ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר תהלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אחד מן המפתחות החשובים להבנת מזמורי התהילים מקופל בדבריו של רבי יונתן: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן. כל פרשה שהיתה חביבה על דוד, פתח בה ב'אשרי' וסיים בה ב'אשרי'. דכתיב 'אשרי האיש' (פרק א) וסיים ב'אשרי' דכתיב 'אשרי כל חוסי בו' (פרק ב)". ברכות י ע"א.
הקושי בהבנת דבריו של רבי יונתן נעוץ בעובדה שאין עוד פרשה בספר תהילים שפותחת ומסיימת ב"אשרי". התוספות במקום מפרשים שהכוונה היא לחתימה מעין הפתיחה. המתבונן והמעמיק יבחין כי המזמורים אינם אוסף של פסוקים שנאמרו ברגש של שירה בלבד, אלא יש כאן תכנון מדויק ומבנה מיוחד שיש לו מטרה. אם נחפש את הקשר בין תחילת כל מזמור לסופו נגלה את הכוונה הנסתרת בפסוקים.
אחד מפרקי התהילים היותר מפורסמים הוא מזמור כ"ט: "מזמור לדוד, הבו לה' בני אלים..." נתמקד בפתיחה ובסיום.
"הבו לה' כבוד ועוז הבו לה' כבוד שמו" (פסוקים א, ב) - עוז הוא כוח פנימי, אומץ לב ועוצמה רוחנית קורנת. הקריאה הזו "הבו לה'" כוונתה לומר: הַאֲמִינוּ בכל לב כי מקור העוז הוא ממנו יתברך. חדדו את ההכרה כי שם ה' הוא מחוֹלֵל כל ובו תלוי שלומה של תבל ומלואה. בתמורה, ה' ישיב לכם "עוז" בכפל כפליים, ו"שלום" אמיתי היוצר אחדות ושלמות. את המענק הזה אנו מקבלים בפסוק האחרון של המזמור.
"ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (פסוק יא) - שם ה' הוא "שלום", כדברי הגמרא במסכת שבת י ע"ב, והכוונה היא שרק שם ה' מסוגל לאחד בצורה מושלמת את אין-סוף הפריטים שמהם מורכב העולם כולו. מכאן ש"הבו לה' כבוד שמו" פירושו, האמינו כי מקור השלום האמיתי הוא שמו יתברך.
הדר וחרדה
"השתחוו לה' בהדרת קודש. אל תקרי בהדרת אלא בחרדת (חרדת קודש)" (ברכות ל ע"ב) אמנם אותיות ה"א וחי"ת גרוניות הן ומתחלפות הן וקרובות מאוד בכתיבתן, ואף-על-פי-כן דומה שטשטוש ההבדל ביניהן כמוהו כטשטוש ההבדל בין דל"ת לרי"ש בגלל קרבת צורתם, אך אז נקבל "אחר" במקום "אחד". על כגון זה אמר רבי ישמעאל לרבי מאיר: "בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא (סופר סת"ם) שאם אתה מייתר אות אחת או מחסיר אות אחת נמצאת מחריב את העולם כולו" (עירובין יג ע"ב) אולם המתבונן במזמור הזה יראה בחילופין בין "הדרת" ל"חרדת" את הציר שסביבו סובב המזמור.
"קול ה' בכח קול ה' בהדר" - הכוח הוא אנרגיית הפירוק ההרסנית השוחקת ומפוררת, לעומת ההדר שהוא שלמות ויופי, שילוב והרמוניה כאתרוג שנאמר בו "הדר". הפסוק הזה מלמדנו כי אותו קול ה' הנורא אשר ממנו ירעדו אמות הספים של העולם כולו, הוא אותו קול ה' הנחבא בתוך תוכו של היקום והמאחד אותו לחטיבה אחת.
אותה חרדה שזעזעה מוסדות תבל מפני מי המבול שהשמידו כל חי, היא אותו הדר שבו נגלה ה' על הר סיני ועטף בו ממלכת כהנים וגוי קדוש במתן תורה. מצד אחד "קול ה' שובר ארזים, קול ה' חוצב להבות אש" ומצד שני "ובהיכלו כולו אומר כבוד".
שאון ודומייה
אותם שבעה קולות שנאמרו במזמור הזה על המים, הם אותם שבעה קולות שנזכרו במתן תורה, חמישה קודם מתן תורה ושניים אחר מתן תורה, והם הם שבע הפעמים שנזכרו המים בפרשת ירידת מי המבול.
המזמור הזה מסיים בפסוקים "ה' למבול ישב, וישב ה' מלך לעולם". מלכות ה' נתגלתה בכוח ההרס העצום אשר המחיש לכל המעוניין מי הוא מלך העולם.
אך מלכות ה' נתגלתה גם באופן נגדי על הר סיני. בשקט ובדומייה שהשתררה, חש כל אחד בעומק לבבו את הקול הנבואי העליון "אנכי ה' א-להיך...".
בהופעת המבול ניתך הגשם בעוצמה רבה ובשאון אדיר ארבעים יום וארבעים לילה. לעומת זאת במתן תורה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כשנתן הקב"ה את התורה, ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דיברו אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול "אנכי ה' א-להיך" (שמות רבה כט, ט).
וגם כאן חזרו אותם ארבעים יום וארבעים לילה עת שהה משה רבנו בהר סיני. במזמור הזה מופיע מתן תורה בפסוק "קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש".
ויהי בנסוע הארון
"ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך. ובנוחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל" (במדבר י, לה)
פרשה מופלאה זו מחלקת את ספר במדבר לשלושה חלקים, והיא נחשבת לספר בפני עצמו. פרשה זו מקפלת בתוכה את העוצמה האדירה הטמונה בארון ברית ה' השוכן בתוך מחנה ישראל.
ארון הברית, ובתוכו לוחות העדות שהם תמצית התורה יחד עם ספר התורה, היה הולך לפני מחנה ישראל, מפזר מפורר ומשמיד את כל אויבי ישראל הקמים עליהם. ומאידך, בנוחו במקומו היה מאחד ומלכד את כל שבטי ישראל מגדול ועד קטן. מעניין להשוות זאת לביקוע האטום. בפעולה זו במתכת האורניום משתחררת אנרגיה אדירה ללא כל פרופורציה לגודל גוש המתכת. היכן היתה האנרגיה העצומה הזו בשעה שהאטום הוא שלם ולא מבוקע?
התשובה היא שאמנם אותו סדר גודל של אנרגיה נחוץ כדי ללכד את האטום ליחידה אחת. הדוגמא הזו ממחישה כי כגודל העוז הנדרש לעם ישראל להלחם באויביו כך גודל העוז הנדרש לשלום פנימי בתוך כל חלקי העם.
ואם חס ושלום מתבקע האטום הזה, העם האחדותי הזה, הרי משתחררת בתוכו אנרגיה של הרס עצומה שאינה משתווה לשום אומה ולשון.
תורת ה', שהיא ברית עולם בינינו לבין ה' א-לוהינו, היא מקור העוז והיא מקור הכוח המניע את עמנו קדימה לשליחותו הא-לוהית. רוח ה' המפעמת בתוכנו היא מקור העוצמה הרוחנית הדרושה לנו בכדי לאחד את כולנו תחת דגל אחד והוא שם ה' הגדול והנורא.
"... ואולם אנכי מלאתי כח את רוח ה'" (מיכה ג).
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
