ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
וזה לשונו: "שעל ידי מצוה זאת של נדרים רואים ומבינים גודל עוצם כוח הדיבור וכו', כגון שאוסר עליו דבר המותר בפיו, אזי תיכף נאסר עליו הדבר המותר באיסור תורה. והוא פלאי, הלא באמת זה הדבר אין בו שום איסור בשורשו, ואף על פי כן, תיכף כשאומר בפיו שיאסר עליו הדבר אפילו בלא הזכרת ה', נאסר עליו תיכף באיסור חמור מן התורה".
אך על פי דברים אלו קשה להבין את המשנה בנדרים (ט, ט): "פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. אומרים לו, אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך כך היא ויסתו של פלוני, מגרש את נשיו, ועל בנותיך יהיו אומרין בנות גרושות הן, מה ראתה אמן של אלו להתגרש, ואמר, אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר, הרי זה מותר".
המשנה מסבירה שהעיקרון על פיו מתירים לאדם את נדרו, הוא לברר האם היה רוצה בנדר למרות השלכותיו. כלומר, אם משום ידיעת תוצאות הנדר הוא לא היה רוצה לנדור, הרי שהחכם יכול להתיר בזה את נדרו.
ונשאלת השאלה, איך יכול אדם להחזיר את אשתו אליו לאחר שנדר שהיא אסורה לו, הרי זה נדר, ולמדנו שהנדר גורם שינוי מהותי בחיים. ועוד, מפליא הדבר איך נדר מתבטל כולו אם אומר האדם שלא ידע מראש על השלכותיו, לכאורה הנדר מצטייר כדבר קל ופשוט שאפשר לבטלו בהינף יד.
אלא, שכאן טמונה הבנה יסודית במהות הנדרים. עיקר עניין הנדרים הוא גילוי רצונו של האדם והבאתו מתוכו ופנימיותו לכדי ביטוי ממשי, זאת משמעותו של הנדר. לפיכך, פשוט הדבר שבלי רצון אמתי לא שייך לנדור, כל הנדר נובע מתוך הרצון.
וזהו החידוש שעל פיו נבין את המשנה בנדרים, הרצון שלי הוא הקובע, אם היה ידוע לי אז מה יהיו ההשלכות לנדר לא הייתי רוצה לנדור. אם בשעת הנדר היתה לי דרך לראות מה יהיה בעוד עשרים שנה, שהבנות שלי יגיעו לפרקן למצוא זיווג, ושעצם הנדר ירחיק מבנותיי את האפשרות להקים בית בישראל, הרי בוודאי שלא הייתי נודר. כי איזה אבא רוצה ברעת בנותיו.
למדים אנו ממשנה זו עצה גדולה וחשובה בעבודת ה'. האדם יכול על ידי כוח הרצון שלו לשנות את העבר. אם אחרי העבירה הוא מבין מה שגרם ופגם, יכול מתוך כך להיכנס לייאוש ולחשוב שהכול אבוד ואין אפשרות להתקדם הלאה, כי אין איך לתקן את מה שהיה. הרי כשעבר עבירה, יצר ח"ו במהות שלו מציאות של חטא, של טומאה ושל חילול ה', כמו שכתוב "וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם" (יחזקאל לב, כז), כמו הנדר שקובע מציאות חדשה.
אך ממשנה זו התחדש לנו מה היא כוחה של התשובה ומה גדלה ונשגבה מעלת הרצון, שעל ידו יכולים לעקור את העבר, לשנות את המציאות, ולאפשר לאדם להרים את עצמו לעבודת ה'.
אדם בא לפני ריבונו של עולם, ואומר לו: "אבא, אם היית מראה לי בשעת החטא מה יהיו ההשלכות של החטא וכמה זה ירחיק אותי ממך, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה לחטוא. אבא, אם הייתי יודע אז את מה שהווה עכשיו, כמה שאני רחוק ממך וכמה אני מרגיש רע עם עצמי והחטא טימא וטמטם אותי עד שאין לי חשק ללמוד ולהתפלל, ואני לא מצליח להבין את התורה ולהתרכז בה בעת הלימוד, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה לחטוא, כי איזה אדם רוצה שיהיה לו רע וחשוך בחיים".
וכך האדם מרחיב את דבריו לפני ה' יתברך אב הרחמים: "אבא, יצר הרע שיקר לי, ו'אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' (סוטה ג, ע"א). אם הייתי יודע מה יהיו התוצאות ומה יהיה נעשה מהחטא, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה שום קשר עם החטא". וכמו שלמדנו במשנה שחז"ל התירו לו את הנדר, כך הקב"ה מתרצה לתשובתו של האדם ומשיב לו סלחתי, עוקר את החטא משורשו ונחשב לו כאילו לא חטא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
