ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
יחד עם זאת, נדמה כי דווקא בדבר שהרב קוק ראה בו את העניין המרכזי של השקפתו, יש בציבור הדתי-לאומי הסתפקות גדולה. הרב קוק בכתביו מדבר בהרחבה על כך שאנו חיים במציאות גאולית, ושההופעה של הגאולה המצופה והמובטחת בתורה ובנביאים, שעליה חלם ואליה התפלל עם ישראל בכל הדורות, היא ההתעוררות הלאומית הקיימת בימינו. בדבריו גם קושר הרב קוק תופעות רבות המתרחשות באנושות ובעם ישראל לתהליך הגדול של הגאולה.
בדיוק על אבן יסוד זו יש ויכוח שבע ימים בציבור הדתי-לאומי. יש שאינם מקבלים את הקביעה שאנו בגאולה האחרונה ולא תהיה יותר גלות, ויש ששוללים לגמרי את עצם הקביעה שהקמת המדינה היא ביטוי של גאולה. האחרונים טוענים שבכלל אין לאדם יכולת לפרש ולקבוע את תוכניותיו של הקב"ה, ואף קובעים כי המצב הדתי הרוחני ואף המוסרי במדינה אינו מאפשר לומר שאנחנו בזמן גאולה. תהליכים רבים שקרו בשלושים השנים האחרונות במדינה, הן בתרבות הישראלית והן בעניינים מדיניים, הגבירו ברבים את הפקפוק על ראייה זו.
בציבור החרדי יש שסוברים שלציבור הדתי-לאומי יש בעניין היחס למדינה מין דת מיסטית שאיננו מסוגל להשתחרר ממנה, "דת הציונות" הם קוראים לה. אבל גם בציבור הדתי-לאומי יש חלקים שחושבים שהגישה של "הקוקניקים" למדינה והקדושה שהם מייחסים לה נובעות מהתעלמות או אף ניתוק מהמציאות האמיתית.
גם לדורנו
מבחינה רוחנית ודתית המצב בתנועה הציונית אכן היה בעייתי מתחילתו, ובניגוד לעמדות שונות הרב קוק לא התעלם כלל מהמציאות המורכבת. פעמים רבות כשהוא מתייחס בכתביו למצב המסובך הוא אף משתמש בביטויים קשים שמראים עד כמה הדבר בהחלט כאב לו והדאיג אותו. מתוך כך הוא גם אומר שיש צורך להבין ממה נובעת הגישה של החולקים עליו.
עלינו להזכיר לעצמנו שוב ושוב במי מדובר. הרב קוק היה תלמיד חכם עצום, בקיא בכל חדרי התורה בנגלה ובנסתר, שגדולי תורה רבים בדורו שפגשו בו הכירו בגדלותו המיוחדת. מתוך כל הגדלות הזאת והשליטה בכל חדרי התורה, ניגש הרב קוק בהשקעה עצומה לברר ולהבין את האופן המסובך שבו מתחוללת התחייה הלאומית של עם ישראל.
באחת מאיגרותיו הוא מעיד על גודל המאמץ שהשקיע כדי להגיע לדרך שסלל: "הרבה הרבה מאוד יגעתי באנחתי עד שהעיר הקב"ה את רוחי ויכונן את לבבי ללכת בתומי בדרך הקודש הזאת, לקדש שם שמיים ולחבב את התורה ולומדיה על הבריות, ולקרב רבים לתורה, ולהרבות עוז ואומץ להתיישבות עם ה' על אדמת קודשו... הדרך שאני הולך עליה בעבודת ה' יתברך שמו ידע אדוני שהרבה עמלתי עליה, בדמי בבשרי במוח עצמותיי, ובכל כוחותיי, עד שהאיר השי"ת ברחמיו את עיניי לעמוד עליה" (אגרות הראיה, כרך ב, תקנה). ובכל הבירור הזה הוא מעמיק ומסביר על פי מקורות תורניים מדוע מתרחשים התהליכים הקשים הללו בתהליך הגאולה, ומתוך כך למה למרות כל זה זוהי אכן "גאולתן של ישראל".
יש הסבורים שעמדותיו של הרב קוק התאימו בדורו, כשמעמד הלאומיות היה חזק ודומיננטי ברוב רובו של הציבור, אף שהיה חילוני. במצב כזה היה מקום לדבר על השאיפה לעצמיות הלאומית ולהצביע על השורש האלוקי של השאיפה. אבל היום הרי יש נסיגה גדולה מכל העניין הלאומי והמעטה בחשיבותו, ולעומתה התחזקות גדולה של ערכים אוניברסליים ועיסוק גדל והולך דווקא באדם הפרטי ולא בעם. ואם כך, יש מקום לפקפק בניתוח הפנטסטי של הרב קוק באשר למניעים האלוקיים הפנימיים של התהליך, ולהבין שהתהליך הציוני היה רק חיקוי חיצוני של הלאומיות שהופיעה אז אצל הגויים, ובוודאי אין לראות בתהליך זה את הופעת הגאולה המקווה.
אלא שצריך לדעת שהרב קוק לא רק היה מודע לסיבוכים שהיו בתהליך נכון לזמנו, אלא היה מודע גם לתוצאות הקשות הצפויות, שמופיעות גם היום. הן בדינמיקה ובהתרחבות של תופעות החילון בכלל, והן בהיבט של הנסיגה ממרכזיות העניין הלאומי בפרט. אפשר אפילו לומר שהרב כמו ניבא את היחס שיש כיום בתרבות הישראלית לנושאים אלו.
מה שיותר חשוב לומר בעניין זה הוא שבכל הבירור הגדול שלו, הרב קוק גם קובע שיכולתו של העם להתקדם בתהליך בכיוון הנכון תלויה במודעות של העם למשמעות האלוקית של הגאולה, ומאידך ככל שתמשיך חוסר המודעות הזאת כך יהיו אכן תוצאות קשות לאופן המסובך שבו אכן מתרחשת הגאולה. מתוך כך הרב קוק גם קורא בדבריו לאנשי תורה ללמוד את תורת הגאולה הזאת ולהאיר לכל העם את משמעות המאורעות ובכך לגרום לתיקון הקלקולים.
תלוי בהכרה
להבנת העניין צריך לראות מה שהוא כתב באיגרת לתנועת המזרחי, שהיא כידוע היסוד של המפד"ל (שלימים הפכה לבית היהודי), כלומר יסוד כל הפן הפוליטי-חברתי של הציונות הדתית במדינה: "המזרחי צריך הוא להכיר בגאון את גדולת תעודתו... ליתן להתנועה הגדולה, רבת הצבעים ואדירת הפעלים והשאיפות, את דחיפת חייה היותר עצומה... המזרחי מוכרח להיות בציוניות מה שישראל בעמים: כוח של תסיסה תמידית, כוח שלא יחדל את עבודתו ואת סגולת-הפרייתו, לעולם יתבע את תביעתו ויביע ברמה את תקוותו לניצחון מוחלט ושלם של דעתו, הכוללת, העליונה והקבועה" (אגרות הראיה, כרך ב, תקעא).
וכך מברר הרב קוק בעוד מקומות בכתביו, גם בלי אזכור המזרחי, שאומנם כאמור יסוד כל התחייה הלאומית הוא תהליך הגאולה הגדול, אבל עתיד הציונות ויכולתה להצליח במשימת התחייה הלאומית של עם ישראל, תלויים בכך שהעם יכיר את המשמעות האלוקית העמוקה של המהלך. מתוך כך הוא ראה את תפקיד המזרחי בכך שהוא נותן לציונות את משמעותה ההיסטורית האלוקית האמיתית, שהיא כמובן המשמעות הגאולית. נראה שתפקיד זה עדיין לא נגמר, והוא בתוקף עד היום.
למרות העיסוק הרב בתורתו של הרב קוק, נראה שאפשר לקבוע בצער שרבים לא מבינים באופן מסודר ומובנה על מה מתבססת השקפתו על התחייה הלאומית. זה נובע מכך שרוב העיסוק בתורתו הוא בעניינים של נפש האדם, תרבות, יצירה, מודרנה וכדומה, ופחות בדבריו על התחייה הלאומית, וגם מכך שדבריו קשים להבנה להרבה אנשים. מאידך, כאמור, התופעות הבעייתיות שקרו במדינה ובחברה הישראלית מקשות עוד יותר על קבלת עמדה זו.
הדברים אינם מנותקים או הזויים חלילה, מדובר בתורה גדולה ועמוקה. מי שרוצה לדעת מה היא השקפת הרב קוק על התחייה הלאומית, וכל שכן מי שרוצה להבין על מה מתבססת השקפה זו, מוזמן ללמוד את התורה הזאת. ואני סמוך ובטוח שמי שיעשה כך, בעזרת ה' יבין את הדברים וימצא מענה לתמיהותיו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
