ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
רוני, אחת מבנות הכיתה חזרה הביתה בוכייה וסיפרה לאמא שלה, שהמורה העליבה אותה לפני כל הכיתה.
זה התחבר לאמא שלה עם העובדה שהמורה נתנה לה להמתין בחוץ 10 דקות תמימות בזמן אסיפת ההורים האחרונה, ובקיצור – המורה הזו מפלה בנות, והתנהגותה מתחת לכל ביקורת.
האם העלתה את העניין בווטסאפ, ושישו ושמחו... כולם נזכרו בבעיות...
וגם אותם אלו (הרוב המוחלט...) שעד היום היו מרוצות, וחשבו שהמורה היא אשת חינוך למופת, מאירת פנים, וקידמה את הבת שלהן בכמה נושאים חשובים מאד... נזכרו פתאום שבאסיפת ההורים האחרונה, הלוח בכיתה לא היה מחוק (שומו שמיים... איזו הזנחה וחוסר כבוד להורים), ו....
אף אחת לא טרחה לבדוק, מה בדיוק רוני עשתה קודם, מה אמרה לה המורה... וכשהתברר הדבר...כבר עברנו לווטסאפ הבא...
מוכר? פעם היה זה רב סרן שמועתי, מאז מהפכת הדיגיטציה, הוא קפץ בבת אחת לדרגת אלוף, ומסתובב במהירות הבזק בכל מקום. החפץ חיים כבר קרא לו מזמן 'לשון הרע'. וכיוון שכולם נכשלים בעוון אבק לשון הרע, הרי שגם אני בעוונותי לוקה בבעיה זו, ואיני ראוי לכתוב על כך, ובכל זאת בואו נתחזק ביחד, ואולי גם נגלה עצה קטנה שתחסוך לנו חלק מהבעיות.
דומה, שעוד לפני הנושא של לשון הרע, כדאי לכולנו לשים לב למצווה שמופיעה בפרשתנו, פרשת ראה, והיא מצוות המנוייה ב – תריג' מצוות, "לדרוש ולחקור העדים היטב", שנאמר "ודרשת וחקרת ושאלת היטב" (יג, טו), ומהעובדה שהתורה שבה וכפלה וחזרה על עצמה בעניין הדרישות והחקירות, למדו שבעדויות מסויימות צריך שבע חקירות, ויש עוד את נושא הבדיקות חוץ מהחקירות.
מעניין לגלות שיש מצווה וחובה להעיד לבית דין למי שיש לו עדות, יש גם איסור להעיד בשקר, ויש גם מצווה בפני עצמה לחקור ולדרוש את העדים.צריך לדקדק בדבריהם ולגלות שאין שקר ושדבריהם מדוייקים.
עוד יותר מעניין לגלות שמצווה זו זכתה במרוצת הדורות להדגשה מיוחדת. כולנו מכירים את פרקי אבות,המסכת שמביאה את תמצית ההנחיות המוסריות של חכמי המשנה. ממש התמצית של התמצית של דמותם ומשנתם המופלאה.
והנה, המסכת מתחילה בסקירת תולדות שלשלת קבלת התורה ומסירתה בישראל. שלשלת זו מוזכרת במשפט – "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". עד כאן דברי התורה שבכתב, מכאן מתחילים לפרט את דברי חכמי תורה שבעל פה. ומה האמרה הראשונה שמצוטטת מהחכמים? "הם אמרו שלושה דברים: הוו מתונים בדין..." להיות מתון בדין, פירושו – לחקור ולבדוק היטב את המאורע ואת דברי העדים (החינוך תסג).
ומכאן מוסר השכל לכולנו, להיות מתונים בדין, ולבדוק כל דבר בשבע חקירות ובדיקות, לפני שאנו רצים לדבר... מדובר בדיני נפשות... וכולנו הדיינים, העדים ולעיתים גם בעלי הדין...
ערב שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, כדאי לנו לקחת זאת לתשומת ליבנו, ויהי רצון שנזכה להינצל מטעויות, ומכוחם גם מלשון הרע!
ולכל הילדים, לכל המורים, ולכל ההורים, תהא שנת לימודים מתוקה פוריה ושמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
