ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפסוק הראשון של ההפטרה אנו מוצאים
"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל" (ישעיהו ו' א).
לדעת "בעל סדר עולם רבה", ומביאו גם רש"י במקום, אין הכוונה לשנה בה נקבר עוזיהו אלא לשנה ולרגע בו נצטרע. החל מאותו רגע, עוזיה הועבר לבית החופשית - הוא בית המצורעים, ובנו יותם נתמנה כמלך בפועל, כמלך "דה פקטו".
יותם, כשמו כן הוא - "צדיק גמור". זה רמוז בשמו המורכב משני חלקים, שתי אותיות משם הויה והסיומת "תם" שמשמעותו בלשון המקרא שלם – צדיק. אכן, יותם הוא היחיד מכל מלכי יהודה וישראל שלא דבק בו רבב. הכתוב איננו מבקר את מעשיו של יותם ולו פעם אחת, לא בספר מלכים, לא בספר דברי הימים וגם לא בנבואותיהם של נביאי דורו, הושע, עמוס, ישעיהו ומיכה. בדברי חז"ל אנו מוצאים דברי שבח רבים לאיש זה, הקושרים אותו גם לצדיקים מופלאים מדורות אחרים.
נביא את המדרשים הבאים כדוגמא:
במסכת סוכה מצינו "ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו" (דף מה ע"ב).
ובמדרש רבה מצינו "ומשבט יהודה יצא יותם המלך איש צדיק שנאמר בו: "ויעש הישר בעיני ה' ", "ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני ה' ".
גם הראשונים והאחרונים שבחו אותו.
נצטט מרש"י "יותם בן עוזיהו - צדיק היה, ועניו יותר משאר מלכים, וזכה בכיבוד אביו, ועליו נאמר: 'בן יכבד אב' (מלאכי א' ו), שכל הימים שהיה אביו מצורע והוא היה שופט עם הארץ, כדכתיב (מלכים ב ט"ו), ויותם בן המלך על הבית שופט וגו' לא נטל עליו כתר מלכות בחייו, וכל דינין שהיה דן - אומרן בשם אביו" (סוכה שם).
ונצטט מרבי צדוק הכהן "ויותם שהיה בירור שלמה המלך ע"ה נאמר (דברי הימים ב כ"ז ב) רק לא בא וגו' שלא היה בו שום חסרון" (צדקת הצדיק אות קצג ד"ה ומצינו דוד).
בדברינו, לפרשת בא שנה זו, הסברנו בקצרה את דרכם של הנביאים להשתמש בשיטת "אפשר לומר כן?". גם ביחס ליותם נקט הנביא בדרך זו. בדרך של ציון תיארוך שבמבט ראשון נראה בלתי אפשרי. וז"ל הכתוב "וַיִּקְשָׁר קֶשֶׁר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה עַל פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ וַיַּכֵּהוּ וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תָּחְתָּיו בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיוֹתָם בֶּן עֻזִיָּה" (מלכים ב פרק ט"ו ל). כל מי שבקי בדברי ימי מלכי יהודה יודע כי יותם מלך רק שש עשרה שנים ומיד לאחר מותו עלה לשלטון בנו הרשע אחז. אם כך כיצד מונה הכתוב שנת עשרים ליותם? עונה על כך בעל סדר עולם רבה שתי תשובות אנחנו נביא היום אחת מהן וז"ל "דבר אחר, רצה הכתוב למנות ליותם בקבר, ולא לאחז בחיים" (פרק כב).
המסקנה היא ברורה, כשם שעוזיה החוטא שנצטרע חשוב בחייו כמת, כך בנו הצדיק יותם, חשוב במותו כחי. חי או מת אינם הגדרות ביולוגיות בלבד, אלא בעיקר הגדרות רוחניות.
הבה נתפלל שנזכה לתחיית המתים גם במשמעות של חזרה בתשובה של כלל העם
והגברת התפיסה כי התעלות רוחנית ועשיית טוב מעולה משיפור גשמי וחומרי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











