ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
רבינו האור החיים הק' כותב בפסוק (כט, ט) אתם ניצבים היום כולכם וגו' לעברך בברית וגו' וז"ל: ונראה כי כוונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה על זה כדי שישתדל כל אחד בעד חבירו לבל יעבור פי ה' ויהיו נתפסים זה בעד זה עכ"ד.
הספה"ק למדים מדינו של ערבות דבר נפלא, שכשאדם עושה פעולה משפיע על חבירו לטוב ולמוטב.
וכמו שאומרים בשם בעלי המוסר "שאם יהודי מתרשל בלימוד המוסר אזי עוד יהודי משתמד בברלין רחמנא ליצלן".
וכבר קדמם בזה מרן הבעש"ט זיע"א וכדמובא בספר היכל הברכה (פר' שלח, להרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זצ"ל) בשם מרן הבעש"ט הק' זצ"ל שאמר: "כשהצדיק עושה חטא קל גורם לאיש חטא חמור" ומביא שם סיפור נורא בתלמיד חכם אחד, שכעס והתרגז מאד על חבירו, וגרם בכעסו שרשע אחר תחב סכין בבטן רשע כמותו ורצחו, ואמר לו מרן הבעש"ט שכעסו גרם לכך, ולכן לא רק על כעסו צריך לחזור בתשובה, אלא גם על רציחת הרשע עכ"ד.
ובזה יומתק לן להבין מאמרם ז"ל (יומא פו:) "יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו", ומקשים העולם וכי מפני שאחד עשה תשובה, ימחלו לכל העולם - מה צדק יש בכך.
וראה ב גליון הש"ס להגרע"א (שם) שהביא מהרמ"ע מפאנו (מאמר חיקור הדין ח"א פ"ד) שתירץ שאין הכוונה כפשוטו שמוחלים לכל העולם, אלא פי' חלקם בברית האלה להיות ערבים זה לזה הוא הנמחל בזכותו עכ"ל. כלומר שהם נתפסו בזה שהוא חטא מחמת הערבות, ועכשיו ששב בתשובה מוחלים להם על חלק זה.
אמנם לפי יסוד הנ"ל, שהשב בתשובה גורם גם לחבירו לחזור בתשובה, ירווח לן שפיר, שאין הכוונה כפשוטו שבזה שהוא לבד שב בתשובה מוחלים לכל העולם, אלא שבכך שהוא עשה תשובה גורם לחבירו לחזור בתשובה, וכשחבירו יחזור בתשובה יגרום לחבירו, וחוזר חלילה עד שכולם יחזרו בתשובה ובמילא ימחלו לכולם.
זושא זושא, למה עברת עבירה פלונית
מסופר על הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי זצ"ל, שבעת הילוכו לגָלוּת הגיע לכפרים שהיהודים שמה היו מגושמים מאד ועברו על כל עבירות שבתורה, משום שדרו בין הגויים.
כשהתאכסן הרבי ר' זושא בבתי היהודים שם, ראה ברוח קדשו את עוונותיו של בעל האכסניה, והיה מתחיל להוכיח את עצמו בבכיה: זושא זושא, למה עברת עבירה פלונית בכפר פלוני בבית פלוני על יד החלון, אכלת שם נבלות וטרפות ודבר אחר, איך ארע לך דבר כזה... כך מנה את כל העוונות שעבר בעל הבית מיום עמדו על דעתו, עד שהבע"ב לא היה יכול לעצור בעצמו, ניגש אליו ואמר בבכייה מרה, שהרבי הצדיק! והוא זה שחטא ועבר על כל העבירות שמנה, וביקש ממנו שיורנו דרך תיקון ותשובה שלא יחטא עוד.
הרה"ק בעל השפע חיים מצאנז זצ"ל ביאר את העובדא הזאת: הנה ברור שהרבי ר' זושא לא אמר זאת מן השפה ולחוץ וכמשחק בעלמא. בענוותנותו המופלגת תלה את כל חטאי בני ישראל בעצמו, וחשב בדעתו שאילו לא הירבה לחטוא והיה במדריגת אחיו הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק, לא היה בעל האכסניה נכשל בחטא. הרבי ר' זושא תלה את כל חטאי בני ישראל בזה שהוא לא ערך לילות קדושים כראוי. לא היה אצלו ספק שכיון שאכל פעם בלי לכוון לשם שמים בשלימות, גרם לבעל האכסניה להיכשל באכילת נבילות וטריפות.
מחשבות אלו הביאו את הרבי ר' זושא לעשות תשובה שלימה, ודבריו שיצאו מן הלב נכנסו ללבו של בעל האכסניה ועוררו גם אותו לתשובה ולחרטה באמת על כל חטאיו. דברי הצדיק השפיעו עליו אף שלא ירד לסוף דעתו, עד שהתעורר ברשפי אש לשוב בתשובה עכ"ד (שפע חיים שנת תשמ"ב עמ' דש).
אך טוב לישראל
והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך (ל, א).
כתב האור החיים הק' ז"ל: "עוד הצצתי ואראה מה נעמה חיבת הקודש אשר חיבב אלקינו אותנו, הלא תראה כי בזיכרון הברכה הגיע אותה עלינו ואמר כי יבואו 'עליך', הברכה. ובזכרון הקללה אמר והקללה אשר נתתי 'לפניך', ולא עליך, ומטעם זה אמר אשר נתתי לפניך, ולא הפסיק במאמר כל הדברים האלה".
ואני אמרתי עפ"י המעשה אשר שמעתי מדו"ז הרה"ק [רבי דוד משה] מטשארטקוב זצ"ל בש"ק ג' חשון שהייתי שם, וסיפר, שהרה"ק הרבי ר' אלימלך ז"ל היה לו פעם אחת עליית נשמה, ושאל הצדיקים שנפטרו מכבר, מפני מה כ"כ רע בעולם רח"ל? והשיבו, שהם נפטרו כבר ואין להם שייכות עוד עם זה העולם. וישאל את הצדיקים שנפטרו מקרוב, והשיבו שהם רואים שהשפעות טובות יורד לעולם, ואם נשתנה למטה הוא מצד המקבלים, ואם יעשו להם כלים לקבל השפע כמו שיורד מלמעלה יקבלו רב טוב.
ובזה אמרתי הפשט "והיה כי יבואו עליך", פירש בעת שיבואו עליך מלמעלה, אז "כל הדברים האלה הברכה" שאז הכל הוא רק טוב. אמנם "והקללה אשר נתתי" היא נעשה רק "לפניך" – מצידך. על כן "והשבות אל לבבך וגו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וגו' ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך" ויהיה אך טוב לישראל.
(ברכת משה, פאשקאן, פרשת נצבים, עמ' ס"ח)
קשרי רבינו האור החיים הק' עם מרן הבעש"ט זי"ע
הבעש"ט מפליג בשבח ספרי רבינו
בשעה שהיה רבינו עושה את צעדיו הראשונים בארץ הקודש, ראה ספרו "אור החיים" אור בוונציה, וזכה לתפוצה מהירה באירופה כולה, עד שנעשית כל הגולה כמדורת אש, ובתורתו עסקו מתוך התלהבות גדולה רבנן ותלמידיהון בכל אתר ואתר. לא חלפו ימים רבים עד שהתגלגל ובא לחבל פודוליה שבאוקראינה של ימינו, בו שוכנת מז'בוז', עירו של רבינו ישראל בעל שם טוב.
משראה רבינו הבעל שם טוב את הספר, הפליג עד מאד בשבחו של רבינו, מה שהביא לתפוצה גדולה של הספר ברוסיה ופולין, והפך את הספר לאחד המיוחדים שבין הספרים הנלמדים במקהלות חסידים.
הביקוש הגדול ל"אור החיים" הביא להדפסת עוד שתי מהדורות של הספר במזרח אירופה. וכך מספר תלמיד רבינו, הגחיד"א זי"ע:
"אור החיים פי' התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר ונדפס בווינציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י, ושמענו כי עתה בפולניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" ( שם הגדולים, מערכת ספרים ערך א', אות נד).
וכך הובא בספר דורש טוב (טשורטקוב) אחרון של פסח תש"א (עמ' קצד טו"א), ומתוך דבריו עולה כי היכרותו הראשונה של הבעש"ט עם אישיותו של רבינו ורצונו להתראות עמו באו בעקבות הדפסת ה"אור החיים". וזל"ק: "בשנת תק"ב נדפסו בוויניציא חומשים עם פירוש "אור החיים" מאת הרה"ק מוהר"ח בן עטר ז"ל מירושלים, והגיעו החומשים ליד הבעש"ט ז"ל ושמח בהם מאד, כי בפירוש אור החיים מצא בעל לב רגש מלא התלהבות לעבודת ה', אז שלח הבעש"ט את גיסו הרה"ק רבי גרשון קיטווער ז"ל לירושלים, למען שיבוא אל ישיבות מוהר"ח בן עטר ז"ל וכו'...".
גם הרבה יסודות ועקרונות רוחניים המקבילים לתורת החסידות, נמצאים בספרו של רבינו. מרגלא בפומיה של הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקוירא זי"ע: "הספר החסידי הראשון הוא ה'אור החיים' הקדוש!"
נר"נ של משיח
נימים נסתרים קישרו בין שני קדושים אלו, מה שהביא את הבעש"ט לידי השתוקקות להתראות פנים בפנים עם רבינו. לפי דברי צדיקי הדורות רצה הבעל שם טוב להביא בכך לידי זירוז הגאולה והבאת משיח בן דוד.
"...ורבינו הקדוש אור החיים אמר עליו מרן הבעש"ט שנשמתו מרוח דוד של אצילות... ומרן הקדוש היה נפש דוד דאצילות והיה רוצה שיתקשרו ביחד נפש רוח ויתגלה הנשמה וחיה דאצילות ויהיה הגאולה האמיתית..." ( נתיב מצוותיך (קומרנא) א, ט).
[ראה גם ראה בספר בית אברהם (סלונים) שבועות, עמ' קסא: "בשם אא"ז בעל יסוד העבודה זי"ע: הבעש"ט זי"ע היתה דרך עבודתו בקודש ע"י תפילה, והוא היה נפש דוד, כמאה"כ נפשי שפכי כמים לבך נוכח פני ה', ואור החיים הק' היה רוח דוד, ועבודתו בקודש היתה ע"י תורה. ואם היו נפגשים יחד היו ממשיכים את נשמת דוד על הנ"ר, והיה בא משיח בן דוד"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
