ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
א. קטני אמנה
מעטים בתוך עם ישראל, רואים בתהליך שאנו נמצאים בעיצומו תהליך אלקי בלתי הפיך. מצד אחד יש תנועה "חילונית", שאינה קוראת בשם ה'. ומצד שני, רבים בין הקוראים בשם ה', עדיין מתיחסים למציאות שלנו כמציאות של גלות. מבחינתם, לא נשתנה דבר מהותי במעבר מטומאת ארץ העמים לארץ ישראל. רק מעטים מכירים בלב שלם בגודל התקופה שאנו נמצאים. אומר הגר"א בספר "קול התור", כי דבר זה נרמז בתהילים קכ"ו, בשיר המעלות: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". שבתחילה יאמרו הגוים: "הגדיל ה' לעשות עם אלה", ורק לאחר מכן יאמר עם ישראל: "הגדיל ה' לעשות עימנו ".
הגר"א מכנה את "סרבני הגאולה": "קטני אמנה". ואמנם, מדוע כה קשה להכיר בגודל התקופה שבא אנו מצויים? על כך הרחבנו במאמר על ספר "קול התור". הגר"א מסביר, שסיבת הדבר היא בכך שהגאולה שאנו מצויים בא עתה היא גאולה המוכרחת לבוא בהסתר. הגאולה אינה יכולה לבוא בניסים ונפלאות, כפי שמצטייר ציור הגאולה בעיני אדם. אנו בתהליך גאולה בבחינת "לא זכו". בגאולה זו יהיו יסורים ונסיונות רבים בדרך להשלמתה. הנסיון העיקרי, כפי שביארנו, הינו מבחן במידת האמונה והביטחון של יראי שמו. וכך כתוב בספר קול התור:
עלינו לדעת מראש ..במידה והעבודה למען קיבוץ גלויות ובנין ירושלים תגדל, יגבר הסטרא אחרא ..בנשקו העיקרי שהוא מניעת האמת ומניעת קידוש ה' ועל זה נאמר אשר חרפו עקבות משיחך ובעקבות משיחא גובר הסטרא אחרא ביותר להכות גם בתופסי התורה בסנוורים 1 .
מובא בשם הגר"א, שמלחמת גוג ומגוג נועדה לפקוח עיניהם של קטני האמונה. המשימה העיקרית שהטיל הגר"א על תלמידיו היא לגדל אנשים שהם גדולי אמונה, אנשים שישכילו להאיר עיניהם של כל ישראל, לראות גודל התהליכים הנפלאים, בהם אנו מצויים.
על כן, אחים ורעים, יש לדעת, כי מה שאנו חווים בשנה זו, שנת תשס"א - כל אותם סימני שאלה אנושיים ההולכים וגדלים, באין יודע "מדינת ישראל לאן" - כל זה הינו חלק מהכשרת הלבבות לקראת הכרה והודאה גמורים בתהליך הגאולה האלקי. המאורעות יובילו את כל עם ישראל לקרוא: "הנה זה עומד אחר כתלנו". עם ישראל יגלה מי הסתתר מאחרי כל המאורעות.
ב. לימוד ספר אורות
כיצד ניתן ליישב בין מציאות של גאולה, המצטיירת כמציאות נפלאה של השגחה פרטית, של מדרגה רוחנית גבוהה של עם ישראל, עם מה שאנו רואים לנגד עינינו?
התהליך שאנו מצויים בו עתה, אינו דומה לשאר התקופות שקדמו, ואי אפשר להשוותו לשום תקופה בעבר העשיר של עם ישראל. אור הגאולה, אשר זרח בדורנו על עם ישראל, גורם לתהליכים ותופעות בעם, שהם יחודיים לדור של גאולה. מה טיבן של התנועות החדשות הנוצרות באומה? כיצד תתפתחנה? האם נדע משברים נוספים, וכיצד נתגבר עליהם? כל זאת צריך ללמוד מתוך הבנה עמוקה של המציאות המיוחדת כל כך, שתהיה בזמן הגאולה.
כותב הרב קוק 2 :
ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוין שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ה' אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חלאים רוחניים - ודאי לא יועילו כל חשבונות העולים בלב אדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה אשר דיבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע.
את העבודה הגדולה הזו של לימוד דור הגאולה עשה הרב קוק באֵין ספור מקומות, וחלקם הגדול מרוכזים בספרו הגדול "אורות". שם ימצא הלומד מענה לשאלות רבות. בספר "אורות" צופה הרב את התהליך שאנו נמצאים בו עתה. אולם באמת אין כאן חידושים של הרב. כבר במקורות קדמונים אנו קוראים על חבלי משיח, כשלדעת הרב זצ"ל, הכונה לחבלים רוחניים ושאיפות נפש גדולות וסותרות המתרוצצות בנפשות. כך אנו קוראים בגמרא בדברי רב יוסף, אודות דור הגאולה, היושב "בכופיתא דחמריה" 3 , בצואתו של חמור; או גם על ה"חוצפא יסגא" 4 , העזות שתִרבה בדור הגאולה. הרב בספר ה"אורות" נטל את אותם המושגים הנזכרים בדברי חז"ל ובדברי הקדמונים, המדברים בדור הגאולה, והלבישם במשמעות הרלוונטית לדורנו.
מי שאינו מביט אל "אור הישועה הזרוחה" - הוא לא יתבונן בתהליכים העוברים על דורנו בעיני הגאולה - יבחין בדברים כעניינים העומדים בסתירה להגדרת מצבנו כדור של גאולה. אולם כל זאת רק בהסתכלות בעין השטחית. בהתבוננות עמוקה, דוקא התהליכים שאנו עוברים, כולם עַד אחד, מחזקים ומאששים את ההנחה שאנו בדור של גאולה.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
