ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- שבת שובה
וזה כל מגמתו של האדם מישראל להיות רוחני להדמות להקב"ה ללכת בדרכיו. ככתוב "את ד' האמרת היום להיות לך לאלקים וללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו." אין לבאר את הכוונה ללכת בדרכיו, ללכת בדרך שהוא מכוון אותנו. אין הכוונה ללכת בדרכיו בדרך שהוא מנהיג אותנו ומדגים לנו איך צריך ללכת כמורה שמדגים לתלמידיו איך להתנהג והמורה במקום אחר גבוה שלא שייך להנהגה זו. אלא ללכת בדרכיו במדותיו של הקב"ה בעצמו כביכול מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא קדוש אף אתה קדוש. כמובן הקב"ה בעצמו בלתי מושג, הוא מעל מדות והנהגות אין אנו משיגים את מציאותו, הוא רבש"ע לעילא לעילא מכל השגה. אנו משיגים את התגלותו העליונה אלינו. הקב"ה מתגלה במדותיו, הקב"ה מתגלה בתורה. ועליה אמרו חכמים אנכי ד' אלקיך, אנכי, נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית. אני נפשי כתבתי נתתי. התורה היא נפשי היא רבש"ע היא רצונו הוא תורה. והוא נתן לנו את עצמו כביכול, את התנהגותו. וזה הפרוש ללכת בדרכיו. בדרכיו של הקב"ה עצמו ולשמור חוקיו. חוקים שהוא מקיים והמצות והמשפטים שהוא מקיים. הוא הקב"ה תורה, הוא מצוות, הוא מלביש ערומים – את האדם הראשון הוא מבקר חולים - את אברהם אבינו. וזו מגמתו של אדם מישראל להדמות להקב"ה להתנהג כמו שהקב"ה מתנהג. אדם נברא בצלם אלקים ועליו להתנהג באופן שיגלה את צלם אלקי שבתוכו.
הצלם האלקי שבאדם הוא כח הבחירה, כח הרצון. בזה האדם דומה לאלקים. הקב"ה חופשי ברצונו מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל. ואת כח הבחירה החופשית לחלוטין נתן באדם. באדם יש נצוץ מהרצון האלקי - חופש הבחירה. אמנם הקב"ה כל מה שהוא רוצה מתקיים. היכולת האלקית קשורה ברצונו כל מה שהוא רוצה הוא יכול לעשות. הוא נעשה. לאדם יש רק כח בחירה יכולת לרצות. אין אדם יכול לבצע כל מה שהוא רוצה. ההוצאה לפועל של רצונו אינה בידו. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אדם רוצה לעסוק בתורה, להבין את התורה הרצון בידו. אבל החכמה אינה בידו היא ביד ד' וכן הגבורה וכן העושר. ועל כן נאמר, אל יתהלל החכם בחכמתו ועל יתהלל הגיבור בגבורתו ואל יתהלל העשיר בעושרו... כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו'. לאמר, ביד האדם כח הרצון זה בידו. אבל להוציא לפועל את רצונו זה ביד ד'. ונמצא כל מה שמוטל על האדם הוא לרצות טוב. וזה בידו בכל עת ובכל רגע. אומר מרן הרב כאשר מתברר לאדם היסוד הזה, שאינו צריך אלא לאמץ את רצונו לטוב הוא מסולק מכל עצבות, ומוצא את עצמו מלא חדוה, וממשיך הרב במוסר הקודש עמוד ק"ה איך לא יהיה האדם מלא תמיד עוז וחדוה אם טובת הטובות עושר העשירות הצלחת ההצלחות מסור ונתון בידו. כלומר לרצות טוב. וממשיך הרב - המחשבה שהאושר תלוי במה שחוץ ליכולתו וכו' וחוץ לרצונו, מחשבת פיגול, רשעות וסכלות היא מרופדת. כלומר המחשבה שהאושר תלוי בהישגים, בהצלחות מחשבת פיגול. כי זה לא תלוי בו, זה לא בידו וכל עינינו למלא את מה שבידו וזה הרצון הטוב. ועל כן אומר הרב ישרי לב שמחים תמיד.
גם באורות התשובה בפרק ט' סע' א' אומר הרב הטוב האמיתי של ההצלחה הגמורה אינה תלויה כי אם באדם עצמו ולא בשום תנאי חצוני והוא הרצון הטוב. והצלחה זו היא האושר הגדול מכל אוצרות וסגולות... ותורה זו שכל שאלות העולמים תלויות רק ברצון הטוב מתפשטת בעולם ע"י מארי דתיבותא בעלי תשובה. שתוכן התשובה משאת נפשם התדירה אלה דברי הרב. ביאור דברי הרב – גם אם אדם אינו מצליח להוציא את רצונו הטוב אל הפועל בגלל מניעות שאינם תלויות בו הוא צריך להיות מאושר כי כל ענינו הוא לבחור בטוב לכוון את רצונו לטוב. ואפשר להוסיף שגם אם המניעות הם בתוכו בגלל שהוא התרגל לחטא וההרגל השתרש בו וכעת אינו רוצה לחטוא אבל אינו יכול בבת אחת לעקור את הרגליו הרעים, עליו לראות גם את המניעות שבתוכו כאילו אינם בידו וכיון שהוא שב בתשובה ורוצה רק לעשות טוב, אשריו והשמחה צריכה למלא את לבו על רצונו הטוב. ואם יחזיק ברצונו הטוב ויחזקו בסופו של דבר יתגבר על ההרגלים הרעים ויוכל לעשות רק טוב.
כאשר רצון האדם פונה אל הטוב מופיע הצלם האלקי שבאדם מתוך מקורו האלקי, מתוך הרצון האלקי. הטוב האלקי מתגלה ברצונו וככל שהרצון הטוב משתלם ומתגדל ואדם עושה את רצונו כרצון ד', רצון ד' מופיע ברצונו. ורצון ד' הוא רצון פועל, נמצא שרצונו שנעשה רצון ד' נעשה רצון פועל, ועל זה אמרו צדיק גוזר והקב"ה מקיים. ותגזר אומר ויקם לך. והרב אומר עוד יתגלה בעולם גודל ערך הכח של רצון האדם. ומדרגתו במציאות כמה היא מכרעת על ידי רזי תורה. וגילוי זה יהיה הכתר של כל המדע כולו ויבוקש מכל העולם בישראל. מוסר הקודש עמוד פ'.
אנו יודעים שקיומו של העולם תלוי בקיומה של תורה ושכלולו של העולם תלוי בשכלולה של הופעת התורה. אמרו חז"ל יום השישי תלה הקב"ה את מעשה בראשית בשישי בסיון אם יקבלו ישראל את התורה, התורה היא מקיימת את העולם. כאן מלמד אותנו הרב העמקה נוספת. העיקר הוא הרצון הטוב והוא נמשך מרצונו ית' וככל שהוא יתעצם בטוב, יתעצם במקורו, הוא יפעל ועוד יתגלה שכל מה שמחדש המדע הכל מתחיל מהרצון הטוב, הוא שורש כל ההופעות. הוא הכתר.
עוד אומר הרב שם במוסר הקודש עמוד מ"ז – יודע לכל טוהר הרצון וחוסנו בנטותו לסוד אלוה זה יהיה ראש מגדלי התרבות העתידה...
מכאן כוחה של התשובה. כשאדם שב בתשובה ובוחר בטוב ורצונו משתנה ואינו רוצה לחטוא, החטאים מנוגדים לרצונו, מיד הוא מתנתק מחטאיו כאילו נעשו בניגוד לרצונו והאחריות על מעשיו מסתלקת. כי הוא אחראי רק על רצונו והוא אינו רוצה בהם. כלומר מתברר למפרע שהחטא היה בטעות זה לא מה שהוא רוצה זה לא היה רצונו האמיתי. וכאמור כיון שביד אדם רק הרצון ולא ההוצאה לפועל זה כבר בידי שמים. נמצא שכאשר הרצון מתברר, ומתברר שזה לא רצונו אין לו קשר עם המעשים, גם אם אלו מעשים שמעוות לא יכול לתקון. הוא הוליד ממזר, ואיך אפשר לתקן את החטא בפועל אבל כיון שהחטא היה רק ברצונו כל עוד שלא השתנה רצונו הוא היה אחראי על החטא. אך ברגע שרצונו השתנה ואין זה רצונו הוא מתנתק מהמעשה כאילו נעשה שלא ברצונו באונס בעל כרחו. כאילו נעשה מאליו ולא הוא עשה זאת.
ביום הכפורים שאדם שובת מצרכי הגוף ומתעלה לעולם רוחני לעולם פנימי מתגלה הרצון האמיתי של האדם הרצון לטוב זה יום של כפרה, של טהרה. הרצון הפנימי נפגש עם מקורו, עם הרצון האלקי והאדם נטהר ומתכפר "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ד' תטהרו". והצד של הכהונה הגדולה שבתוך האדם החלק העליון שבו הרצון הטוב עומד נוכח ד' בלי מחיצות. וכך הדבר מתבטא בעבודת הכהן הגדול הנכנס לפני ולפנים לקודש הקודשים ביום הכפורים. וזה קורה אצל כל יחיד ויחיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
