ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כותב המדרש: "רבי יונה אמר, שני חברים שעוסקין בדבר הלכה, זה אומר בית אב של הלכה, וזה אינו אומר בית אב של הלכה, אמר הקב"ה 'ודגלו עלי אהבה'."
היינו, שני חברים שלומדים ביחד דבר הלכה, הראשון מבסס את דבריו על מקורות ויסודות, והשני אינו מבסס את טענתו בצורה נכונה, אף על פי כן אומר הקב"ה 'ודגלו עלי אהבה'. למרות שהשני לא כיוון לאמיתה של תורה, ודבר זה נראה כאילו חיסר ו'דילג' ממשנתו, מכל מקום אהוב הוא עליי, מאחר שהשתדל ועסק בעסק התורה מתוך כוונה לעשות לפני נחת רוח.
עוד דוגמא מפליאה שמביא המדרש: "אמר רבי אחא, עם הארץ שקורא לאהבה איבה, כגון ואהבת-ואיבת, אמר הקב"ה 'ודילוגו עלי אהבה'."
אם נתבונן הרי אותו עם הארץ, לא רק שלא אומר נכון את המילה, אלא את המשמעות ההפוכה שלה- ואיבת לשון שנאה, ובכל זאת הקב"ה מביט לליבו ורואה את הרצון הטוב שלו, ועליו נאמר- 'ודילוגו עלי אהבה'.
פעמים רבות היצר הרע משכנע את האדם שאין טעם בעבודתו את הבורא אם אינו עושה הכל בשלמות, וכך מנתק אותו לגמרי מעבודת ה'. המדרש מחדש לנו שאין זו דרך האמת, אלא- "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" (קהלת ט, י).
אתה תעשה את שלך לפי יכולותיך וכוחותיך, לפי מה שאתה מסוגל ברגע שבו אתה עומד, וזה מה שיתן לך את היכולת להיות חזק ואיתן בנקודת היהדות שלך. רק כך תוכל לשמור על דבקות ואחיזה בתורה ובקיום מצוות המלך.
רבנו הקדוש מוהר"ן מברסלב זיע"א כותב בספר המידות (תשובה, פג) "מוטב לאדם לקיים המצווה כפי האפשר, מלהניח לגמרי". ויש בדברים אלו עומק גדול, כי טבע האדם שהוא שואף לשלמות ורוצה להוציא מהכוח אל הפועל את שאיפתו בצורה הכי מדויקת במחשבה, דיבור ומעשה. אבל דרך העולם היא שהרבה פעמים נבצר מהאדם מכל מיני סיבות, שהדברים יתקיימו בצורה שלמה לחלוטין.
אין בכוונת דברים אלו לעודד 'בינוניות' או 'קטנות המוחין', אלא חיזוק והערכה חיובית לנקודות הטובות שלנו. על האדם לחזק את הרצון ואת המעשים שלו אפילו שנראים קטנים, להסתכל על עצמו בעין טובה ולהגביה את רוחו. רק כשאדם מבין את ערכו ואת חשיבות מעשיו, יכול להתעלות ולעלות במעלות הקדושה.
מובא במדרש (אגדת בראשית פרק ט): "ומדברך נאוה, המדבר שבכם נאה לפני, על אחת כמה וכמה מיושב שבכם. ואיזה הוא המדבר, אלו עמי הארץ שאינן יודעין לא לקרות ולא לשנות ולא לדרוש, כמדבר שאינו מגדל פירות, והן נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ומברכין ברוך יוצר המאורות ומחיה מתים, שהוא ברא ומחיה מתים, והן עונים אחריו אמן, ואומרים מאמינין אנו שהוא מחיה מתים, והוא שברא את העולם, אפילו אין בידן אלא שכר אמן זה, דים."
יעשה האדם בעצמו קל וחומר, אם אותו יהודי שהוא כמו מדבר שממה ויש בידיו רק שתי מצוות, כל שכן אתה, שאתה יישוב פורח שיש בידך רבבות של זכויות, אשריך וכמה עליך לשמוח בזכות העצומה שנפלה בחלקך.
כל כוחו של היצר הרע שהוא מגניב לאדם מחשבות שהוא אינו שווה כלום, שלא יאמין בעצמו ובעבודתו ועל ידי כך האדם נשבר ומתייאש ולא עושה גם את מה שהיה יכול לעשות. והתיקון הוא מה שכותב ה'שפת אמת' זיע"א (תרומה תרל"ה) על הפסוק בתהלים (לז, ג) "בטח בה' ועשה טוב", שאדם צריך שיהיה לו ביטחון במעשיו הטובים ובמצותיו וכך יזכה לעשות טוב.
יש דיבור מה'חידושי הרי"מ' זיע"א, שאם יהודי לא מאמין שבזמן שהוא מסדר את הכיפה על ראשו הוא מהפך עולמות, עדיין לא דרכו רגליו על מפתן היהדות ולא יודע יהדות מהי. יהודי חייב לזכור את מעלתו ומה הוא פועל בכל העולמות על ידי כל מעשה טוב שלו, כדברי רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, כלאי בהמה ד): "כי אין כל העולם כולו עם כל תאוותיו ויסוריו והבליו, כדאי כנגד נקודה אחת של מצוה אחת שכל אחד מישראל זוכה בכל יום"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
