ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיים שילה בן אביגיל
במאמר לשבת חנוכה, הבאתי את דברי ה'שפת אמת' זיע"א, שמדליקים את נרות החנוכה בתחילת טבת, כדי שיאירו לכל לילי טבת הארוכים ולבטל את קליפת עשו ששולטת בחודש זה. הכוח שנותן לאדם להאיר את החודש ולחיות אף בזמנים קשים, הוא התקווה. ואת כוח התקווה קיבלנו מחג החנוכה, כפי שמרמז 'הלקח והלבוב' שהמילוי של 'חנוכה' עולה בגימטריה 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה''.
בעניין ההתחזקות בתקווה והרצון לקרבת ה' כתוב בספר 'שיחות הר"ן' (סימן קכ) לרבנו נחמן מברסלב זיע"א: "ענה ואמר, 'חזקו ואמצו כל המיחלים לה'' (תהלים לא, כח), 'כל המיחלים' דיקא. אפילו אם אינכם זוכים לשום קדושה ועבודה חס ושלום, רק מיחלים לבד, אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם יהיה איך שיהיה".
וכך דוד המלך כותב בתהלים (קמז, יא) "לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה, רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו". סוס הוא סמל לכוחניות והשגיות, ומחדש דוד המלך שהקב"ה אינו מעוניין בביצועים גרידא, ביצועים הם חשובים, אך יותר חשוב הוא הלב של היהודי, לב שגורם לעיניים להסתכל אל השמים ולקרוא לה' בגעגועים ובכיסופים.
בהקשר זה כתוב במשנה (ראש השנה ג, ח): "'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו'' (שמות יז) - וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין".
המשנה מלמדת אותנו מהו הדבר החשוב ביותר לפניו יתברך במלחמה נגד היצר הרע, "ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים". ידועה האמרה בשם הזוהר הקדוש (חלק ג דף רפא, ע"ב) "רחמנא ליבא בעי", ה' יתברך רוצה את הלב, וכלשונו של 'האבני נזר' זיע"א (מובא ב'שם משמואל' פרשת קורח) "איש אשר התשוקה שלו היא תורה ומצוות, אי אפשר שירד לגיהנם, ואפילו אם ירד, הנני ערב בעדו שימהר ויעוף משם כחץ מקשת".
מובא בספר 'כוכבי אור', שספרו לרבי נתן מברסלב זיע"א על למדן שיודע אלף דפי גמרא בעל פה, רבי נתן לא התפעל ואמר: "תלמידי ר' עוזר יכול לומר אלף פעם ריבונו של עולם". ללמדנו, שהקב"ה לא מתרשם מהביצועים, אלא מהלב הכוסף והמתגעגע אליו בתשוקה ובכמיהה עד שיכול לצעוק בהשתוקקות נמרץ אליו יתברך 'ריבונו של עולם' אלף פעמים.
כותב הזוהר הקדוש (פרשת שמות) שאם יהודי היה מרגיש את אהבתו לקב"ה, ואת אהבתו של הקב"ה אליו, היה צועק והומה בקולו מרוב תשוקה וכיסופים. אפשר לומר שזו כוונת רבינו שאמר לאנשיו (שיח שרפי קודש ב, קכ): "נכון אתם אנשים כשרים, אך לא זאת הייתה כוונתי, רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים".
ידוע שלימוד שולחן ערוך והתבודדות הן שתי הנהגות שרבנו נחמן מברסלב זיע"א ציווה את תלמידיו לעסוק בהן בכל יום (שיחות הר"ן, סימן קפה). על פי ההדרכה של הזוהר, רבי נחמן לא מסתפק רק בקיום המעשי של ה'שולחן ערוך', אלא מעורר בנוסף לכך לעסוק בהתבודדות, שעיקרה להרגיש את אהבתנו לה' ואהבתו אלינו בשלמות, ולהגיע לגילוי פנימיות הרצון עד שיצעק מרוב כמיהה וכיסופים.
השבוע ציינו את יום פטירתו של רבי נתן מברסלב זיע"א, רבות יש לספר עליו ועל דמותו המיוחדת, אבל הנקודה העיקרית שנכתבה רבות בחיבורו הגדול 'ליקוטי הלכות' היא 'הרצון', לעולם לא להניח את הרצון, אלא כל הזמן להשתוקק ולקוות לה'. מכל מיני סיבות, יש לאדם מניעות ללמוד תורה או לקיים מצוות ה', אבל על 'הרצון' אין לאדם שום מניעה לעולם, תמיד הוא יכול להתגעגע, להשתוקק ולקוות אל אבא בשמים.
וזה לשון רבי נתן (ליקוטי הלכות ערב, ג): "עַל כֵּן כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים רָצוּ בְּרָצוֹן חָזָק לַה' יִתְבָּרַךְ, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא זָכוּ לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְגַם קְצָת פָּגְמוּ יוֹתֵר, עַל כֵּן הֵם מִתְיָאֲשִׁים בְּעַצְמָן וְשׁוֹכְחִים לִכְסֹף יוֹתֵר עַד שֶׁנִּתְעַלֵּם הָרָצוֹן אֶצְלָם. וּבֶאֱמֶת, זֶה הַפְּגָם קָשֶׁה יוֹתֵר מִן הַכֹּל, כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים אַל יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן וְלֹא יִטֹּשׁ וְלֹא יַעֲזֹב אֶת הָרָצוֹן, אַדְּרַבָּא, יַרְגִּיל עַצְמוֹ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּרָצוֹן חָזָק יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַה' יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, וְיָכוֹל לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת לְכָל הַמַּעֲלוֹת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
