ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
סיפר עורך העלון, שהרב היה תמיד מקפיד לשלם לו את שכרו באותו היום ובכך לקיים את המצווה המופיעה בפרשת כי תצא, מצווה לתת שכר שכיר ביומו ולא לאחרו ליום אחר, שנאמר "ביומו תתן שכרו" (כד, טו).
פעם אחת, הרב היה במסע הרצאות בחו"ל, אך העורך נשאר בארץ וביצע את עבודתו כרגיל. כשסיים את העריכה, צלצל לפתע הטלפון, על הקו היה הרב אליהו זצ"ל, שציין שהפעם לא יוכל לשלם לו כהרגלו באותו יום, אך חשוב לו שימחל לו. (לפי 'אביהם של ישראל').
סיפור זה ממחיש את הקפדתו של הרב אליהו זצ"ל במצוות תשלום שכר שכיר בזמנו. לצערנו, רבים מאיתנו לא מודעים מספיק למצווה זו, וחשוב ללמוד נושא זה כדי לא להיכשל בו, חלילה.
למרבה הצער, מוסר התשלומים במדינת ישראל ירוד מאד, ורבים משלמים רק לאחר זמן רב, (שוטף פלוס, פלוס...) עד שעסקים רבים לא מסוגלים לעמוד בחסרון הכסף בתזרים המזומנים והם כושלים ומתמוטטים. מי שלא משלם בזמן, גורם לכך שגם מי שהיה צריך לקבל ממנו את הכסף סובל ממחסור בכסף, וכך גם הוא נותר חייב לבא בתור, ונוצר אפקט דומינו שמפיל עסקים רבים.
מנתונים של אחת השנים האחרונות עולה, שבאותה שנה כ – 30% מהעסקים במדינת ישראל התמוטטו מסיבה זו, שבמספרים המשמעות היא שכ – 43,500 עסקים נסגרו, ו – 16,000 איש פשטו את הרגל.
גם מי מאיתנו, שאינו איש עסקים גדול, חייב להשתדל בנושא זה ולזכות לקיים מצוות אלו, שחיוניות למצבם הכלכלי של יהודים רבים. אמנם זו אינה מצווה הקשורה למסחר – קניה ומכירה, אלא לתשלום שכר עבודה של אדם, בהמה או כלים, כך שאין מצווה זו קשורה לכל הנושא של מוסר התשלומים, ועדיין היא נוגעת למצבים רבים. זוהי מצווה מעשית מאד, וקיימת אצל כל מי שמזמין בעל מלאכה לעשות לו עבודה, כמו – אינסטלטור, נהג הסעות וכדומה.
דינים רבים במצווה זו ונציין כאן כמה מהם (לפי שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שלט). יש במצווה זו גם לאו, שנאמר "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר", וגם מצוות עשה המופיעה בפרשתנו לשלם שכר שכיר, והכובש שכר שכיר עובר בחמישה לאווין ועשה. מי ששכר את חבירו למספר שעות ביום, חייב לשלם לו באותו היום, ואם שכרו למספר שעות בלילה, חייב לשלם לו באותו הלילה. אם שכרו לכל היום, הרי יכול לשלם לו כל הלילה, וכן להיפך.
מעביד ששוכר כמקובל עובד לתקופה של חודש, ועליו משלם משכורת חודשית, הרי מקיים את המצווה, כי משלם בתום תקופת העבודה. אך, כמובן, אסור להלין את שכר השכיר.
בנושא זה, יש קולא משמעותית מאד למעבידים: "אין בעל הבית עובר משום בל תלין, אלא אם כן תבעו השכיר. לא תבעו או שתבעו ולא היה לו מעות ליתן לו... אינו עובר". כלומר, במצבים שבהם אין למעביד כסף לשלם, הרי אינו עובר בלאו. וכן במציאות השכיחה, שמספק השירות מוחל מראש, ומוכן לקבל את שכר העבודה לאחר תקופה קצרה, הרי שאין מזמין השירות עובר על איסור. אכן, במצבים רבים זה מסייע לנו שלא לעבור על איסורים, (וזו הסיבה שהרב אליהו התקשר לעורך דבריו, כדי שלא יהיה בבחינת 'תובע' אותו).
אולם, יחד עם זאת, חשוב להדגיש שגם אם נותן השירות מוחל, ואיננו עוברים על איסור, הרי גם את מצוות העשה איננו מרוויחים. אך מי שמרוצה 'לאסוף' מצוות בחייו, וודאי ראוי שישתדל לשלם באותו יום, וכמו שאנו לובשים ציצית כדי 'להרוויח' מצווה כך טוב שנשתדל לשלם שכר שכיר בזמנו, כשהדבר אפשרי.
ויהי רצון, שנזכה לקיים את מצוות ה' בשלימות, ולהראות בכך לעולם כולו כיצד התורה מנחילה לישראל מציאות חיים טובה, ישרה... המצמיחה כלכלית את העם והעולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
