ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
פעם אחת, הלך אחד ממשרתיו להטביל כלים יקרים מאד בנהר. לפתע, געש ורעש הנהר, וגל פרץ מתוכו וסחף את הכלים בנהר. המשרת נמלך בדעתו והחליט, שבביתו המפואר של רבי סעדיה כלל לא ירגישו בחסרון הכלים, ולא סיפר לרס"ג על האבידה.
עברה שנה, ושוב אותו משרת הלך להטביל כלים באותו מקום בנהר. שוב געש ורעש הנהר, והנה פלא, הנהר פלט מולו את הכלים שסחף לפני שנה.
שב המשרת לבית הרס"ג, וסיפר לו את הפלא הגדול. המשרת היה בטוח שרבי סעדיה ישמח מאד, ויודה לה' על הסייעתא דשמיא החריגה שיש לו, אך למרבה ההפתעה נאנח הרס"ג אנחה כבידה.
והנה, מאותו יום התהפך הגלגל על רבי סעדיה, הוא הפסיד את כל רכושו ואף נאלץ לעזוב את משרתו כראש ישיבת סורא. (אכן, מבחינה היסטורית, רס"ג נאלץ במשך מספר שנים לעזוב את משרת ראש הישיבה). משרתו שפוטר בעקבות ההפסדים הכספיים, נדד למצריים ושם הפך לבעל בית מכובד. רס"ג, לעומתו, הפך לעני ואביון ונאלץ לנדוד בדרכים, עד שיום אחד הגיע למצריים, ושם גילה אותו משרתו לשעבר והזמינו לביתו.
אך סאת הייסורים לא תמה. בעת שהותו בבית המשרת, חלה רס"ג במחלה אנושה והגיע עד שערי מוות. המשרת הביא רופאים מומחים, ואלו ייעצו לו לבשל מרק מכמה עופות מפוטמים ויקרים. את המרק לאדות עד שתשאר כף מרק מרוכזת מאד, וכף זאת לטפטף לפיו של החולה. עשה זאת המשרת, והשקיע בכך כסף רב. אך, לפתע, כשהגיש את המרק לפיו של החולה, נפל עכביש מהתקרה לתוך הכף, המרק הוקדח, וכל הכסף והמאמץ ירד לטמיון.
הצטער המשרת, אך למרבה תמהונו, דווקא על שפתי החולה ריחף חיוך קל. והנה, מרגע זה ואילך, הלך מצבו של החולה והשתפר, ובסופו של דבר גם שב למשרת ראש הישיבה ולמעמדו הכלכלי.
שאל המשרת את רס"ג: מדוע נהגת בניגוד להגיון, כשמצאתי את הכלים נאנחת, וכשהוקדח המרק חייכת?
ענה לו רס"ג: כתוב במשלי (כז, כד) "לא לעולם חוסן", ובהתאם לכך גם 'לא לעולם שבר'. כשהייתי בשיא החוסן, בשיא העשירות בצורה חריגה, הבנתי שמכאן אני יכול רק לרדת, ונאנחתי. לעומת זאת, כשהגעתי לשפל המדרגה בצורה חריגה עד שמרק התקלקל, הבנתי שמכאן אני יכול רק לעלות, ואעלה, ולכן שמחתי.
יש כאן אמירה רוחנית עמוקה. המפרשים שם במשלי מבארים, שחשוב שאדם יזכור שההצלחה אינה לעולם, ולכן אל לו לזלזל גם ברכוש פשוט. אמירה זו מלמדת שבעולם יש תמיד איזון בין הקצוות, ושום צד לא גדל בלי הגבלה.
ואכן, בטבע יש תמיד איזון. למשל, מול זיהום אוויר חריג, הטבע מוצא דרכים לטהר זאת בגשם או בשלג. בעלי החיים נולדים עם הורמונים של גדילה, שעוזרים להם לצמוח במהירות בשנותיהם הראשונות, ובכל זאת בשלב מסויים צמיחה זאת נבלמת והם מפסיקים לגדול. (לפני מספר שנים, היה אדם שהמשיך לצמוח ללא הגבלה, הפך לאדם הגבוה בעולם... ונפטר בגיל צעיר).
איזון זה של כוחות מלמד אותנו, שאנו הברואים החומריים מוגבלים, והכל נמצא בידי ה' האלוקים, הכולל ומאזן את כל הכוחות. לכן, חידש רס"ג, כשם שההצלחה מוגבלת, בסוף גם הירידה מוגבלת.
ואם תשאלו, הרי אנו רואים אנשים שהצלחתם בלתי מוגבלת, התשובה היא שאיננו מכירים אחד את בעיותיו של רעהו, ולכל אחד יש הצלחות וכשלונות.
בפרשת במדבר, ה' מונה את בני ישראל, ומחלקם לדגלים ושבטים. ה' משרטט את מבנה המחנה, כך שכל שבט נמצא בצד המתאים לו, ובמרכז - המשכן, מקום השראת השכינה בישראל. כך למדים אנו, שכדי שתשרה השכינה בתוכינו, עלינו לאזן בין כל הכוחות המצויים בקרבנו, ולתת לכל כוח את מקומו.
ויהי רצון, שנזכור תמיד שכל הכוחות וכל ההצלחות והכישלונות באים מה'. ובשעת כשלון, חלילה, נתחזק בכך ש"קץ שם לחושך", וודאי נשוב ונעלה מעלה מעלה! אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
