ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
באותם ימים מקובל היה שתלמידי בתי הספר שיצאו לטיול שנתי היו ישנים בשקי שינה בכיתות של בתי ספר מקבילים באזור הטיול, וכך תוכנן שהתלמידים מבית הספר 'מעלה' בירושלים ילונו בבית הספר 'נתיב מאיר' במעלות בליל כ"ג באייר.
באותם ימים לא היו טלפונים ניידים. בשעות הצהריים המאוחרות, תוך כדי טיול בהרי הגלבוע עם התלמידים, ביקש שלמה לטלפן מהמקום אל אחראי בית הספר, כדי לתאם איתו היכן יהיה המפתח לבית הספר, או לחילופין מי ימתין להם כדי לפתוח את השער.
שרת בית הספר ענה לו: "אל תדאג, בית הספר כבר יהיה פתוח. יהיו שם תלמידים מצפת, שבאים גם הם לטייל ולישון במקום. הם מגיעים לפניכם ויעלו לקומה השנייה, ואילו אתם תגיעו אחר כך ותישארו בקומה הראשונה וככה לא תפריעו זה לזה".
שלמה הופתע, שכן בסיכום עם בית הספר ממעלות לא נאמר לו שיהיו שני בתי ספר שילונו באותו בניין. הוא חשש שיהיה בלגן, הרי יש לו כבר 120 תלמידים, בנים ובנות, ועליו לדאוג לכך שהלילה הזה יעבור בשלום. היה עליו לקבל החלטה במקום. ההיגיון הפשוט היה להשלים עם המצב, הרי איך ימצא כעת מקום חלופי? בכל זאת משהו בתוכו לא הניח לו. "למה לא יידעתם אותי?!" טען, "לא מתאים לי הבלגן הזה!" ובלי לצפות לתשובה אמר לשרת: "לא נגיע אליכם! נחפש מקום אחר".
שלמה התייעץ עם חלק מהמורים שהיו איתו והחליט לשנות את מסלול הטיול ולהישאר בגלבוע, סמוך למחנה נורית, בתיאום עם מפקדים שהיו חבריו מהימים שבהם שירת שם. באותו ערב הקימו אוהלי סיירים משמיכות שדה, אוהל לכל שלושה תלמידים, ולאחר ארוחת ערב ופעילות חברתית נערכו ללינה באוהלים.
כשהתלמידים כבר היו שקועים בשינה, קיבל שלמה בדרך לא דרך הודעה להתקשר בבהילות לד"ר מנחם בולה, מנהל בית הספר 'מעלה'. הוא הצליח להגיע לטלפון ושאל את ד"ר בולה: "מה קרה? מה דחוף כל כך?"...
לפני שסיים את המשפט שמע את המנהל אומר בהתרגשות לא אופיינית לו: "שלמה, איפה אתם נמצאים? ומה עם הילדים?"
"קרה משהו?" שאל שלמה, "על מה הבהלה?"
המנהל המשיך בלי להתייחס לדבריו: "מה קורה? ההורים מתקשרים אליי בדאגה ומבקשים לדעת מה קורה עם ילדיהם..."
שלמה ניסה להבין לנפשו. ד"ר בולה היה אב שכול שבנו טייס הקרב נהרג בירדן במלחמת ששת הימים, ובתו נהרגה מפגיעת מוקש ברמת מגשימים. "ברוך השם", הוא ענה בניחותא, "הכול בסדר, הילדים מקסימים. הם ישנים בשקי שינה והכול בשליטה. אני מתנצל שלא דיווחתי לך ששיניתי את מקום הלינה בגלל ש..."
אנחת רווחה גדולה נשמעה מעבר לקו: "ברוך השם! ברוך השם!"
בעודו אוחז בשפופרת סיפרו לו אנשי הבסיס על מחבלים שהשתלטו בלילה על בית הספר 'נתיב מאיר' במעלות, ולקחו את תלמידי בית הספר מצפת שלנו במקום כבני ערובה. שלמה לא ידע את נפשו. במקום הזה ובזמן והזה הוא היה אמור להיות עם כל התלמידים!
בתום האירוע מורט העצבים נודע כי יומיים לפני כן חדרו שלושה מחבלים מלבנון לתחומי ישראל, ובדרכם על כביש הצפון ארבו לרכב ישראלי. אז עבר במקום רכב ובו עובדות שחזרו לביתן. המחבלים ירו לעבר המכונית והצליחו לפגוע בנוסעות ובנהג. אחת הנוסעות נהרגה והרכב המשיך בניסיון חילוץ בדרכו אל מושב מלקוש, שם הזעיקו עזרה ודיווחו לצבא. כוחות יצאו בעקבות המחבלים, אך לא הצליחו לאתרם. המחבלים התחבאו במשך היום, ולפנות ערב המשיכו לכיוון מעלות, עד שהגיעו לאחד הבתים בפאתי העיירה. במסווה של שוטרים נכנסו לבית משפחת כהן ורצחו את בני הזוג ואחד מילדיהם. תינוק שהאם הספיקה להסתירו ניצל. משם המשיכו המחבלים, פגשו בעובר אורח ושאלו אותו היכן נמצא בית הספר קרוב. הם התכוונו לארוב לתלמידים שיגיעו למחרת בבוקר. לאחר מכן ניסו לרצוח את עובר האורח, אך הוא נפצע וניצל.
כאשר הגיעו המחבלים לבית הספר הופתעו למצוא יותר ממאה תלמידים מבית ספר בצפת שבאו ללון שם, ולקחו אותם כבני ערובה תמורת שחרור חבריהם הכלואים בישראל. במהלך ניסיון החילוץ נטבחו 22 תלמידים וכן חייל אחד, מהפיגועים הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל.
ומאז, במשך 45 שנים, מציין שלמה את כ"ג באייר. הוא עולה לבית העלמין של צפת להתייחד עם הנספים הצעירים בטבח הנורא, ולהודות על הנס הגלוי שאירע לו ול-120 התלמידים שעל שלומם היה מופקד.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








