ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת חיה גיטל
ננסה להבין מה פשרו וחשיבותו של כלל זה, דווקא בימים בהם אנו חוזרים, בכל יום לפחות ארבע פעמים, על מטבע הלשון שטבעו חכמים: "על הניסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, ובהקשר של הפסוק הראשון בפרשתנו, וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים, הקובע לכאורה נקודת זמן ביחס לחלומותיו של פרעה ולעלייתו של יוסף לכס השלטון, כמשנהו.
אבן עזרא על הפסוק הראשון בפרשתנו (בראשית מ"א א) מעיר: "לא פירש הכתוב תחלת זה החשבון, וכן ויהי מקץ ארבעים שנה (ש"ב ט"ו ז), וכן ובעוד ששים וחמש שנה (ישעיהו ז' ח) וכן ויהי בשלשים שנה (יחזקאל א' א). ויתכן להיות שזה החשבון ליציאת שר המשקים מבית הסהר, או לשבת יוסף שם. וטעם ימים כבר בארתיו".
רבי אברהם אבן עזרא, בדבריו הקצרים, מעורר שתי שאלות:
הראשונה: מספר פעמים התנ"ך מציין שעבר זמן מסוים עד שאירוע מסוים התרחש, אבל העיקר חסר מן הספר, הכתוב איננו מפרט ממתי מונים או מהו האירוע שממנו מונים זמן זה?
השאלה השניה נראית לכאורה הרבה יותר פשוטה, אבל בעיון נוסף מסתתרת מאחוריה בעיה עקרונית, מה משמעות הביטוי יום ביחיד או ברבים.
נברר תחילה את השאלה הראשונה.
אבן עזרא עצמו מציע שני פתרונות על דרך ה"יתכן", לבעיה המקומית:
הראשון: "שזה החשבון ליציאת שר המשקים מבית הסהר". כיון שהמאורע האחרון שנזכר בתורה, לפני ציון זה, הוא התקיימות פתרונו של יוסף לחלומות של השרים, הרי שעברו שנתיים מאז. לפתרון זה מקור גם בדברי חז"ל. בסדר עולם רבה (פרק ב) מצינו: "אלה תולדת יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה (בראשית ל"ז ב), ירד יוסף למצרים ועשה בבית פוטיפר י"ב חדשים, ... ועשה בבית האסורים י"ב שנה". נצרף לדברים אלה את המופיע במדרש בראשית רבה (פרשת מקץ פרשה פט ג):
" "אשרי הגבר אשר שם ד' מבטחו" (תהלים מ' ה) זה יוסף, "ולא פנה אל רהבים", ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים".
לפי זה יוסף ישב בבית האסורים עשר שנים, לפני שפתר את החלומות והתעכב שם עוד שנתיים, בגלל ששם מבטחו בשר המשקים. שנתיים אלה מופיעות בתחילת פרשתנו. נוסיף כי התורה הפרידה שנתיים אלה מהעשר הקודמות כדי ללמד אותנו פרק בנושא אמונה ובטחון. הסברנו את הלקח בדברינו על שבת ראש השנה תשס"ד :
הפתרון השני: "או לשבת יוסף שם", שונה לחלוטין מהפתרון הראשון. לפי הצעתו השניה של ראב"ע, עברו שנתיים ימים מאז האירוע עם אשת פוטיפר והכנסתו של יוסף לבית האסורים.
לשיטה זו יוסף היה אסיר רק שנתיים והוא לא נדרש לשלם על פנייתו לשר המשקים.
לשתי השיטות צריך לשאול מדוע הפך יוסף לאסיר? (לשיטה הראשונה למשך עשר שנים ולשיטה השניה למשך שנתיים?) וצ"ל שהתשובה נמצאת בדברי רש"י המבוססים על דברי הגמרא (סוטה דף לו ע"ב) שליוסף הייתה הו"א לחטוא עם אשת פוטיפר. עם צדיק גמור כמו יוסף, הקב"ה מדקדק כחוט השערה. גם על מחשבה מסוג זה, הצדיק נדרש לשלם מחיר יקר, זהו המסר המסתתר מאחורי ציון הזמן הפותח את פרשתנו.
בפרשיות הבאות נמשיך לדון בנושא. בינתיים נמשיך להודות לקב"ה
על הניסים ועל הנפלאות שעשה לנו ולאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








