ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בתקופת בחירות, לשון הרע על יריבך, הופכת להיות, לכאורה, כלי משחק לגיטימי במגרש הפוליטי. לו זו אף זו, גם להוציא שם רע, הופך להיות, לכאורה, מותר וחוקי.
בעידן תקשורת ההמונים האלקטרונית, כשחסיון האנונימיות מגן לכאורה על חדי הלשון המורעלת, הסכנה גוברת כפל כפליים. הקלות בה מופצת השנאה, מפחידה. זה הזמן לשוב ולדון בנושא הבחירות.
בחירות חופשיות הן דבר נפלא, זו הדרך הנכונה לבחור מנהיגי ציבור, על פי שיטת הרמב"ן, זו גם דרך לגלות את רצון הבורא בתחום זה. חילוקי הדעות והמחלוקת בין הדגשים השונים וההבנה השונה של מה חשוב לעם ישראל, מפרים ואמורים להעמיק את השיח. צריך להקפיד על שני דברים. הראשון - לכבד גם דעות אחרות וכך לא להפוך את המחלוקת לשנאה אישית. השני - לאחר ההכרעה בקלפי – "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵיְקֹוָק כָּל מִשְׁפָּטוֹ" (משלי ט"ז לג), לחפש את המאחד במקום את המפריד.
נדמה לנו שבעבר, במיוחד בתקופת הנבואה, היה הרבה יותר קל למצוא את המנהיג הראוי. עיון במקורות מוכיח שלא כך היה.
ניקח כדוגמא את מנהיגותו של יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו. בדברינו לפרשת צו תשע"ט הזכרנו כי כלב בן יפונה, חברו של יהושע בן נון, ראה עצמו כמי שראוי לקבל את המלכות, לפחות על שבט יהודה ואכן נהג בעצמו דיני מלכות, כגון בלקיחת פילגשים. בתביעתו של כלב מצוי גם הד לוויכוח ההיסטורי, בין יהודה ויוסף בשאלת ההנהגה. מאבק זה בין האחים מפורט בתורה, בחצי השני של ספר בראשית ויש לו רמזים רבים גם במקומות נוספים בתנ"ך.
הליך הבחירה של יהושע, כממשיכו של משה רבנו בהנהגה, מפורט בספר במדבר. הוא מורכב מכמה שלבים.
א. משה רבנו מבקש מהקב"ה שימנה לו יורש: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק לֵאמֹר: יִפְקֹד יְקֹוָק אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְקֹוָק כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (במדבר כ"ז טו-יז).
ב. הקב"ה מקבל את בקשת משה ומודיע לו על בחירת יהושע: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (שם יח). (יהושע הוא הסמוך הראשון בשרשרת הסמיכה שנמשכה למעלה מאלף וחמש מאות שנים, עד לאחר חורבן בית שני).
ג. בחירתו של יהושע מקבלת משנה תוקף במעשים הבאים: "וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן", כך יקבל אישור גם של הכהן הגדול, "ולִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם", כך יקבל גם את הכרת העם (שם יט). לכאורה אין כל ספק במנהיגותו של יהושע.
אף על פי כן ולמרות הכל, בתחילת ספר יהושע הקב"ה ראה לנכון לחזקו ולאמצו: "חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם" (יהושע א' ו). גם ההכרזה של עם ישראל (אולי רק של בני גד ובני ראובן) הכוללת איום כלפי מי שלא יקבלו את מרותו: "וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ: כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ רַק יִהְיֶה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת רַק חֲזַק וֶאֱמָץ: (שם טז-יח), מלמדת שיתכן ויש אופוזיציה למנהיגותו של יהושע בן נון. מהמשך ספר יהושע מוכח כי יהושע לא הצליח לגייס את כל השבטים למאבק על כיבוש הארץ, מספר המתרפים עלה על מספר הזריזים. בסוף ימי יהושע רוב הארץ עדיין לא נכבשה: "וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ" (יהושע י"ג א).
בדברינו לשבוע הבא, נמשיך לדון במאבקים פוליטיים נוספים, בתקופת יהושע בן נון.
דווקא בחודשים ניסן ואייר, נודה לקב"ה על מהלכי הגאולה המתרחשים לנגד עיננו, בחסדי ד', בבניין מדינת ישראל. נודה לקב"ה על הזכות להשתתף בבחירות, נזהר, גם שלא בזמן בחירות, מלשון הרע גם על יריבים שאיננו מסכימים עמם, נרגיל עצמנו לחפש הטוב שיש בכל אחד ואחת. (נקבל על עצמנו שלא לקרא דברים אנונימיים שמופיעים במרשתת וגם לא להאמין לכל דבר שלא מפורסם על ידי רשויות מוסמכות או מי שהוחזק לנאמן) נפנים את גודל האחריות ונשאף ליותר אחדות (ולא ליותר אחידות), נרבה באהבת ישראל ובדאגה לחלשים יותר (קמחא דפסחא).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
