ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
א. קטני אמנה
מעטים בתוך עם ישראל, רואים בתהליך שאנו נמצאים בעיצומו תהליך אלקי בלתי הפיך. מצד אחד יש תנועה "חילונית", שאינה קוראת בשם ה'. ומצד שני, רבים בין הקוראים בשם ה', עדיין מתיחסים למציאות שלנו כמציאות של גלות. מבחינתם, לא נשתנה דבר מהותי במעבר מטומאת ארץ העמים לארץ ישראל. רק מעטים מכירים בלב שלם בגודל התקופה שאנו נמצאים. אומר הגר"א בספר "קול התור", כי דבר זה נרמז בתהילים קכ"ו, בשיר המעלות: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". שבתחילה יאמרו הגוים: "הגדיל ה' לעשות עם אלה", ורק לאחר מכן יאמר עם ישראל: "הגדיל ה' לעשות עימנו ".
הגר"א מכנה את "סרבני הגאולה": "קטני אמנה". ואמנם, מדוע כה קשה להכיר בגודל התקופה שבא אנו מצויים? על כך הרחבנו במאמר על ספר "קול התור". הגר"א מסביר, שסיבת הדבר היא בכך שהגאולה שאנו מצויים בא עתה היא גאולה המוכרחת לבוא בהסתר. הגאולה אינה יכולה לבוא בניסים ונפלאות, כפי שמצטייר ציור הגאולה בעיני אדם. אנו בתהליך גאולה בבחינת "לא זכו". בגאולה זו יהיו יסורים ונסיונות רבים בדרך להשלמתה. הנסיון העיקרי, כפי שביארנו, הינו מבחן במידת האמונה והביטחון של יראי שמו. וכך כתוב בספר קול התור:
עלינו לדעת מראש ..במידה והעבודה למען קיבוץ גלויות ובנין ירושלים תגדל, יגבר הסטרא אחרא ..בנשקו העיקרי שהוא מניעת האמת ומניעת קידוש ה' ועל זה נאמר אשר חרפו עקבות משיחך ובעקבות משיחא גובר הסטרא אחרא ביותר להכות גם בתופסי התורה בסנוורים 1 .
מובא בשם הגר"א, שמלחמת גוג ומגוג נועדה לפקוח עיניהם של קטני האמונה. המשימה העיקרית שהטיל הגר"א על תלמידיו היא לגדל אנשים שהם גדולי אמונה, אנשים שישכילו להאיר עיניהם של כל ישראל, לראות גודל התהליכים הנפלאים, בהם אנו מצויים.
על כן, אחים ורעים, יש לדעת, כי מה שאנו חווים בשנה זו, שנת תשס"א - כל אותם סימני שאלה אנושיים ההולכים וגדלים, באין יודע "מדינת ישראל לאן" - כל זה הינו חלק מהכשרת הלבבות לקראת הכרה והודאה גמורים בתהליך הגאולה האלקי. המאורעות יובילו את כל עם ישראל לקרוא: "הנה זה עומד אחר כתלנו". עם ישראל יגלה מי הסתתר מאחרי כל המאורעות.
ב. לימוד ספר אורות
כיצד ניתן ליישב בין מציאות של גאולה, המצטיירת כמציאות נפלאה של השגחה פרטית, של מדרגה רוחנית גבוהה של עם ישראל, עם מה שאנו רואים לנגד עינינו?
התהליך שאנו מצויים בו עתה, אינו דומה לשאר התקופות שקדמו, ואי אפשר להשוותו לשום תקופה בעבר העשיר של עם ישראל. אור הגאולה, אשר זרח בדורנו על עם ישראל, גורם לתהליכים ותופעות בעם, שהם יחודיים לדור של גאולה. מה טיבן של התנועות החדשות הנוצרות באומה? כיצד תתפתחנה? האם נדע משברים נוספים, וכיצד נתגבר עליהם? כל זאת צריך ללמוד מתוך הבנה עמוקה של המציאות המיוחדת כל כך, שתהיה בזמן הגאולה.
כותב הרב קוק 2 :
ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוין שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ה' אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חלאים רוחניים - ודאי לא יועילו כל חשבונות העולים בלב אדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה אשר דיבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע.
את העבודה הגדולה הזו של לימוד דור הגאולה עשה הרב קוק באֵין ספור מקומות, וחלקם הגדול מרוכזים בספרו הגדול "אורות". שם ימצא הלומד מענה לשאלות רבות. בספר "אורות" צופה הרב את התהליך שאנו נמצאים בו עתה. אולם באמת אין כאן חידושים של הרב. כבר במקורות קדמונים אנו קוראים על חבלי משיח, כשלדעת הרב זצ"ל, הכונה לחבלים רוחניים ושאיפות נפש גדולות וסותרות המתרוצצות בנפשות. כך אנו קוראים בגמרא בדברי רב יוסף, אודות דור הגאולה, היושב "בכופיתא דחמריה" 3 , בצואתו של חמור; או גם על ה"חוצפא יסגא" 4 , העזות שתִרבה בדור הגאולה. הרב בספר ה"אורות" נטל את אותם המושגים הנזכרים בדברי חז"ל ובדברי הקדמונים, המדברים בדור הגאולה, והלבישם במשמעות הרלוונטית לדורנו.
מי שאינו מביט אל "אור הישועה הזרוחה" - הוא לא יתבונן בתהליכים העוברים על דורנו בעיני הגאולה - יבחין בדברים כעניינים העומדים בסתירה להגדרת מצבנו כדור של גאולה. אולם כל זאת רק בהסתכלות בעין השטחית. בהתבוננות עמוקה, דוקא התהליכים שאנו עוברים, כולם עַד אחד, מחזקים ומאששים את ההנחה שאנו בדור של גאולה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












