ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
רבות מדובר כיום על הצורך בהקמת הנהגה לציבוריות הישראלית.
אם נתבונן בהיסטוריה הקרובה אלינו, נמצא, שמאז ראשית ימי הציונות החל שינוי בהנהגה. במהלך הגלות הארוכה, בדרך כלל המנהיגים היו תלמידי חכמים, רבנים או שתדלנים שהיו הולכים בשליחותם. לפני יותר ממאה שנה החלה להתפתח מנהיגות אחרת, של עסקנים ואנשי מעשה. הקונגרסים הציוניים אורגנו על ידי אנשים רחוקים, והרבנים בחלקם רק הצטרפו למהלך. בשואת אירופה עוד ראינו רבנים הצועדים בראשי קהילותיהם, ויחד עמם מוסרים את נפשם. אולם, עם הקמת מדינת ישראל פחתה השפעתם של אנשי הרוח, וסדר היום הציבורי הוכתב על ידי עסקנים. כך ראינו גם את התנועה הדתית, "המזרחי", אשר העמידה בראשה אנשי מעשה, ודברהּ על תורת ישראל נשמע בשפה רפה.
העמדת חזון
מחקרים כלכליים הוכיחו, שכל מערכת עסקית חייבת להתרכז סביב חזון. כל חברה גדולה שוקדת על העמדתו של חזון כזה המשודר לכלל עובדיה, והוא הנותן את המוטיבציה לתרום לחברה זו.
משך שנים, החזיק חזון הציונות את החברה הישראלית, אולם מזה זמן רב שהציונות מוסגרה במרכאות, ולא היה בכוחה להפיח רוח חיים בגוף האומה. כיום, תובעת החברה הישראלית בקול גדול את חידוש הדרך. לשום אל המבנה הנכון, להניף דגל של חזון גדול אשר יסחוף אחריו את הציבור.
דגל השלום אשר הונף לפני כמה עשורים, ניסה לתת מענה לחזון חברתי, ועד היום יש כאלה המנסים להניפו, אולם המציאות טופחת על פני חזון זה, והוא נותר שדוף לחלוטין.
המבנה הראוי
ההתמודדות הראשונה של עם ישראל, כציבור, אל מול כוח אחר היתה במלחמת עמלק, סמוך ליציאת מצרים. "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". במלחמה זו מסתמנת הדרך הנכונה להנהגה: "ויאמר משה ליהושע: בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". "ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה".
שלשה גורמים לפנינו:
א. משה אהרון וחור - למעלה על ראש הגבעה.
ב. יהושע ולוחמיו עורכים מלחמה בעמלק.
ג. רוב ישראל הנותרים, צופים ומן הסתם מתפללים.
"כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל". וכדברי המשנה במסכת ראש השנה: בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים. מי הסתכל כלפי מעלה?
יהושע ולוחמיו עסוקים בקרב ובודאי אין להם פנאי לכך. רוב ישראל, מתמלאים באמונה, ומבטם כלפי מעלה הוא הנותן עוצמה ללוחמים ולאנשי המעשה.
אם כן זוהי ההנהגה הנכונה: בראש הסולם עומדים אנשי הרוח, היודעים לעלות לראש הגבעה ולהעמיד חזון. אנשי המעשה נשלחים על ידי אנשי החזון, לערוך מלחמה. ואִלו עם ישראל כולו, מתמלא עוצמה רוחנית, מתוך החזון אשר אליו הוא מביט, ובאמונתו הוא תומך בלוחמיו ומביא להכרעת הקרב.
נשכיל גם אנו לבנות את שלוש הקומות: אנשי חזון, אנשי מעשה והציבוריות הישראלית. כך נוכל בעז"ה לנצח את המלחמות ולהתגבר על העיכובים, עד לגאולה השלמה בקרוב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








