ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בצד האוסטרי התגורר האדמו"ר רבי מרדכי שרגא, ראשון לחסידות זו, שהיה אחד מששת בניו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא החל לנהל את החסידות לאחר הסתלקות אביו בשנת תרי"א (1850). במהרה התפרסם שמו ורבים נהרו אליו ונעשו חסידיו. הוא היה איש פלא ורבות סופר על קדושתו ועל היותו איש אלוקים.
לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בנו רבי ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ רבי ישראל לנדוד לתוך אוסטריה ומצא את מקומו החדש בווינה. אולם עם עליית הצורר הגרמני לשלטון התגברה האנטישמיות באוסטריה והאדמו"ר החליט לעלות ארצה עם בני משפחתו.
בערב שבת קודש פרשת בא תרצ"ז (1937) דרכו רגליהם על אדמת ארץ ישראל. המשפחה התיישבה ברחוב ביאליק 19בתל אביב, ותקופה חדשה החלה בחסידות הוסיאטין. הבית שקק חיים, רבים פנו למקום כדי לינוק מקדושת הרבי ולחבור אליו, ורבים באו לקבל ברכה או לבקש ישועה וראו מעשים פלאיים.
לפני כעשור פורסם ספר בשם 'אמרו צדיק' מאת הרב ד"ר מאיר גרוזמן, ובו כשישים סיפורי מופת מדהימים על רבי ישראל, המסופרים מפי אנשים שזכו לישועות בזכות הצדיק.
לאחר הסתלקותו בשנת תש"ט מילא את מקומו חתנו רבי יעקב, שהיה בנו הצעיר של האדמו"ר הראשון מבוהוש. אף הוא כקודמיו היה קדוש וטהור ורבים שיחרו לפתחו לישועה. לאחר הסתלקותו כיהן במקומו בנו רבי יצחק, ששימש כאדמו"ר מהוסיאטין עד ליום פטירתו בט' באלול תשכ"ח. מאז אין אדמו"ר להוסיאטין, אך אנשי החסידות נותרו חיים וקיימים וגם הזיכרונות.
הרב גרוזמן עמד להוציא לאור ספר המביא את סיפור תולדותיו של רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין. מאחר שהתכוון להוציאו בהוצאה עצמית, מצא את עצמו מעוכב בשל העלות הגבוהה. בגלל מידת הביישנות קשה היה לו לפנות לאנשים ולבקש מהם תמיכה כספית. הוא פנה אומנם לכמה ידידים שעזרו לו להוציא לאור ספרים קודמים, והם תמכו בו גם הפעם, אך עדיין חסרו לו אלפי שקלים.
בהיותו בטבריה בחנוכה תשע"ט, ביום ההילולא של האדמו"ר מהוסיאטין רבי ישראל זצ"ל, אשר טמון שם בחלקה המשפחתית בבית העלמין הישן, התפלל כרגיל ושטח את בקשותיו השגרתיות, ובאותה עת הוסיף את בקשתו למימון הוצאת הספר לאור. את בקשתו המיוחדת שטח גם ליד מצבתו של מי שהספר נכתב עליו - רבי יעקב זצ"ל, שנטמן ליד חותנו, רבי ישראל זצ"ל. בשעה אחת בצהריים סיים את תפילותיו ויצא אל ביתו.
כאשר שב הרב גרוזמן לביתו המתינה לו בתא הקולי הודעה ממספר טלפון לא מזוהה. התברר שהפונה היה רב צבאי מוכר, שכיום הוא רב נכבד באחד היישובים. בזמן מלחמת יום הכיפורים הוא היה הרב הצבאי של אוגדת שרון, והרב גרוזמן שימש כמרצה באוגדה זו, והיה בין אלה שנדדו ממוצב אחד למשנהו והשמיעו בפני החיילים שיחות תורניות. הרב הצבאי האוגדתי היה זה שהדריכו והעסיקו, וכך הם הכירו ונרקמה ביניהם חברות הדוקה.
הרב גרוזמן תמה: "מה מביא אותך לפנות אליי אחרי שנים כה רבות שלא היינו בקשר?"
"נזכרתי שסיפרת לי לפני שנים רבות סיפור על אודות האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין, שהרשים אותי מאוד. וכעת אני מבקש לשמוע אותו שנית".
הרב גרוזמן סיפר את הסיפור המבוקש, ואחר כך הוסיף: "אני עומד להוציא ספר נוסף על אחד הרביים מהחסידות הזאת, האדמו"ר רבי יעקב מהוסיאטין".
"מתי הספר עתיד להופיע?" התעניין רב היישוב.
הרב גרוזמן השיב: "איני יודע בדיוק, אולי בעוד חודש, אולי בעוד חודשיים".
"מה הבעיה?" תמה רב היישוב, והרב גרוזמן השיב: "כסף".
"כמה חסר לך?" שאל רב היישוב.
הרב גרוזמן נקב בסכום החסר, ורב היישוב אמר מיד: "אני אתן לך את הסכום הזה!"
הרב גרוזמן נאלם דום ונזקק לשניות אחדות כדי להתאושש מההלם החיובי. כאשר שבה אליו רוחו אמר דברי תודה והוסיף כי יבוא אל הרב לקבל את תרומתו.
"לא", השיב רב היישוב, "אני אבוא אליך!"
יומיים לאחר מכן צלצל הטלפון של הרב גרוזמן, ורב היישוב אמר: "אני בחנייה מתחת לביתך. רד אליי כעת, הכסף בידי".
הרב גרוזמן הרהר בליבו כי אומנם ידוע שהמקום הקדוש בטבריה מסוגל לישועה, וידוע גם שישועת ה' כהרף עין, אך המדהים מכול הוא שבשמיים יודעים מי מכיר אותך, מי מוכן לעזור לך, למי יש ממון מוכן ואיך העזרה תגיע לידך - ומיד כהרף עין! יתר על כן, בשמיים גם יוזמים את הסיבה לפנות אליך. לפתע אותו רב נזכר בסיפור כלשהו, ודווקא עכשיו הוא מעוניין לשמוע אותו שנית... הייפלא מה' דבר!
על פי 'בסוד שיח' מאת שאול שיף
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
