ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ספר תורה ושמות קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
הרמב"ם בתשובה (פאר הדור סימן ט) כתב ש"מברכים על ספר תורה פסול ושכן נהגו בפני גאוני עולם", לדעתו ברכת התורה בעיקרה היא על הגיית המילים של התורה ולכן אפשר לברך אותה גם על ספר פסול. אמנם הראשונים האחרים חולקים עליו בזה. הבית יוסף כתב (יו"ד רעט) שסומכים על דעת הרמב"ם בדיעבד ביחס לקריאה שקראו כבר ואין צריך לחזור עליה, אך בנוגע להמשך הקריאה צריך להחליף לספר תורה כשר.
לפי הרמב"ם אפשר לקרוא ולברך על חומש? מה ההבדל בינו לבין ספר תורה פסול?
הגמרא אומרת (גיטין ס) "אין קוראים בחומשים בבית הכנסת מפני כבוד הציבור" חומש הוא מגילת קלף של ספר תורה אך כל חומש עומד בפני עצמו, חומש כזה אינו נחשב ספר תורה ובודאי חומשים שלנו אינם נחשבים ספר תורה ואין לקרוא בהם. הרמב"ם מוכיח מגמרא זו שהבעיה בספר תורה פסול אינה הברכה לבטלה אלא כבוד הציבור כשקורא לציבור שלא מתוך ספר תורה (שהרי אם יש חשש ברכה לבטלה מדוע הגמרא לא אומרת זאת?!). לכן למסקנה סובר הרמב"ם שאמנם על ספר תורה פסול אפשר לברך ולקרוא אך מדבר שאינו ספר תורה אסור לקרוא בציבור.
ספר תורה ושמות קדושים (9)
הרב אליעזר מלמד
1 - כבוד ספר תורה
2 - אזכרת שמות
3 - דיני הקלף
טען עוד
המ"ב כתב כלל: (קמג סוף ס"ק כה) כל טעות שפוסלת ספר תורה מוציאים אחר, אך טעות שיש מחלוקת פוסקים אם פוסלת אין להוציא ספר אחר בגללה מאחר שיש קצת פוסקים המקילים לקרוא בספר פסול.
כשנמצאה טעות ומחליפים ספר, מדוע לא חוזרים על הקריאה מתחילת הפרשה?
כפי שהסברנו לעיל אנו לא חוזרים על הקריאה שקראנו כבר, משום שבדיעבד אנו סומכים על הרמב"ם הסובר שמותר לקרוא ולברך בספר תורה פסול. אך נחלקו הפוסקים כיצד למעשה יש לנהוג לגבי המשך הקריאה והברכות כדלהלן:
האם העולה יברך את הברכה האחרונה על הספר הפסול או הכשר? האם אפשר לסמוך על הברכה הראשונה שבירכו על הספר הפסול? מה הדין אם מיד לאחר הברכה לפני שהחל הקורא לקרוא נתגלתה הטעות?
המרדכי כתב (הובא בד"מ יו"ד רעט סעיף ג) שהעולה צריך לסיים את הקריאה בספר הפסול לכן אם קרא ג' פסוקים והוא במקום שיכול להפסיק, יפסיק, ויברך העולה ברכה אחרונה ואח"כ יעברו לספר כשר. ואם הוא במקום שא"א להפסיק, יקרא את הטעות בעל פה ויסיים את הקריאה עם העולה כנ"ל ואח"כ יעבור לספר אחר. הסברא העומדת ביסוד שיטה זו היא שהברכה הראשונה שבירך העולה לא יכולה לחול בספר אחר, לכן עליו לסיים את עלייתו בספר הפסול וכמובן דבר זה אפשרי רק כשסומכים על שיטת הרמב"ם שבדיעבד אפשר לקרוא בספר פסול.
השו"ע נוקט כשיטת מהר"י בי רב שכתב, שהעולה מסיים את קריאתו בספר הכשר ומברך עליו ברכה אחרונה ואינו חוזר לברך ברכה ראשונה משום שהברכה שבירך על הספר הראשון עולה גם לקריאה בספר השני.
הרמ"א נוקט כשיטת המרדכי רק באופן שאפשר לסיים את הקריאה בספר הראשון כגון שקרא שלושה פסוקים ולא נמצא שני פסוקים לפני סוף פרשייה וכו' אך אם לא יכול לעצור, ינהג כדעת השו"ע ויעבור לקרוא בספר השני.
כשנמצאה הטעות אחר הברכה הראשונה ולפני שהחלו לקרוא, יש מחלוקת בין הפוסקים מה לעשות, דעת ערוך השולחן שבאופן כזה לכו"ע מוציאים את הספר השני ומברך שוב ברכה ראשונה (כן הוא בפת"ש יוד רעט ס"ק ו וראה שעה"צ באו"ח קמג ס"ק כ) אך במ"ב כתב (ס"ק כ) שלא לברך שוב ברכה ראשונה.
האם יש משמעות למיקום בפרשה בו נתגלתה הטעות, בתחילת הפרשה או בסופה?
אם הטעות נתגלתה בעלית המשלים המסיים את הקריאה, דעת המג"א (הובא במ"ב כג) והט"ז (ביו"ד ס"ק ב) שמסיים את הקריאה בספר הפסול ועלית המשלים תחשב גם לעלית מפטיר ואת הקדיש יאמרו אחר ההפטרה, ורוב האחרונים חולקים עליהם בזה וסוברים שצריך להוציא ספר אחר.
אם הטעות נתגלתה באמצע קריאת המפטיר יסיים את הקריאה ולא יברך אחריה ואם מדובר במפטיר בספר שני שהוא חובת היום צריך להוציא ספר אחר ולנהוג כמו במצב שמתגלה טעות באמצע הקריאה.
אם עלו שבעה עולים אך לא קראו את כל הפרשה, ובעולים אחר כך נמצאה טעות צריך להחליף ספר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
