ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
החלק של הסגולה הוא הרבה, באין ערוך כלל, יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה אלא שברית כרותה היא, שהסגולה הפנימית לא תתגלה בזמן הזה כי אם לפי אותה המידה שהבחירה מסייעה את גילויה, ע"כ הכול תלוי לפי רוב המעשה וקדושה האמונה ותלמוד-תורה. והשי"ת, הנוהג בחסדו בכל דור, מסדר הוא את סדרי הנשמות הצריכות להופיע בעולם: לפעמים כוח-הבחירה מתגבר וכוח-הסגולה עומד במצב ההעלם ואינו ניכר, ולפעמים כוח-הסגולה מתגבר וכוח הבחירה עומד במצב הנעלם. וכל עיקרה של ברית - אבות, שאיננו פוסק אפילו כשתמה כבר זכות- אבות, הוא בא מצד כוח-הסגולה, ובעקבא-דמשיחא מתגבר ביותר כוח-הסגולה, שהוא תוכן "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה", כלומר לא מצד הבחירה שהיא באה מצד המעשים הטובים שבבנים ומצד התשובה, אלא למען שמו, המתגלה ע"י זכירת חסדי אבות".
סגולת ישראל
המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל (פרק יא) מבאר לנו את נקודת העומק המופיע באומה הישראלית, ההבנה שישנה בחירה אלוהית באומה הישראלית ומתוכה מופיעים הפרטים באומה. המהר"ל פותח בתיאור של התורה אודות נח, שהיה "איש צדיק ותמים" זו בחירה אישית בנח אך לא בצאצאיו, נח נבחר בשל מעלתו האישית ולכן "בחירתו היא אישית". אך לגבי אברהם אבינו אין התורה מציינת את צדקתו ומעלותיו, הטעם לכך שמאברהם אבינו העולם הרוחני עובר שלב למדרגה אחרת לא אדם פרטי אשר ישנה את העולם ויתקנו, אלא אומה שלמה שמטרתה 'לתקן עולם במלכות שדי' " באברהם לא היה בחירה פרטית רק באומה הישראלית שהם זרעו... וזה בחירה כללית ".
אהבת ודבקות ה' בישראל היא נצחית, לכן מובטחים ישראל בגאולה העתידה "בא להודיע תקוות ובטחון ישראל בגלות שאי אפשר שתהיה האהבה בטלה לעולם, שהרי האהבה שהשי"ת אהב ישראל לא הייתה תלויה בדבר כלל... רק שבחר באברהם ובזרעו מצד עצמם, ולא בשביל דבר שהיה אפשר לומר כאשר בטל אותו דבר בטלה אהבה", כדברי המשנה "אהבה שתלויה בדבר" (מצד המעשה הטוב שיעשה האדם) "בטל הדבר בטלה אהבה" (המעשה הטוב התבטל גם בטלה אהבה כגון נח שעשה את המעשה הנכון אך זרעו לא המשיך בכך בטלה אהבה) "אהבה שאינה תלויה בדבר" (אהבת ד' את האבות וזרעם אחריהם אינה תלויה בדבר) "בטל הדבר לא בטלה אהבה" (גם כאשר יהיו אנשים חוטאים באומה, אין הדבר מבטל את הבחירה האלוהית באומה הישראלית).
"הבחירה האלהית בישראל, זאת היא סגולתה המיוחדת של כנסת ישראל, שהוא דבר העומד ממעל מכל למוד, למעלה מכל הבנה ומכל הסתגלות מעשית. בחירה עליונה היא זו מתוך הכרה של סגולת הויה מיוחדת באומה זו, המחטבת אותה ביחוד מכל העמים, אשר הם ראויים להשתמש בשמושים אחרים של סגולת האדם, בסגולת השכל האנושי, בסגולת מוסרו, בסגולת חושו העדין ליופי ותפארת החושים, אבל לא בסגולה העליונה האלהית, בסגולתה של תורה, של הארת המגמה האלהית בכל יצוריו, בפרטיהם ובכלליהם, המובלטת באותיותיה של תורה, במצותיה, חוקיה ומשפטיה, וכל התגלותה האלהית האין סופית, - זאת היא מתנת ישראל הנבחרת. הסגולה הזאת, היא, היא, הבסיס לכל הלמוד ולכל הקיום הפעולתי של תורה, והיא, היא, המשלימה את כל העולם האנושי של כל העמים, שרק אז יש לכל התכסיסים של סגולת האדם אחרית ואחיזה אידיאלית אמתית אלהית במציאות, ע"י מה שמתוך כללם נבחרה אומה קדושה זו, המופיעה באצילות קדושתה של תורה, להאיר את כל המחשכים ולהגיה אור יקרות על כל האורות הרוחנים והמעשיים אשר לכל העמים תחת כל השמים " (עולת ראי"ה, ח"א, עמ' ס).
הבחירה באומה הישראלית, היא הביטוי של ההתאמה בין המושג 'ישראל' הרעיון הרוחני (בראשית רבה) שנוצר לפני בריאת העולם, והגיע למימוש וגילוי באומה הישראלית. האומה היא בהגדרה קשורה בקשר בל יינתק בינה לבין רביה שבשמים הקב"ה ל"בנים אתם לד' אלוהיכם" - "בני בכורי ישראל", וכשם שבין הבן לאביו לא יהיה ניתוק ופירוד, היות וזאת מציאות שהוא האב המולידו והוא בנו, כך, בין האומה לאביהם שבשמים לא יהיה ניתוק. האומה הישראלית מצד מהותה הינה טהורה, רק גורמים חיצוניים גורמים לירידתה, לכן, בפרטים יכולים להיות חסרונות וחטאים אבל מצד הכלל "כולך יפה רעיתי ומום אין בך". בחירה זו נובעת מעצם "הסגולה הישראלית", סגולה זו נובעת מזכות אבות האומה אשר יצרו את "המרכבה לשכינה" הם גילוי את האור האלוהי בעולם ונתנו לו ביטויים בחיים ובאורחות חייהם. הם אפשרו לגלותם דרכם, אומה שלמה שכל עניינה לגלות את המציאות האלוהית בעולם. "הענין האלוהי" קרי ההתקשרות בהקב"ה ולחיות את האידיאליים שלו במציאות הלכה למעשה, הופיעה באבות הקדושים ולאחר מכן, נהפך להיות הטבע של כול האומה כולה, ושיא ההתקשרות היא היכולת הנבואית. " אבל אין כל אומה שבעולם שהמושג האלהי יהיה שורה על עצמותה כי אם כנסת ישראל, שחפצה שאיפתה ומגמתה, שגורם קיומה הוא החפץ היותר כביר, יותר נאור ויותר עליון עדי עד ". "הסגולה" היא טבע הקדושה שמופיע באומה מכוח האבות, שאינו משתנה כמו כל דבר הנמצא במציאות השומר על טיבעו.
"אצל העמים כולם יכולים, לפי המצב ההווה שבאנושיות, רק יחידים להיות מתנשאים למדרגת הצדק, אבל אין מעמד לשום אומה בעולם שיהיה הצדק חותמה, ושיהיה היושר האלהי שאיפתה היותר אדירה ופנימית, כי אם עם-ד' אלה. אנחנו הננו מוצאים את עצמנו מצד טבע לאומנו, כי החפץ הנשא לצדק האלהי שישלוט בקרבנו ובעולם, - זהו אדיר חפצנו הכללי" (עקבי הצאן, עמ' קכד).
התוספות (שבת דף נה) מלמד בשם רבנו תם "דזכות אבות תמה (הזכויות שאבות האומה נתנו לאומה כמו אשראי, יכול קו האשראי להסתיים) אבל ברית אבות (הקשר האלוהי הנצחי בין הקב"ה לעם ישראל) לא תמה (אינו מסתיים הקשר האלוהי) כמו שכתוב (ויקרא כו) "וזכרתי את בריתי יעקוב" וזה נאמר אף לאחר הגלות, ואנו מזכירים בתפילות את הברית שאינה בטלה לעולם". נקודת הסגולה היא זאת שמאפשרת את הופעת המצוות, כלומר, לולי יצירת הסגולה לא תינתן התורה והמצווה לעולם.
הבחירה החופשית
היסוד המרכזי בעבודת ד' של האדם והעולם כולו, היא ההבנה שישנה בחירה חופשית לכל אדם לפעול לפי כוחותיו ובחירותיו בעולם. בחירה זו נובעת מעוצם החופש אשר בנפש שלו, לכן כל אחד צריך לקחת אחריות על מעשיו ופעולותיו. האדם נבחן לפי מעשיו ומכך נובע השכר והעונש על מעשיו, אך בדורנו יבוא לידי ביטוי יותר כוח הסגולה, ההבנה שאנו כאומה וכל פרט בתוכה נושא בתוכו את השליחות והמטרה הכללית עבור העולם כולו, גילוי שמו של הקב"ה בעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
