ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
"שמואל היקר,
רציתי לתת לך משלוח מנות מושלם ומיוחד, כי אתה כזה חבר נהדר! פורים שמח!
דוד פישר"
האם דוד מילא את חובתו, על ידי שליחת משלוח מנות בצורה כזו?
הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א :
דוד יצא ידי חובה לכתחילה. המשנה ברורה (תרצה, ס"ק יח) מביא בשם הבנין ציון (סימן מד') שיתכן שצריך דווקא לשלוח משלוח מנות על ידי שליח , מכיוון שכתוב "ומשלוח מנות". אבל להלכה פסק אדמו"ר הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל שלא צריך לשלוח על ידי שליח ולכן הוא יוצא ידי חובה.
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
דוד יוצא ידי חובה לכתחילה. לא צריך לשלוח על ידי שליח, וזה לא משנה איך זה יגיע למקבל. אפשר על ידי קטן (ואף על ידי קוף...).
מה שחשוב זה שיהיה כתוב על משלוח המנות מי השולח. כי במשלוח מנות המטרה היא להרבות אהבה ואחווה בין איש לרעהו וכלשון הפסוק "ומשלוח מנות איש לרעהו ".
האב שציווה לא להשתכר
יוסף ארז את תיקו כדי לחזור לישיבה, כשאביו נכנס לחדר.
"אני מקווה שתהיה לך שמחה אמיתית, בישיבה בפורים", פתח אביו של יוסף. "ואני אחכה לשיחה ממך, אחרי פורים, שתודיע לי שאתה לא השתכרת. אתה יודע כבר שנים את דעתי שאין להשתכר בפורים. ! "
יוסף התלבט. לא להשתכר בפורים? אבל זו מצווה! ובכל זאת, מה עם מצוות כיבוד אביו?
תשובה של הרב שלמה זלמן אויערבאך, זצ"ל:
הבן חייב לשמוע בקול אביו. אף שאב שמצווה על בנו לעבור על דברי תורה אין הבן חייב לשמוע בקול אביו, כאן שונה הדבר. האב לא ציווה אותו לעבור על דברי תורה. הבן יכול לקיים את המצווה על ידי שתיית יין יותר מהרגלו ושינה לאחריה, וכמו שכתב הרמ"א (תרצ"ה, סעיף ב) שמתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. וכן נהג הרב שלמה זלמן אוירבך לעשות. (הליכות שלמה פרק י"ט, סעיף כה)
הרב אשר וייס, שליט"א נשאל שאלה דומה: בחור אחד הוזמן על ידי אביו לסעודת פורים. אולם האבא ביקש מהבן שלא ישתכר בביתו. הבחור שהיה לו חשוב להשתכר משום שהדבר יגרום לו התרוממות רוחנית, ניגש לר' אשר וייס.
ר' אשר השיב לו – כיווון שהדבר חשוב לך לעלייה רוחנית, אל תאכל אצל אבא ותסביר לו מדוע אינך יכול לאכול אצלו. אף שרוב הפוסקים סבורים שלא להשתכר, (ואף ר' אשר בעצמו אמר שאף פעם לא השתכר), מכיוון שזו הרגשתו של הבן, שיעשה כאמור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
