ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
רבות מדובר כיום על הצורך בהקמת הנהגה לציבוריות הישראלית.
אם נתבונן בהיסטוריה הקרובה אלינו, נמצא, שמאז ראשית ימי הציונות החל שינוי בהנהגה. במהלך הגלות הארוכה, בדרך כלל המנהיגים היו תלמידי חכמים, רבנים או שתדלנים שהיו הולכים בשליחותם. לפני יותר ממאה שנה החלה להתפתח מנהיגות אחרת, של עסקנים ואנשי מעשה. הקונגרסים הציוניים אורגנו על ידי אנשים רחוקים, והרבנים בחלקם רק הצטרפו למהלך. בשואת אירופה עוד ראינו רבנים הצועדים בראשי קהילותיהם, ויחד עמם מוסרים את נפשם. אולם, עם הקמת מדינת ישראל פחתה השפעתם של אנשי הרוח, וסדר היום הציבורי הוכתב על ידי עסקנים. כך ראינו גם את התנועה הדתית, "המזרחי", אשר העמידה בראשה אנשי מעשה, ודברהּ על תורת ישראל נשמע בשפה רפה.
העמדת חזון
מחקרים כלכליים הוכיחו, שכל מערכת עסקית חייבת להתרכז סביב חזון. כל חברה גדולה שוקדת על העמדתו של חזון כזה המשודר לכלל עובדיה, והוא הנותן את המוטיבציה לתרום לחברה זו.
משך שנים, החזיק חזון הציונות את החברה הישראלית, אולם מזה זמן רב שהציונות מוסגרה במרכאות, ולא היה בכוחה להפיח רוח חיים בגוף האומה. כיום, תובעת החברה הישראלית בקול גדול את חידוש הדרך. לשום אל המבנה הנכון, להניף דגל של חזון גדול אשר יסחוף אחריו את הציבור.
דגל השלום אשר הונף לפני כמה עשורים, ניסה לתת מענה לחזון חברתי, ועד היום יש כאלה המנסים להניפו, אולם המציאות טופחת על פני חזון זה, והוא נותר שדוף לחלוטין.
המבנה הראוי
ההתמודדות הראשונה של עם ישראל, כציבור, אל מול כוח אחר היתה במלחמת עמלק, סמוך ליציאת מצרים. "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". במלחמה זו מסתמנת הדרך הנכונה להנהגה: "ויאמר משה ליהושע: בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". "ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה".
שלשה גורמים לפנינו:
א. משה אהרון וחור - למעלה על ראש הגבעה.
ב. יהושע ולוחמיו עורכים מלחמה בעמלק.
ג. רוב ישראל הנותרים, צופים ומן הסתם מתפללים.
"כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל". וכדברי המשנה במסכת ראש השנה: בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים. מי הסתכל כלפי מעלה?
יהושע ולוחמיו עסוקים בקרב ובודאי אין להם פנאי לכך. רוב ישראל, מתמלאים באמונה, ומבטם כלפי מעלה הוא הנותן עוצמה ללוחמים ולאנשי המעשה.
אם כן זוהי ההנהגה הנכונה: בראש הסולם עומדים אנשי הרוח, היודעים לעלות לראש הגבעה ולהעמיד חזון. אנשי המעשה נשלחים על ידי אנשי החזון, לערוך מלחמה. ואִלו עם ישראל כולו, מתמלא עוצמה רוחנית, מתוך החזון אשר אליו הוא מביט, ובאמונתו הוא תומך בלוחמיו ומביא להכרעת הקרב.
נשכיל גם אנו לבנות את שלוש הקומות: אנשי חזון, אנשי מעשה והציבוריות הישראלית. כך נוכל בעז"ה לנצח את המלחמות ולהתגבר על העיכובים, עד לגאולה השלמה בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
