ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- הרהורים מתוך משבר
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
רבים שואלים כיצד להתבונן על החרבת הישובים. האם יש כאן נסיגה בגאולה, או שגם מהלך זה הוא חלק מהתוכנית של בנין האומה.
כשאנו מבודדים את החרבת הישובים ודנים עליה בפני עצמה, ודאי שזהו דבר נוראי. דומה הדבר לסילוק נשמה מן העולם. יש בסילוק הנשמה הפסקת חיים בעולם הזה, הפסקת השפעה קרובה על סביבה. יש בסילוק נשמה את קללת המיתה, קללה שהמציאות של תחיית המתים תבוא ותתקן. כך גם בהתרחקות מחלקי ארץ ישראל. יש כאן העדר חיים. זרמי החיים שהיו לנו בהיות ישראל ריבוניים במקום זה, בואנו במגע ובקשר של התיישבות עם המקומות האלו - החייו אותנו. כל זאת נלקח מאתנו, עם התרחקות עם ישראל ממקומות אלו.
אולם, כל זאת כשאנו מתבוננים במאורע מצד עצמו. כיצד נתבונן במבט כללי, האם יש כאן נסיגה בגאולה או שיש כאן ירידה צורך עלייה?
הרהורים מתוך משבר (9)
הרב ש. יוסף וייצן
4 - השליחות לכלל האומה
5 - ניתוח שלבי הגאולה
6 - הבנת סימני הגאולה
טען עוד
ודאי שאנו היינו רוצים גאולה חלקה שהולכת ומתקדמת ללא עיכובים. אולם, לאחר שקורים העיכובים אנו רואים אותם כירידה צורך עלייה. אין אנו יודעים כיצד הדברים יהפכו לטובה, אולם, זה חלק מאמונתנו.
יש משלים רבים שבעזרתם ניתן להבין את מהלכי הגאולה. הכלל העולה מהם שיש מבט כללי במעוף הציפור, ובמבט על זה אנו רואים את הגאולה הולכת ומתקדמת.
יש לדמות את הגאולה להליכה אל יעד רחוק וגבוה,אולם, הדרך אל היעד רצופה עליות וירידות.
יש להמשיל את הגאולה לגפן שהולכת וצומחת. הגזע של הגפן הולך ונהיה עבה, הולך וגדל ביכולת ההתפשטות שלו. "גפן ממצרים תסיע תגרש גויים ותטעיה". אולם, בגפן יש גם פעולת זמירה. פעולת הזמירה היא שימור כוח הפריצה, בכדי לרכז את הכוח של העץ קרוב אל הגזע. כוח הזמירה הוא זה שנותן כוח צמיחה מחודש בהמשך. אמנם משל זה אינו מדויק, משום שבגפן - לאחר שהניבו הענפים פירות הם עומדים להיות נכרתים, ואילו כאן אנו עסוקים בהתיישבות ובזרמי חיים שצריכים להיות איתנו לנצח.
אולם, אנו רואים שדרך התפתחות דבר באה לפעמים דווקא דרך הייסורים. הרחבנו במקום אחר לבאר מדוע דווקא מי שחווה את אבלות ירושלים הוא זה שזוכה ורואה בבניינה. דווקא רבי עקיבא, שהיה הקרוב ביותר לחורבן ביתר, הוא זה שיכול לשחוק ולראות את שורשי הגאולה. דווקא אנשי גוש קטיף וקרוביהם - יזכו מתוך כאבם לראות בבנין ציון.
אנו רואים כל מקום בארץ ישראל כמקום שנותן לנו חיים. היכולת להיות ניזון מארצות החיים לנצח דורשת מאיתנו הרבה מאמץ, הרבה התחברות. בכדי להתחבר לנצח למקומות אלו - נתבע מאיתנו עוד מאמץ ועוד השתוקקות.
חז"ל אומרים שה"צפייה לגאולה גדולה מהגאולה עצמה". הצפייה היא היחס הרוחני וההשתוקקות הפנימית, שנולדת לנו ביחס לגאולה. הגאולה עצמה היא המימוש של רעיונות אלו. כמו שבין איש ואישה, אנו רואים את השלמות דווקא בהיותם ביחד, אולם,הגעגועים והמרחק חייבים להיות קודמים אל הזמנים בהם ניתן לממש את האהבה, כך גם בקשר בינינו לבין הארץ. כל הגלות בנתה בנו את הגעגועים העצומים לארץ הזו, אולם,יתכן שלאחר שבאנו ומימשנו את החיבור בינינו לבין הארץ נוצר מצב ששוב אנו צריכים לרענן את כוחות הגעגועים, כוחות שמכוחם כשנשוב אל הארץ הטובה נוכל לשמר את החיבור במדרגה עליונה שאין לה הפסק.
אנו עדיין נמצאים בעולם הזה, שהוא עולם של יום ולילה, של חיבור והארה לניתוק וגעגועים. אנו מתפללים להגיע לעידן שבו כל הזמן יהיה בחינת יום. "והיה לעת ערב יהיה אור".
הבאנו את דברי הגר"א על הפסוק "עת צרה ליעקב וממנה יוושע", שבגאולת 'בעיתה' יש סדר קבוע של צרות, קשיים וחבלי לידה, שהם גורמים לישועה. סדר הגאולה הוא שיש צרה, ומכל צרה יש התקדמות. אנו יכולים לבסס את דברי הגר"א ממאורעות רבים שאירעו בתקופתנו.
ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים הולידה את הנס של מלחמת ששת הימים. מלחמת יום הכיפורים הולידה את גוש אמונים. נפילת ימית הולידה פריחה של ישיבות הסדר ומכינות. הנפילה של אוסלו הולידה מהלך התנתקות מהערבים. גם הצרה הזו יכולה להוליד דברים גדולים. הרב מזוז אמר שהקב"ה לא הסכים שהישובים סביב לעזה יהיו מאוימים על ידי רקטות, ומהלך זה יגרום לכך שהערבים יאבדו את עזה ונחזור לשם כבני מלכים. יש אומרים שמהלך זה יביא לתשובה גדולה. היו תקופות רבות שדווקא חורבן גשמי גרר בעקבותיו פריחה רוחנית.
יש אומרים שמהלך זה היה מהלך גיבוש של מחנה מאמינים שילך ויגבר. מחנה זה יבנה מערכת יחסים אמיתית יותר בינה לבין המדינה. "זה לעומת זה עשה האלוקים", אל מול כוחות הרוע והניתוק הלכו ונבנו ביתר שאת כוחות אמוניים המחוברים ומחברים בין הקודש לחול בין עם לארץ. עיקר השגחת ה' מופנית לבנות את מחנה המאמינים. מבחני האמונה אינם פשוטים כלל ועיקר. אל מול הגויים שרוצים לשמר אותנו כעם קטן, ומול חלקים מהאומה שלא עומדים בלחץ ומקבלים את עמדת הגויים, צריך לקום מחנה מאמינים בגאולה ובמהלך האלוקי של גאולתנו בעל עוצמות וביטחון בה', שהם אלו שיובילו אותו לעבר המשך הגאולה.
יותר נכון לומר שאנו עדיין לא יכולים לצפות מה יוולד מהצרה הזאת, אולם,אנו מאמינים שסופה של הצרה היא ישועה גדולה. ישועה שלא יכולה להיוולד ללא הצרה הזו.
תקופת מעבר
במבט על, ניתן לראות בבירור שאנו במהלך של התקדמות. לאחר חמישים שנה של ריבונות יהודית שמקורותיה לא היו נטועים באמונה ובקודש, הקב"ה מתחיל לזעזע את כל המערכות. בספרו 'אורות' כתב הרב קוק על הגאולה, שתנועות רבות בונות אותה. הרב דיבר בעיקר על שלוש תנועות. תנועת קודש, תנועה לאומית והתנועה המוסרית חופשית. בתחילת הקמת המדינה יד ההשגחה סידרה שיהיו שלוש תנועות באומה כשכל תנועה בשליחותה בונה את הרוח שהיא צריכה לבנות. אולם, לאחר חמישים שנה הקב"ה רוצה לקדם אותנו. הוא אינו מסכים לכך שלא תבנה אחדות בין הרעיונות. הוא רוצה לברר שהקודש, הלאומיות, המוסר והחופש - מחוברים ומאוחדים בצורה שעזיבת אחד מן היסודות מפיל גם את השייכות לשאר היסודות.
בשנים הראשונות של הקמת המדינה נטע הקב"ה בלב עם ישראל את המשיכה הטבעית והפשוטה לרעיון הלאומי. שורשיו באו מכוח מאיסת הגלות ורצון לראות עם שהולך ומתחדש. לאחר שכבר אין כל 'הוא אמינא' אצל עם ישראל לחזור לגלות - נוטל הקב"ה את הטבע הלאומי כך שקשה מאד לבנות את הדגם הציוני על בסיס תחושה טבעית והכרח המציאות. הקב"ה דוחף אותנו לבנות את הרעיון הלאומי על בסיס הקודש.
תקופת המעבר בה אנו מצויים היא תקופה קשה. קשה לכל העם להתרומם למדרגת האמונה. מדרגה זו מאיימת על האומה. האומה יודעת שהמשמעות בהקמת עם לאומי מאמין ידרוש ממנו מחיר יקר, מחויבות עצומה ואנרגיות רוחניות גדולות. הטבע האנושי מושך את האומה כלפי מטה. החומר בעפריותו מושך אותנו שלא לבזבז אנרגיה לשווא. יש העדפה ברורה אל חוסר המעש וחוסר ההשקעה. רק מתוך הכרח פנימי או לחילופין מכוח הכרח חיצוני אדם מגייס כוחות ומוציאם אל הפועל.
מצב זה מתואר בדברי חז"ל המזכירים את האפשרות הסבירה שמשיח בן יוסף ימות. ובאר הרב קוק שהכוונה היא שהרעיון הלאומי בצורה הראשונית שלו עלול לדעוך ויחד עימו נראה תנועה גדולה באומה שתתנכר לרעיון הלאומי ציוני. עכשיו אנו תחילים לחוש ענין זה ביתר שאת.
אולם, כתלמידי הגאון מוילנה אנו לא מתייאשים חלילה מתנועת משיח בן יוסף. מקובלת עלינו המסורת של הגר"א ויחד עימו עוד גדולי גדולים, שכתבו שבעזרת ה' ובהשתדלות גדולה שלנו נצליח שמשיח בן יוסף לא ימות והוא חיה יחיה, כיוסף בשעתו שחשב שהוא מת והתברר ש"עוד יוסף חי".
מה נתבע מאיתנו לשם כך - נברר בהמשך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
