ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
והנה, יעקב אבינו זוכה להתגלות הראשונה אליו באישון לילה, עת הוא נרדם וחולם על סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. על התגלות זו, אומרים חז"ל, שיעקב תיקן תפילת ערבית.
ובאמת, העובדה שהתגלות זו מתרחשת בלילה היא מתמיהה מאד. כשבלעם, נביא אומות העולם, אומר למשלחת זקני מואב ומדיין – " לינו פה הלילה, והשיבותי אתכם דבר, כאשר ידבר ה' אלי", מפרש שם רש"י (במדבר כב, ח) – אין רוח הקודש שורה עליו אלא בלילה, וכן לכל נביאי אומות העולם, וכן לבן בחלום הלילה, שנאמר (בפרשתנו) ויבוא אלוקים אל לבן... בחלום הלילה, כאדם ההולך אצל פילגשו בהיחבא". אם כך, יש לתמוה, מדוע יעקב בחיר האבות מקבל את נבואתו רק בלילה? האם חלילה גם המפגש שלו עם ה' הוא כמפגש לא חוקי, בהיחבא ובנסתר?
נראה שהתשובה נעוצה בכך שיעקב יוצא כאן לחוץ לארץ, ובחוץ לארץ יהודי פוגש את ה' בהיחבא ובדרך עקיפה כדרכו של הלילה. והרי, כבר אמרו חז"ל שכל מי שדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלו-ה, וכמו שפירשו גדולי הדורות שהמפגש עם ה' בחוץ לארץ הוא מפגש דרך המלאכים שרי אומות העולם, הדרים באותה ארץ. כביכול, בחוץ לארץ יהודי לובש לבוש של גוי במפגש עם ה', לכן המפגש מתרחש בלילה כדרכם של נביאי אומות העולם. (ורבי חנינה מכנה בגמרא (כתובות) במקום אחד, יהודיה בחוץ לארץ, בכינוי – גויה, כי כביכול בחו"ל מתלבשים בלבוש גויי).
ואכן, אם נסתכל בהתגלויות השונות בחומש בראשית נגלה שההתגלויות בלילה קשורות לחוץ לארץ. אברהם אבינו בברית בין הבתרים רואה בתחילה את הכל במחזה. אולם, האמירה על גלות מצריים נאמרת, כאשר "ויהי השמש לבוא, ועלטה היה", כלומר – עם לילה. וכך גם בשעה שיעקב יורד מצריימה, נאמר שה' מתגלה אליו בלילה ומבטיח לו שירד עימו למצריים ויעלהו. וכך כל ההתגלויות הליליות קשורות לחוץ לארץ, ואילו ההתגלויות בארץ שקשורות לארץ מתרחשות ביום.
עניין זה יבאר לנו נקודה נוספת במהותו של החלום. יעקב רואה סולם, שמלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. מיהם אותם מלאכים?
כאן מצאנו שני פירושים. רש"י מבאר שכיוון שיעקב יוצא כאן לחוץ לארץ, הרי שמדובר במלאכי ארץ ישראל המלווים תדיר את יעקב, וכאן הם עולים למעלה, ובמקומם יורדים ללוותו מלאכי חוץ לארץ.
הרמב"ן לעומתו מבאר בשם פרקי דרבי אליעזר, שמדובר בשרי אומות העולם שעלו כל אחד מספר שלבים בסולם, כמספר השנים שמלכות זו תשלוט בעולם.
ולאור מה שכתבנו, אפשר לבאר ששני הפירושים חד הם. המלאך מבטא את המהות הרוחנית של אותו זמן. כשיעקב יוצא לחוץ לארץ נשמתו לובשת מהות רוחנית של חוץ לארץ. אולם, יעקב אינו אדם פרטי, אלא אבי האומה הישראלית, לכן יציאתו לחו"ל מבטאת גם את יציאת כל העם לחו"ל. וכשעם ישראל גולה לחו"ל בידי אומות העולם, הרי הוא מתלבש בלבוש של המהות הרוחנית של העמים המגלים אותו, ואלו שרי אומות העולם המטפסים בסולם.
למדנו מכאן את גודל מעלת ארצנו קדושה, שבה אנו זוכים למפגש ישיר עם ה', והרי היא כ"בית אלוקים וזה שער השמיים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
