ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כותב רבי מנחם מנדל מויטבסק זיע"א בספרו 'פרי הארץ' רעיון יפה. על הפסוק מתהלים (קטז, טז) "אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי", הוא מסביר שישנם שני סוגי עבדים; יש עבד שלפני שנמכר לאדונו היה אדם חופשי שעשה ככל שרצה, ונהיה עבד מפני שעבר על הדין ונגזר עליו להיות נמכר. הצורה בה הוא עובד את אדונו אינה שלמה ומוחלטת, מפני שבעת שעושה את רצון אדונו הוא חושב על העולם שיש בחוץ. הוא עובד מתוך רפיון וחוסר חשק, ובלית ברירה הוא מוותר על תענוגים אחרים.
מנגד, עבד שגדל במציאות שאמא שלו שפחה, ראה את אמו שכל כולה מסורה לרצון האדון, והתחנך שכל עולמו ושאיפתו בחיים היא למלא את תאוות בעל הבית. עבד כזה, בזמן שעושה ציווי אדונו, הוא פועל מתוך חשק והתלהבות מכיוון שהוא לא מכיר עוד מציאות חוץ מהאדון שלו. הוא לא מרגיש שהוא מוותר בלית ברירה על משהו שיכל לתת לו סיפוק ואושר, אלא עושה הוא את רצון אדונו בהתמסרות וביטול מוחלט.
זה מה שמבקש דוד המלך-"אני עבדך בן אמתך". בורא עולם! אני מבקש להיות עבד אמיתי שלך, שכל המהות שלי, העצמיות שלי, מחשבותי, רעיוניי, רצונותיי, יהיו משועבדים אליך בלבד, בלי שארגיש שאני מפסיד דבר ממה שיש ליצר הרע להציע לי.
כקומה נוספת על דבריו, נכון להביא את דברי ה'שפת אמת' שכותב שאדם יכול להיות עבד ה' בשלמות רק לאחר שהיה עבד של היצר הרע. רוצה לומר, שרק לאחר שהאדם מתבונן ורואה כמה היצר הרע שיקר לו ולא סיפק לו באמת את התענוג שהוא מחפש, הוא יכול להיות מסור לעבודת ה' בשלמות.
הצדיק הרב יעקב משה חרל"פ זיע"א (בספרו 'מי מרום', פסח) מסביר באופן עמוק את דברי רבי יהודה הלוי 'עבד ה' הוא לבדו חופשי', שהרי לפי ההבנה הפשוטה עבד אינו חופשי. אלא, כל אדם בעולם מרגיש צורך הכרחי להיות עבד, וזה מה שאנו רואים שכל אדם משועבד לאיזה רעיון, קבוצה, ארגון או אדם אחר, כי טבע האדם לרצות להשתעבד למשהו.
מחדש הרב חרל"פ שכל זה רק העטיפה החיצונית של הרצון. אבל שורש הרצון הפנימי של האדם הוא להיות רק משועבד ליוצרו. הקב"ה ברא את האדם שיהיה קנוי לו, והרצון העמוק והאמיתי של יהודי בנוי ומיוסד על רצון ה' בלבד.
מכיוון שכך, כשיהודי עבד לדבר שהוא חיצוני לו, חולף ועובר, הרי הוא באמת עבד. אבל כשיהודי מגלה את נקודת העבדות שלו למלך מלכי המלכים שהיא התכונה הטבעית והאמיתית שלו, הוא באמת חופשי מפני שבכך הוא מגלה בצורה חופשית ומשוחררת את רצונו הפשוט.
בנוסף, עם ישראל נקראים "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יא, א). מפרש הזוהר הקדוש את הפסוק "עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט, ג), שאיש ישראל צריך לעבוד את הבורא יתברך גם בבחינת בן וגם בבחינת עבד.
מסביר ה'שפת אמת' שהקב"ה מתפאר ומשתבח בכל יהודי בכך שלמרות שהוא בן למקום הוא עובד את קונו בביטול מוחלט כמו עבד. וכמה שיהודי עובד עבודה תמה ושלמה את בוראו הוא זוכה לעלות לדרגת בן, וכשזוכה לדרגת בן וזוכה להיכנס לתוך גנזי המלך, הוא מבין שהדרגה היותר גדולה וההתפארות והשבח שלו שהוא זוכה לקיים מצוות המלך כמו עבד.
ואלו דברי רבנו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה ה): "אבל יש בן שהוא אוהב כל כך את אביו, עד שמחמת האהבה הוא עושה מעשה עבד, מה שעבד פשוט צריך לעשות, ומגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט, כדי לעשות נחת רוח לאביו, ואזי כשאביו רואה אהבתו החזקה כל כך, עד שמשליך עצמו לעבדות גמור בשביל אהבתו, אזי הוא מגלה לו גם מה שאין נמסר אפילו לבן. כי אפילו הבן, שהוא מחפש בגנזיא דמלכא, אף על פי כן יש השגות שגם הבן אינו משיג אותם. אבל על ידי שהבן מסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לעבדות, על ידי זה אביו מרחם עליו ומגלה לו מה שאינו נמסר אפילו לבן."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
