ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
"לקו בכפליים ומתנחמים בכפליים" (מדרש)
בין הפגעים המרובים אשר לקינו בהם באבדן ארצנו ועצמאותנו, ללא ספק הפגע הגדול ביותר הוא רגש נחיתות כלפי הגויים, שמוליד רצון לחקות את מעשיהם, ולסגל לעצמנו את דעותיהם והלך מחשבותיהם. כלשונו של הרמב"ם בס' המורה: "כאשר איבדו טובותינו רשעי אנשי האומות ואיבדו חכמתנו וחבורנו והמיתו חכמינו עד ששבנו סכלים וכו' ונעתקו אלינו דעותיהם כמו שנעתקו אלינו מדותיהם ופעולותיהם. וכמו שאמר בדמיון המעשים: 'ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם', כן אמר בהעתק דעות הסכלים אלינו: 'ובילדי נכרים ישפיקו'". כתוצאה מזה אין מתענינים כלל לדעת הקיים מהלך מחשבה יהודי שהוא שונה מאחרים, ואף אם נתקלים בזה במקרה משתדלים להתעלם מזה ולטשטש זאת כליל.
אחת הסגולות החשובות ביותר שנחלשה אצלנו בהשפעת הגויים היא רגש האמונה בבורא עולם ומנהיגו. מקובל בידינו: "ישראל מאמינים בני מאמינים", לעומת זאת: "כל הגויים שכחי אלקים". שכחת אלקים של הגויים לא ילידת העת החדשה היא, אם כי לעתים חושבים כך. כבר הפילוסופיה היונית העתיקה ראתה את הכפירה כמהלך מחשבה מתקדם. והנה רואים אנו שהיהדות של אותה תקופה, למרות שבאה במגע עם היונות, התעלמה לגמרי מהבעיות שזו האחרונה העמידה, ולא ניסתה לגמרי להשיב מלחמה באותם כלי נשק של המתנגד. אין ביהדות מסכת פילוסופית בשאלות אלוקות, ואם אנו מוצאים משהו מעין זה הרי זה אצל פילון באלכסנדריה של מצרים. היהודי העצמאי שגדל בארץ ישראל העצמאית היה מאמין מעצם טבע ברייתו . הוא הסתכל בתמהון על כל אותו סבך מחשבתי שבו התלבט העולם הגויי ללא מוצא. בשבילו לא היתה קיימת שאלה, ממילא היה פטור מלחפש אחרי תשובה. ובעוד שהוויות אביי ורבא תפסו את כל המחשבה היהודית וקושיות ופירושים והררי הרים נטחנו זה בזה בסברא בבתי המדרש בא"י ובבבל, הרי נקודת המוצא של כל אותו מאמץ שכלי כביר, שאין דוגמתו בספרות העולם לעומק ולהיקף, היא התורה שיסוד היסודות שלה הוא "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"
גם הנחמה בכפלים תהיה לנו, רק אם בד בבד עם התקומה הפיסית, נדע לשוב אל מקור הויתנו, נשתחרר מאותם כבלים של התרבות האירופית ושל הלך מחשבה שלה שכבלנו בהם את עצמנו תוך התבטלות מוחלטת ואמירת "קדוש" לכל מה שתרבות זו העריצה והקדישה.
כשנדע לחזור לאמונה כרגש הטהור והטבעי ביותר שלנו, כשנבין שאותן דעות של שכחת אלקים הנפוצות באירופה הן תולדה מהלך רוח של שכחת אלקים שקדם להם. הנחמה המלאה תהא רק אז לכשיאמר לערי יהודה: "הנה אלקיכם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
