ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן רוחמה חזוט
התובע והנתבע הם שני אחים יחידים להוריהם, והתובע סייע לאחיו הנתבע לרכוש בית, בסכום של כ-160,000 ₪, התובע הודה ש-60,000 ₪ ניתנו במתנה, אך טוען ש- 100,000 ₪ ניתנו כהלוואה ללא מועד פירעון מוגדר עד שתהיה לנתבע אפשרות להשיב אותם (ל"כשירחיב"). לטענת התובע הדברים נאמרו לנתבע לפני מתן הכסף, ועל הנתבע לפרוע אותם. התובע דורש את הכספים כעת משום שחשב שכעת נוח יותר לנתבע לפרוע. התובע מבקש מבית הדין לקבוע שכשיהיה לאחיו כסף הוא יהיה חייב להחזיר לו. אשת התובע העידה שכך אמר לה התובע. הנתבע טוען שכל הכספים ניתנו במתנה ואילו היה יודע שמדובר בהלוואה לא היה רוכש את הבית.
פסק הדין: בית הדין קובע כי לנותן הכסף יש זכות לתבוע את הכסף בכל זמן שימצא לנכון.
עיקרי הנימוקים:
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
184 - הטעית רוכש שפגעה בהלוואת משכנתא
185 - הלוואה לאח לצורך רכישת דירה
186 - עמותה שאספה כספים לטובת משפחת נפטר
טען עוד
לא הוצגו לבית הדין ראיות שניתן להכריע על פיהן האם התובע אמר לנתבע במפורש שמדובר בהלוואה ולא במתנה. לפיכך, בית הדין עסק בשאלה כיצד יש לפרש נתינה של כסף ללא סיכום מפורש, כאשר הנותן טוען שמדובר בהלוואה והמקבל טוען שמדובר במתנה.
בטור (חו"מ סי' עה) נאמר שכשאדם נתבע על ידי חבירו וטוען שהוא מחל לו או נתן לו במתנה, נפטר הנתבע מהשבת הכסף בשבועת היסת וכך נפסק בשו"ע (חו"מ עה, ז). הסמ"ע כתב שלמרות שאין דרך בני אדם לתת מתנות הנתבע נאמן בשבועת היסת.
הש"ך (עה, כב) כתב שטענת הנתבע שקיבל את הכסף במתנה היא טענה גרועה ולכן הנתבע נאמן רק אם יש לו מיגו והיה יכול לפטור עצמו בטענה טובה אחרת. אלא שבמקרה שלנו אין לנתבע מיגו, שהרי אינו נאמן שפרע את החוב ללא הצגת תיעוד. זאת, משום שבימינו העברת סכומים בשיעור כזה נעשית בצורה מתועדת בדרך כלל.
ב. טענת מתנה בין בני משפחה
אמנם, היה מקום לומר שכיון שמדובר בבני משפחה, טענת מתנה, היא טענה טובה. אלא שיש להבדיל בין מתנות קטנות למתנות גדולות, וכך היא גם מסקנת הישועות יעקב שמסביר מהו ההבדל בין הדינים הבאים: מצד אחד, הרמ"א (רטז) פסק שאדם שמאכיל את חתנו על שולחנו יכול לתבוע ממנו כסף על כך, ומצד שני בשו"ע (אבן העזר נ, ב) פסק שאדם שמקדש את אחותו, התכוון לתת לה את הכסף במתנה, כי ידע שהקידושין לא תופסים ונתן לה בדרך זאת.
במקרה השני מדובר על סכום קטן ולכן יש להניח שנתן במתנה, לעומת זאת במקרה הראשון מדובר בהרבה כסף, ולכן לא סביר שהוא ניתן במתנה, אלא בהלוואה. וכך גם כתב הרב יועזר אריאל שליט"א ("כספים שניתנו לקרוב משפחה מתנה או הלוואה", תחומין כרך כז).
ג. משקל כוונתו של התובע
לטענת הנתבע הוא קיבל את הכסף במתנה, ואילו התובע תיאר את הקושי שלו לתת את הכספים, והסביר שהוא ציפה לקבל את הכסף בחזרה, אף שלא אמר זאת בפירוש. ישנם פוסקים רבים הסבורים שבמתנה גם דברים שאדם חשב בליבו הם בעלי תוקף (רמ"א חו"מ רז, ד) וזאת משום שהדבר תלוי רק בדעתו של נותן המתנה.
דיינים:הרב אהרן כץ, הרב שלמה אישון, הרב סיני לוי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
