ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שילה בן אביגיל
הזקן התפלא מאד לשאלת הרבי, שהרי עברו שבעים שנה מאז אותו מקרה, ובאותו הזמן הרבי עדיין לא נולד. אבל לאור בקשת הרבי סיפר הזקן: הוא היה איש תם, אבל ירא אלוקים. ומנהג מיוחד היה נוהג, בכל שבוע היה מתחיל ביום הרביעי למרק לכבוד שבת את המנורה התלויה בתקרה. ובשעת מעשה היה אומר: 'הריני עושה זאת לכבוד שמו יתברך'. פעם אחת, כשבאו אנשים לבית הכנסת בערב שבת אחר חצות, מצאו אותו ל"ע תלוי בחגורתו במנורה הגדולה.
הסביר הרבי: "כשסיים השמש את מלאכתו, ולא היה עוד מה לעשות לכבוד שבת, חשב השמש התמים בליבו – מה עוד אוכל לעשות לכבוד הבורא? מיד התערבבה עליו דעתו החלושה, וכיוון שהמנורה התלויה בתקרה הייתה בעיניו הדבר הגדול ביותר בעולם, תלה עצמו בה לכבוד ה' יתברך...
לאחר הסיפור, תיקן רבי לוי יצחק את נשמת השמש בדרך שתיקן... (אור הגנוז עמ' 179).
זהו סיפור, המבטא בקיצוניות, תופעה, שלעיתים קיימת אצל כולנו. לעיתים, אנו מדמיינים שנקודה קטנה היא כל העולם, והדבר משבש את שיקול דעתנו וגורם לנו לפעול בצורה לא נכונה. לעיתים, אנו דואגים מעניין מסויים, שבאמת גם אם יסתבך, 'זה לא כל העולם', וכך גם בנושאים רבים.
וכך גם בעבודת ה'. בעומק, זו אחת מנקודות הוויכוח בין עבודת ה' לעבודת האלילים. הסוגדים לפסלים, לוקחים אחד מכוחות העולם, ועושים ממנו הכל. לעומתם, עבד ה', מתחבר למקור כל הכוחות, ובכך עולמו מתרחב עד אין סוף.
עניין זה ניתן למוצאו בדרכו של אברהם אבינו ובפרשת לך לך. הציווי הראשון לאברהם הוא – "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". ובמילים אחרות – אברהם מצטווה לעזוב את כל המוכר לו, עולמו הקודם, אזור הנוחות שלו וללכת ליעד לא ידוע. הקב"ה מצניע ממנו בכוונה את זהות הארץ שאליה הוא הולך, ובכך מדגיש לו שהליכתו היא אל הלא נודע.
הליכה זו מבטאת גם את הרעיון שאברהם מביא לעולם. הוא שובר את כל המוסכמות, מנפץ את עבודת האלילים המוגבלת, לטובת ההליכה שתפתח בפניו את שערי האין סוף.
ואולי, אברהם המשיך בכך דמות פחות מוכרת, הלא הוא סב סבו... עבר. בפרשה שלנו, אברהם מכונה באופן יחידי בתורה – "אברהם העברי". חז"ל מבארים (בראשית רבה מב, ח) את מקור השם המיוחד: "רבי יהודה אמר – כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד. רבי נחמיה אמר – שהוא מבני בניו של עבר. ורבנן אמרי – שהוא מעבר הנהר ושהוא משיח בלשון עברי".
אם נתבונן ונחבר את כל הפירושים ביחד, הרי שנאמר לנו כאן שאברהם נקרא על שם עבר, והדבר מבטא את העובדה שאברהם הוא ממשיך דרכו של עבר. חז"ל מבארים, שעבר היה נביא. הוא קרא לבנו – פלג, כי התנבא מראש שבשנת מותו של פלג, יתפלג העולם בדור הפלגה. כלומר, עבר היה הנביא שעמד בפרץ והיווה את האלטרנטיבה הרוחנית לבני דור הפלגה.
השורש הרוחני של חטא הפלגה היה בדיוק הצמצום הרוחני שבו פתחנו. כל העולם התאגד בראשות נמרוד ורצה לגור בעיר אחת מעשה ידי אדם. ממילא, אנשים אלו גם כפרו בריבונו של עולם ומרדו בו.
מולם, עמד עבר, ובישר לעולם, שעלינו להתחבר לקב"ה ועולמו האין סופי, להתנער מעבודת האלילים מעשה ידי אדם, ולהתחבר לאלוקים. והמשיך אותו אברהם, ששבר גם הוא את הפסלים, ועמד מול אותו נמרוד. בכך הם הגשימו את הפירושים הנוספים במדרש – הם עמדו מהעבר האחר של כל העולם, ולא חששו להביא דעות אחרות. ומעניין שהפעם היחידה שאברהם נקרא עברי זה בהקשר למלחמתו בארבעת המלכים, שמנהיגם הוא אמרפל, שלפי חז"ל הוא אותו נמרוד, שנגדו נלחמו שם ועבר.
ישנו מדרש שמבאר גם שעבר סירב להשתתף בחטא הפלגה, ולכן כשכל העמים התערבבה לשונם, הוא היחידי שנשאר בלשון המקורית, לשון הקודש, העברית, הנקראת על שמו, וזהו הפירוש הנוסף במדרש למילה 'העברי'.
ואולי יש כאן גם חיבור נוסף בין אברהם לעבר. אנו יודעים שעבר היה מרבותיו של 'בית המדרש של שם ועבר'. לפי חז"ל, מלכי צדק מלך שלם, שאליו הגיע אברהם לאחר מלחמת ארבעת המלכים, הוא שם בן נח שמלך בירושלים. לפי זה, ניתן לשער ש'בית המדרש של שם ועבר' שכן בירושלים. ואם כן, כשאברהם מצטווה ללכת לכיוון ארץ ישאל הוא ממשיך והולך באותו ציר, שצעדו בו גם שם ועבר, שעזבו את מקום חטא דור הפלגה ועלו לירושלים.
(ובזה יוסבר עניין נוסף. עבר נפטר כשיעקב אבינו היה בן 77. חז"ל אומרים, שיעקב למד בבית המדרש של עבר מגיל 63 עד גיל 77, ורק אז ישן במקום המקדש והמשיך לחרן. לפי זה מובן, שהוא הלך לירושלים ללמוד בבית המדרש עד פטירת עבר, ישן במקום והמשיך.
עוד מופיע, שרבקה הלכה לדרוש את ה' בבית המדרש של עבר, והרי גם היא גרה בארץ ישראל).
ויהי רצון, שנמשיך בדרכם של עבר ואברהם, לא נתרגש מכל מיני דעות מצומצמות וכוזבות שמנסים להנחיל לנו מעצבי דעת קהל, ונדע לעמוד מול כל העולם על האמת, ולהיות מהשומעים לדבר ה', שכל הדבק בו – דעתו רחבה והוא מחובר לאין סוף!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
