ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
פעם אחת, הלך אחד ממשרתיו להטביל כלים יקרים מאד בנהר. לפתע, געש ורעש הנהר, וגל פרץ מתוכו וסחף את הכלים בנהר. המשרת נמלך בדעתו והחליט, שבביתו המפואר של רבי סעדיה כלל לא ירגישו בחסרון הכלים, ולא סיפר לרס"ג על האבידה.
עברה שנה, ושוב אותו משרת הלך להטביל כלים באותו מקום בנהר. שוב געש ורעש הנהר, והנה פלא, הנהר פלט מולו את הכלים שסחף לפני שנה.
שב המשרת לבית הרס"ג, וסיפר לו את הפלא הגדול. המשרת היה בטוח שרבי סעדיה ישמח מאד, ויודה לה' על הסייעתא דשמיא החריגה שיש לו, אך למרבה ההפתעה נאנח הרס"ג אנחה כבידה.
והנה, מאותו יום התהפך הגלגל על רבי סעדיה, הוא הפסיד את כל רכושו ואף נאלץ לעזוב את משרתו כראש ישיבת סורא. (אכן, מבחינה היסטורית, רס"ג נאלץ במשך מספר שנים לעזוב את משרת ראש הישיבה). משרתו שפוטר בעקבות ההפסדים הכספיים, נדד למצריים ושם הפך לבעל בית מכובד. רס"ג, לעומתו, הפך לעני ואביון ונאלץ לנדוד בדרכים, עד שיום אחד הגיע למצריים, ושם גילה אותו משרתו לשעבר והזמינו לביתו.
אך סאת הייסורים לא תמה. בעת שהותו בבית המשרת, חלה רס"ג במחלה אנושה והגיע עד שערי מוות. המשרת הביא רופאים מומחים, ואלו ייעצו לו לבשל מרק מכמה עופות מפוטמים ויקרים. את המרק לאדות עד שתשאר כף מרק מרוכזת מאד, וכף זאת לטפטף לפיו של החולה. עשה זאת המשרת, והשקיע בכך כסף רב. אך, לפתע, כשהגיש את המרק לפיו של החולה, נפל עכביש מהתקרה לתוך הכף, המרק הוקדח, וכל הכסף והמאמץ ירד לטמיון.
הצטער המשרת, אך למרבה תמהונו, דווקא על שפתי החולה ריחף חיוך קל. והנה, מרגע זה ואילך, הלך מצבו של החולה והשתפר, ובסופו של דבר גם שב למשרת ראש הישיבה ולמעמדו הכלכלי.
שאל המשרת את רס"ג: מדוע נהגת בניגוד להגיון, כשמצאתי את הכלים נאנחת, וכשהוקדח המרק חייכת?
ענה לו רס"ג: כתוב במשלי (כז, כד) "לא לעולם חוסן", ובהתאם לכך גם 'לא לעולם שבר'. כשהייתי בשיא החוסן, בשיא העשירות בצורה חריגה, הבנתי שמכאן אני יכול רק לרדת, ונאנחתי. לעומת זאת, כשהגעתי לשפל המדרגה בצורה חריגה עד שמרק התקלקל, הבנתי שמכאן אני יכול רק לעלות, ואעלה, ולכן שמחתי.
יש כאן אמירה רוחנית עמוקה. המפרשים שם במשלי מבארים, שחשוב שאדם יזכור שההצלחה אינה לעולם, ולכן אל לו לזלזל גם ברכוש פשוט. אמירה זו מלמדת שבעולם יש תמיד איזון בין הקצוות, ושום צד לא גדל בלי הגבלה.
ואכן, בטבע יש תמיד איזון. למשל, מול זיהום אוויר חריג, הטבע מוצא דרכים לטהר זאת בגשם או בשלג. בעלי החיים נולדים עם הורמונים של גדילה, שעוזרים להם לצמוח במהירות בשנותיהם הראשונות, ובכל זאת בשלב מסויים צמיחה זאת נבלמת והם מפסיקים לגדול. (לפני מספר שנים, היה אדם שהמשיך לצמוח ללא הגבלה, הפך לאדם הגבוה בעולם... ונפטר בגיל צעיר).
איזון זה של כוחות מלמד אותנו, שאנו הברואים החומריים מוגבלים, והכל נמצא בידי ה' האלוקים, הכולל ומאזן את כל הכוחות. לכן, חידש רס"ג, כשם שההצלחה מוגבלת, בסוף גם הירידה מוגבלת.
ואם תשאלו, הרי אנו רואים אנשים שהצלחתם בלתי מוגבלת, התשובה היא שאיננו מכירים אחד את בעיותיו של רעהו, ולכל אחד יש הצלחות וכשלונות.
בפרשת במדבר, ה' מונה את בני ישראל, ומחלקם לדגלים ושבטים. ה' משרטט את מבנה המחנה, כך שכל שבט נמצא בצד המתאים לו, ובמרכז - המשכן, מקום השראת השכינה בישראל. כך למדים אנו, שכדי שתשרה השכינה בתוכינו, עלינו לאזן בין כל הכוחות המצויים בקרבנו, ולתת לכל כוח את מקומו.
ויהי רצון, שנזכור תמיד שכל הכוחות וכל ההצלחות והכישלונות באים מה'. ובשעת כשלון, חלילה, נתחזק בכך ש"קץ שם לחושך", וודאי נשוב ונעלה מעלה מעלה! אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
