ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
גופים גדולים פשטו רגל וגם חלקם של הקיבוצים היה כזה. מי שהשקיעו את כל כספיהם בבורסה הגיעו לחדלות פירעון.
ראול, יהודי דרום אמריקאי במוצאו, בן שלושים וחמש, עלה ארצה עם תנועת 'דרור הבונים'. לאחר שירות בנח"ל השתלב באחד הקיבוצים בדרום ולימים מונה למזכיר הקיבוץ. ראול, שלא יכול היה לשאת את הלחץ הכלכלי של הקיבוץ כולו על כתפיו, החליט לעזוב את הקיבוץ ולעבור עם אשתו וארבעת ילדיהם לעיר.
באותה תקופה נקרא ראול לשירות מילואים כטנקיסט בפלוגה שהחזיקה קו מול הירדנים. הוא הוצב במוצב הקרוב לכפר רופין יחד עם יהודה, חייל דתי באותה מחלקה, שהיה אחראי על כל סידור השמירות, החופשות והיציאות.
ראול פנה ליהודה: "אני מאוד מבקש שתהיה גמיש ביחס אליי. שבוע אחרי המילואים אנחנו עוברים לעיר ועדיין אין לי מקום עבודה. שלחתי הרבה קורות חיים למקומות עבודה, ועדיין לא התקבלתי באף מקום. אני מבקש שתשחרר אותי בכל פעם שיש לי ריאיון עבודה. תבין את המצב הקשה שנקלעתי אליו..."
יהודה התחשב בראול ואִפשר לו לצאת בכל פעם שנקבע לו ריאיון, אך בכל פעם ראול חזר בפנים נפולות. לקראת סוף המילואים הזדמן לראול לשמור ביחד עם יהודה במגדל שמירה. לקראת הנץ החמה יהודה התעטף בטלית והניח תפילין, החל לברך ברכות השחר ולהתפלל. ראול הביט בו מתפלל והיה מהורהר מאוד.
בסיום תפילתו אמר לו: "אתה יודע, בזכותכם הדתיים יצאתי לפני כמה שנים לשליחות. בריאיון שהיה לי בסוכנות היהודית, נשאלתי כמה שאלות שקשורות לדת ולא ידעתי שום דבר. בין השאר נשאלתי מתי ובאילו ימים מניחים תפילין. לא ידעתי את התשובה, אולם אז נזכרתי במילואים. ניסיתי להיזכר מתי אתם, שלושת הדתיים במחלקה, מניחים תפילין. רק כך ניחשתי נכון את התשובה".
"תגיד לי", המשיך ראול, "אם בזכות התפילין פעם אחת הצליח לי, אולי אם אני אניח עכשיו תפילין אתקבל לעבודה סוף סוף? אנחנו כבר עשרים יום במילואים. היו לי הרבה ראיונות ועדיין לא קיבלתי שום תשובה חיובית..." אמר והוסיף: "אני מסתכל עליך ונזכר שמאז בר המצווה לא הנחתי תפילין. תגיד לי, יהודה, אם אניח תפילין, לדעתך אמצא עבודה?"
"תראה", אמר לו יהודה, "הקדוש ברוך הוא אינו כספומט, זה לא פועל באופן שמכניסים מצווה ומקבלים מיד את הבקשה. אם זה היה כך לא הייתה בחירה חופשית, וכולם היו מוכרחים לחזור בתשובה".
יהודה וראול המשיכו לדבר מעט על נושא הבחירה בעבודת ה'. יהודה אמר: "אם מאז בר המצווה לא הנחת תפילין, בוודאי חשוב שתניח כעת גם בלי שום הבטחה לתגמול. להנחת תפילין יש המון משמעות. תניח עכשיו תפילין, תתפלל, תכניס את הלב שלך במילים של התפילה, אחר כך תוסיף את התפילה הפרטית שלך שתיאמר באופן חופשי מכל הלב. מי יודע, אולי תפילתך תתקבל והקדוש ברוך הוא יעזור לך במציאת עבודה".
"אם ככה, תניח לי תפילין כעת!" ביקש ראול.
יהודה עזר לראול לקשור את הרצועות על זרועו ולהניח את התפילין כראוי, והראה לו איך להתפלל בסידור. ראול החל להתפלל, ועד מהרה נשבר קולו והוא בכה ללא הרף.
הבוקר עלה, ולאחר ארוחת הבוקר התכונן ראול לצאת לשני ראיונות עבודה נוספים שנקבעו לו. הפעם הוא חזר עם חיוך ואמר: "יש לי הרגשה שהפעם לפחות באחד המקומות אתקבל".
יום לאחר מכן התבשר כי קיבלו אותו בשני מקומות העבודה! כעת היה עליו להחליט איזו משרה מבין השתיים טובה יותר. הוא בחר להיות מנהל עבודה במפעל, תפקיד שבו היה יכול למצות את כל כישוריו, והעיקר - להתפרנס בכבוד במקום מגוריו החדש.
הוא ניגש ליהודה, חיבק אותו, סיפר לו שהצליח להתקבל לעבודה מצוינת ואמר: "אני לא מבטיח לך שאשמור תורה ומצוות, אבל אני יכול להבטיח שאשתדל להניח תפילין בכל יום..."
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
