ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
הנאחזים בכל רחבי ארץ קדשנו
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א - ראש ישיבת בית אל ורב הישוב
עמידה איתנה על זכויותינו
ככל שהזמן עובר מאז הגרוש מגוש קטיף, הגרוש נראה יותר חמור ומרושע - איך אפשר לזרוק אנשים מבתיהם ומעבודתם ללא פתרון אלטרנטיבי מראש?! והרשעות נמשכת עד היום הזה. מאידך לא מובן איך הצבור שלנו לא עמד ביתר תקיפות למנוע את הרעה המושחתת הזו.
כל הטיעונים שלא לפגוע בלכידות הצבא, אינם עומדים אל מול הפגיעה הקשה בזכויות האנושיות הבסיסיות של אנשי הישובים. כאשר לאחר חצי שנה מהגרוש באה הגזרה על בתי הקבע בעמונה, חלה התפכחות בקרב הצבור והנוער. הפעם התאספו אלפים להגן על בתי עמונה ולא לתת למשחית להרוס. היד הקשה שנקטו המשטרה והצבא כדי להרתיע לא צלחה, אדרבה, התגברה התחושה בקרב רבים שיש לנהל מאבק נחוש אל מול הרשעות הממשלתית, המתעטפת בנימוקים חוקיים פורמאליים אך בעצם נובעת מתוך רשעות ושחיתות.
עד כאן הפן האנושי האישי של הגרוש וההרס. אך לא פחות חמור הפן המדיני בטחוני של ההתקפלות. יש כאן פגיעה בביטחון ישראל, חיזוק כוחו של האויב, ואלה דברים מוכחים. ומעל לכל - הפגיעה באיסור החמור של מסירת חלקי ארץ ישראל לנכרים.
הגרוש מגוש קטיף והמשכו בעמונה, גילה נקודות של ריקבון, שחיתות ורוע בצמרת הנהגת המדינה. עם כל הצער שבמצב הזה, הגילוי הוא לטובה, ומאז הצבור התורני הלאומי מתעשת. קמה תנועה רוחנית החפצה לרומם את הצבור ללכת בדרך האמונה, השואפת לשותפות אמת עם כל הצבור, לא בדרך של שתדלנות, אלא מתוך עמידה איתנה על זכויותינו. זכותנו לעמוד על העקרונות שלנו בקיום התורה והמצוות, ומצות ישוב ארץ ישראל השקולה ככל המצוות. ובכלל זה לזקוף קומתם של החיילים הדתיים שלא יתביישו לתבוע את האפשרות לקיים את כל המצוות בשרות בצה"ל בהידור.
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבה בבת ים
התלכדות סביב גדולי התורה
ישנם שני צדדים בקומה הזקופה בבריאות הציבור הדתי - הצד הזמני והצד הנצחי. זקיפות הקומה הנצחית - המהותית, היא להתמלא באמונה ובביטחון פנימי בחובתנו למלא את שליחותו של צור העולמים . בדורנו שליחות זו היא להגשים את עצת ה' להשיב את ישראל אליו, ולהקים גדר ביהודה ובארץ ישראל כולה. בירור אמיתי זה הוא המדריכנו קוממיות על במות אויבינו, ומאזרנו חיל גם במאבקים הפנימיים עם אחינו המנדים אותנו, וחפצים בכסילותם לראות במפלתנו. אולם יודעים אנו, כי אם אנשי האמונה יפלו חלילה, זוהי נפילתה של כל אומתנו האהובה יחד חלילה.
לרמת אמונה וביטחון אמיתי גבוהה כזו, נגיע על ידי שנגדל את התורה והאמונה בתוכנו ברמות כאלה, שלעולם לא ייסוגו ולא יתכופפו מול כל שונא ומתנכל. לשם כך עלינו לגדל בתוכנו גדולי תורה ואמונה, שיהא בכוחם לנצח כל צר ואויב בגוף ובנפש, כשם שרבי עקיבא ניצח את שונאינו גם בשעת מסירות נפשו. גדולים אלו, שיעמדו בראש הנהגת הציבור יפיחו עוז ואומץ בליבם של כל אחינו ההולכים בדרך הקודש, ובלחצם נושאים עיניים אל גדולי התורה לשמוע את אשר בפיהם . ברור כי ספגנו מפלה קשה בגירוש, עקב הבלבול שנוצר אצל המוני העם, ששמעו מסרים כפולים שהחלישו את יכולת עמידתנו. רק התלכדות יציבה סביב גדולי תורה ואמונה בכוחה לתת עמידה ללא חת, שלא תכרע ולא תשתחווה.
כתיקון זמני בינתיים, יש לעניות דעתי לכנס כנסים גדולים בהם יעמדו על נס גדולי התורה הנמצאים עמנו היום בחסד ד', כדי להרבות ולהגדיל את כבודם, שהוא כבודנו וכבוד תורתנו. כנסים ציבוריים אלו יוכיחו לכל החששנים למיניהם, שלא נפלה רוחנו ודבר ד' אמת נשמע מפי מנהיגנו. בנוסף - יהיה בכך עידוד רב לציבור, שיחזקנו עד אשר תבוא העת, והאמונה תמלא את מחננו כולו ברוח ד' אשר מפעם בקרבנו פנימה. בזאת נקיים את דבריו הגדולים של הנביא המתאימים גם לדורנו - "חזקו ידיים רפות, אמרו לערי יהודה הנה אלוקיכם, ה' אלוקים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו, יבש חציר נבל ציץ ודבר אלוקינו יקום לעולם".
הרב חיים ירוחם (אבי) סמוטריץ' שליט"א - רב הישוב בית יתיר
ראליה מול חזון
במשך שנים בנתה תנועת ההתישבות "אמנה" בגיבוי מלא של מועצה אזורית בנימין וגורמים נוספים, ישוב על גבעה סמוכה לעפרה. בו, לצד קרואנים, תשעה בתים בנויים לתלפיות כמיטב מסורת הבניה של אמנה, ובעיקר כמיטב מסורת הרוח האידיאלית של בנין הארץ בארץ בנימין. בחיפוש מדוקדק של "שלום עכשיו" נתגלו אי סדרים משפטיים ביחס לבתים אלה, והחלה מערכה נגדם.
אינני משפטן, אך ברור לכל שעם קצת רצון טוב אפשר היה למצוא פתרונות לבעיות המשפטיות, ולאפשר המשך קיומם של הבתים. אולם, אותו רצון טוב לא היה בנמצא. אדרבא, היתה התעקשות של רשעות ללכת בכח ולהרוס את הבתים. להחלטה אומללה זו, נתלוותה החלטה קשה ממנה, ללכת בכל הכח נגד הציבור שיבוא לחצוץ בגופו בין הבתים שנבנו ברוח לבין הדחפורים שיבואו בכח.
החלטה נוראה זו (בהנחיית אלוף הפיקוד ומפקד המשטרה) יושמה במלואה. בשצף קצף, בפראות וברוטאליות, התנפלו כחות ה"בטחון" על נערים ונערות (ומבוגרים) שייצגו במאבקם את האמונה בדביקות בארץ קדשנו, ומוגרו בכח הזרוע. זוהי תמצית "עמונה" - כוחנות ועוד כוחנות, שנשלחה להכניע דבקות ערכית-רוחנית.
ומכאן לזקיפות הקומה, לקומה זקופה - לקוממיות. ההגדרה המהותית של קומה זקופה היא - לא לכפוף את הדבקות ברעיון - בדרך שאתה מאמין בה, מפני כוחות הבאים עליך להכניעך , "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" - אפילו בפני כוחות רבים וחזקים הנוחלים "הצלחות". אין מתקפלים בשום אופן, ומרכינים את הדגל מפני רוחות רעות של "עלמא דשיקרא", אלא בטוחים שאך ורק בכחו של חזון תונהג המציאות באמת.
לא פעם באה ה"ראליה" ולוחשת (או רועמת) על אוזנך - "היכנע מפני, מה לך להעמיד חזון בדרכי", וכאן מבחנה של זקיפות הקומה, שהאמת נר לרגלה, והאמונה אזור חלציה . "בשם אלוקינו נדגול" - נניף את הדגל. זהו המאבק על זקיפות הקומה - להעמיק את החינוך ולעצב את קומת דמותו של הדור, לדבוק בערכים המקודשים, לא להיבהל ולא להתקפל מפני ה"מציאות" העכשוית הבאה בעקבתא דמשיחא ברוב חוצפה וגסות, ברב כח של עריצות. עלינו להיות בטוחים, שבכוחה של אמונה ודבקות במטרה - "בגאון יעקב אשר אהב סלה" - ייוושע ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
