ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
תוכנה של תפילה-הודיה זו, "על התשועות ועל המלחמות", מעוררת שאלות. אין כל ספק שיש להודות על התשועות, אבל מדוע להודות על המלחמות?! הלא הן גורמות לדם רב שנשפך וחללים גם למנצח בקרב. ואף גם זאת: התשועות באות לאחר המלחמות ולא לפניהן, למה להקדים אותן בהודיה?
מדברי מרן הרב זצ"ל למדנו שעיקר בואן של המלחמות הוא למען התשועות, וכך הוא מסביר את תוכנה של התפילה "בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות" - הקב"ה הוא הגורם לבואן של מלחמות, על ידן הוא זורע צדקות ומהן צומחות ישועות. מלחמת החשמונאים באה למענן של התשועות שבאו אחריה, ואחת מהן: "טהרו את מקדשיך והדליקו נרות בחצרות קדשיך".
החלטתו הנועזת של מתתיהו לבית חשמונאי, לצאת מעטים נגד רבים, חלשים נגד גיבורים, מתוך מסירות נפש למען כבוד שמים - זכות זו עמדה להם לנצח את היוונים, לטהר את הארץ, והיא שהביאה לגילוי מחודש שהשכינה שורה בישראל.
לא נטעה הרבה אם נאמר: עמדה לפניו דמותו של אברהם אבינו, שיצא עם מעטים נגד רבים למען כבוד שמים. וזכו "והדליקו נרות בחצרות קדשיך" שהם הם הגילוי ששכינה שורה בישראל. ונתווספה לנו מצווה - הדלקת נרות בחנוכה.
הדלקה מכניסה שכינה
אותו פך שמן שנחתם בחותמו של כהן גדול, והיה ראוי להספיק רק לערב אחד, לא היססו להדליקו, אולי מתוך תקווה שכשם שערב ערב ראו במקדש נס, שבכל הנרות נותנים אותה כמות שמן, והנר המערבי ממשיך לדלוק יתר על כל הנרות וממנו מדליק אחר כך בערב את האחרים, כך אולי יקרה הנס והשמן של ערב אחד ידלק עד שיימצא שמן טהור. והנס באמת קרה. אותה עדות שהיתה יום יום בנר המערבי חזרה והתבלטה בזה שהנרות דלקו שמונה ימים, גילוי שכינה בתוספת מרובה.
"וחושך על פני תהום - זו מלכות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל" מתוך זדון ורוע לב טמאו כל השמנים, שלא תהיה להם לישראל העדות שהשכינה שורה בתוכם.
לאחר ה"חושך על פני תהום" בראשיתה של היצירה, באה הקריאה "יהי אור". חושך זה שגרמה מלכות יוון - הביא "בימים ההם" להדלקת נרות "בחצרות קדשך". ומאז ועד "בזמן הזה" מדליקים נרות בכל בית בישראל ובדירוג של "מהדרין" ו"מהדרין מן המהדרין". יש המביאים על-ידי זה את השכינה לביתם במודע, ויש המביאים אותה לביתם בתת-מודע.
יש אולי סמליות בכך שאת הנצחון של חלשים על גבורים, רבים ביד מעטים, אנו חוגגים בהדלקת נרות ששלוש צורות נקבעו להן: נר איש וביתו, מהדרין, ומהדרין מן המהדרין. מלכות יוון "החשיכה עיניהם של ישראל" וכל רצונה היה "להשכיחם תורתך", שהיא מקור האור, ובה גנוז אור שבעת הימים, ו"באור פניך נתת לנו תורת חיים" - על כן עם הנצחון וההתגברות על החושך נתנו ביטוי לדבר על-ידי העלאת האור בכל בית בישראל.
נרות מייחדים
ואף זאת יש לזכור: מכוח אור המנורה שהיה במקדש, בא כוח החידוש של תורה שבעל-פה. "הרוצה שיחכים - ידרים, וסימנך מנורה בדרום", והברית שכרת הקב"ה עם ישראל היא על-ידי תורה שבעל-פה, כי היא המרחיבה את התורה שבכתב והופכת אותה ל"ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים". בתורה שבעל-פה אין כוחו של כל אחד מישראל שווה, יש מי שכוחו גדול ויש מי שכוחו גדול יותר. אולי יש רמז לכך בהעלאת נרות חנוכה לפי כוחו - אם "נר איש וביתו", אם כ"מהדרין" ואם כ"מהדרין מן המהדרין".
"הנרות הללו קודש הם" - המושג של "קודש" פירושו "מיוחד". הנרות הללו מייחדים את בית ישראל כ"עם לבדד ישכון" במלחמותיו להגנה ושמירה על קיומו הפיזי ובעיקר על קיומו הרוחני. על כן יש לראות את ימי החנוכה כימים המעודדים אותנו להתגבר על החושך שבימינו אנו, על-ידי הגברת אורה של תורה שבעל-פה, לצפות ולקוות לראות את ה"אור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו" - מדליקי אורות החנוכה - "במהרה לאורו".
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










