודש, ואמר לחכם כנוש שישלם לו ביום ראשון. כשראה רבי יעקב בנו של הבן איש חי את חכם כנוש ופניו לא כתמול שלשום, שאל אותו למה נראה כך, וכשסיפר לו את העניין התפלל רבי יעקב, אמר מה שאמר וציווה לחכם כנוש שיפתח את המגרה וייטול ממנה כמה שירצה! לקח חכם כנוש חופן גדול. ביום ראשון לאחר התפילה, כשבא הבן איש חי לשלם לחכם כנוש, אמר לו שכבר קיבל תשלום מבנו רבי יעקב. קרא הבן איש חי לבנו ואמר לו: מה זה? ללמוד קבלה כדי לשלם כסף? וידוע שהבן איש חי לא היה משתמש ב"שמות". באותה ההזדמנות ביקש חכם כנוש מהבן איש חי ברכה לעושר. ענה לו הבן איש חי: למה לך עושר? אז ביקש ממנו ברכה להיות תלמיד חכם. ענה לו הבן איש חי: תלמד ותהיה תלמיד חכם! וכך דחה אותו, עד שביקש בנים ובנות ואריכות ימים, ולזה הסכים הבן איש חי וברכו באריכות ימים ושלא ימות מבניו בחייו. ואמר הרב, שאכן נתקיימה הברכה, ועד גיל מופלג היה בא חכם כנוש כל בוקר מביתו בשכונת הקטמונים לישיבת "מנחת יהודה" ללמוד וללמד, ולא היה נצרך לרופא, לא הוא ולא בניו בחייו, ותוך כדי השנה שנפטר נפטרו גם בנו ובתו. ואמר הרב, ששאל את חכם כנוש מפני מה זכה שתחול עליו כזאת ברכה, ואמר לרב מפני שהידר כל ימיו לקום מלוא קומתו לפני תלמידי חכמים – אם "מפני שיבה תקום" אז תזכה ל"והדרת פני זקן". וראה גודל הברכה של הבן איש חי.
יסעדנו על ערש דווי
סיפר הרב על ימיו האחרונים של רבי עזרא עטייה ע"ה, שסבל קשות, היה גוסס זמן ממושך וסביבו כל החכמים שנלאו לדעת מה לעשות בשעה זו. עלה אליו הרב ואמר להם שיש סגולה לומר את שמות המסכתות אחת לאחת, וכך החל לומר לפניו את סדר מסכתות הש"ס, ברכות, שבת, ואילך ועל כל מסכת היה רבי עזרא מחכה רגע ומסמן בידו הקדושה להמשיך הלאה, היינו שעבר עליה במהירות במחשבת קודשו. וכשהגיעו למסכתות כתובות, בבא מציעא, קידושין, כל המסכתות הנלמדות בישיבה, סימן בידו להמתין עוד ועוד, כי לחזור עליהן מרוב שהעמיק בהן הרבה, זה יותר זמן, וכשסיים לומר לו את שמות המסכתות של הש"ס, עלתה נשמתו הטהורה השמיימה. כמובן, הרב היה גם מהעוסקים בטהרתו של ראש הישיבה.
ומלבושך שש ומשי
סיפר הרב, שפעם הגיע לעריכת חופה וקידושין, והרבנית לחשה לרב שהכלה לבושה בחוסר צניעות. אמר הרב: אם כן, נלך הביתה! סידרה הרבנית שרשרת ארוכה מהמפיות שעל השולחנות, ועטפה בה את הכלה. למרות מחאתה, שאי-אפשר להצטלם כך, הרבנית הובילה אותה כך לחופה.
הרב היה אומר בצחוק של כאב לב: עניות מרודות הן, אין להן כסף לקנות מספיק בד לכסות את הזרוע! ובזאת ביאר את הפסוק ביציאת מצרים "ושאלה אשה משכנתה... ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנותיכם" (שמות ג' כ"ב). שאל הרב: וכי הילדים ישמשו לסבלים? והסביר הרב שבאה התורה ללמד שכאשר תשאל אשה יהודייה בגדים מהשכנה המצרית, לא תלבש היהודייה את אותם בגדים, כי כמות הבד בבגדה של המצרייה הבוגרת הייתה מתאימה כדי לכסות ילדה יהודייה בצניעות, ואין בגד זה מתאים חלילה ליהודייה בוגרת. לכן את הבגד שתשאל משכנתה בת גילה – "ושמתם על בנותיכם"...
למשפחותם לבית אבותם
סיפר הרב, שפעם בא לבית הדין סיפור של משפחה שיש להם עשרה ילדים, והאיש בידו תעודה מרופא שלא היה יכול להוליד מעולם, ולכן הילדים לא ממנו וממילא הם ממזרים. הסיפור הגיע אל בית הדין הגדול, והרב רואה ומתפלא, עשרה ילדים, והאשה נראית צנועה ויראת שמים! איך יכול להיות? שאל הרב את האשה איך קוראים לבן הגדול, והשיבה יצחק. למה? שאל הרב, על שם האבא של הבעל, ענתה האשה. ואיך לבן השני? פלוני, על שם הסבא של הבעל. אמר הרב לבעל, זה ודאי הילדים שלך, הרי קראת להם בשמות אבותיך! והלה מביא לרב תעודות שלא היה יכול להוליד מעולם! ומה יועיל איך קרא לילדים? ישב הרב לעיין ומצא בספר "מראות הצובאות" דבר שאפשר ללמוד ממנו שיכולה להיות אפשרות שעשה אדם ניתוח באופן שיראה עכשיו כאינו יכול להוליד מעולם, על כן אמר הרב שהילדים כשרים, ושהבעל כנראה עשה ניתוח. באותו זמן הגיע לארץ פרופסור מגרמניה שעירבו אותו בפרשה, ואמר שהוא רוצה לפגוש את הרב שפוסק הלכה נגד המציאות, שלא יכול להיות כזה דבר. הרב נפגש עמו ואמר לו שהאיש עשה ניתוח כזה וכזה, והרופא מכחיש שאי-אפשר שלא להבחין בין מי שנולד כך לבין מי שעשה ניתוח. עד שאמר הרופא לרב שאם עשו ניתוח הוא יוכל להבחין, ושלחו הרב לבדוק את הבעל, ולאחר הבדיקה מצא שהדברים כדברי הרב ואמר כמה גדולים חכמי ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
