ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
סיפר עורך העלון, שהרב היה תמיד מקפיד לשלם לו את שכרו באותו היום ובכך לקיים את המצווה המופיעה בפרשת כי תצא, מצווה לתת שכר שכיר ביומו ולא לאחרו ליום אחר, שנאמר "ביומו תתן שכרו" (כד, טו).
פעם אחת, הרב היה במסע הרצאות בחו"ל, אך העורך נשאר בארץ וביצע את עבודתו כרגיל. כשסיים את העריכה, צלצל לפתע הטלפון, על הקו היה הרב אליהו זצ"ל, שציין שהפעם לא יוכל לשלם לו כהרגלו באותו יום, אך חשוב לו שימחל לו. (לפי 'אביהם של ישראל').
סיפור זה ממחיש את הקפדתו של הרב אליהו זצ"ל במצוות תשלום שכר שכיר בזמנו. לצערנו, רבים מאיתנו לא מודעים מספיק למצווה זו, וחשוב ללמוד נושא זה כדי לא להיכשל בו, חלילה.
למרבה הצער, מוסר התשלומים במדינת ישראל ירוד מאד, ורבים משלמים רק לאחר זמן רב, (שוטף פלוס, פלוס...) עד שעסקים רבים לא מסוגלים לעמוד בחסרון הכסף בתזרים המזומנים והם כושלים ומתמוטטים. מי שלא משלם בזמן, גורם לכך שגם מי שהיה צריך לקבל ממנו את הכסף סובל ממחסור בכסף, וכך גם הוא נותר חייב לבא בתור, ונוצר אפקט דומינו שמפיל עסקים רבים.
מנתונים של אחת השנים האחרונות עולה, שבאותה שנה כ – 30% מהעסקים במדינת ישראל התמוטטו מסיבה זו, שבמספרים המשמעות היא שכ – 43,500 עסקים נסגרו, ו – 16,000 איש פשטו את הרגל.
גם מי מאיתנו, שאינו איש עסקים גדול, חייב להשתדל בנושא זה ולזכות לקיים מצוות אלו, שחיוניות למצבם הכלכלי של יהודים רבים. אמנם זו אינה מצווה הקשורה למסחר – קניה ומכירה, אלא לתשלום שכר עבודה של אדם, בהמה או כלים, כך שאין מצווה זו קשורה לכל הנושא של מוסר התשלומים, ועדיין היא נוגעת למצבים רבים. זוהי מצווה מעשית מאד, וקיימת אצל כל מי שמזמין בעל מלאכה לעשות לו עבודה, כמו – אינסטלטור, נהג הסעות וכדומה.
דינים רבים במצווה זו ונציין כאן כמה מהם (לפי שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שלט). יש במצווה זו גם לאו, שנאמר "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר", וגם מצוות עשה המופיעה בפרשתנו לשלם שכר שכיר, והכובש שכר שכיר עובר בחמישה לאווין ועשה. מי ששכר את חבירו למספר שעות ביום, חייב לשלם לו באותו היום, ואם שכרו למספר שעות בלילה, חייב לשלם לו באותו הלילה. אם שכרו לכל היום, הרי יכול לשלם לו כל הלילה, וכן להיפך.
מעביד ששוכר כמקובל עובד לתקופה של חודש, ועליו משלם משכורת חודשית, הרי מקיים את המצווה, כי משלם בתום תקופת העבודה. אך, כמובן, אסור להלין את שכר השכיר.
בנושא זה, יש קולא משמעותית מאד למעבידים: "אין בעל הבית עובר משום בל תלין, אלא אם כן תבעו השכיר. לא תבעו או שתבעו ולא היה לו מעות ליתן לו... אינו עובר". כלומר, במצבים שבהם אין למעביד כסף לשלם, הרי אינו עובר בלאו. וכן במציאות השכיחה, שמספק השירות מוחל מראש, ומוכן לקבל את שכר העבודה לאחר תקופה קצרה, הרי שאין מזמין השירות עובר על איסור. אכן, במצבים רבים זה מסייע לנו שלא לעבור על איסורים, (וזו הסיבה שהרב אליהו התקשר לעורך דבריו, כדי שלא יהיה בבחינת 'תובע' אותו).
אולם, יחד עם זאת, חשוב להדגיש שגם אם נותן השירות מוחל, ואיננו עוברים על איסור, הרי גם את מצוות העשה איננו מרוויחים. אך מי שמרוצה 'לאסוף' מצוות בחייו, וודאי ראוי שישתדל לשלם באותו יום, וכמו שאנו לובשים ציצית כדי 'להרוויח' מצווה כך טוב שנשתדל לשלם שכר שכיר בזמנו, כשהדבר אפשרי.
ויהי רצון, שנזכה לקיים את מצוות ה' בשלימות, ולהראות בכך לעולם כולו כיצד התורה מנחילה לישראל מציאות חיים טובה, ישרה... המצמיחה כלכלית את העם והעולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
