ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
כותב רבינו נחמן מברסלב זיע"א (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן א), בזמן שיהודי שופט את חברו, זו בחינה של ראש השנה. מובן מדבריו שגם בזמן שיהודי רוצה לחזור בתשובה ושופט את עצמו כדי לדעת מה לתקן, זה גם בחינת ראש השנה, שהוא זמן המיועד למשפט ועשיית תשובה.
בשיחות הר"ן (שיחה כ"א) כותב רבינו שצריך לבכות בראש השנה, ובליקוטי מוהר"ן (חלק א סימן קע"ה) הוא כותב, שהבכיה לא תהיה של עצבות וייאוש, אלא בכיה שנובעת מתוך שמחה, שזוכה לחזור אל אביו שבשמים. וזה לשונו: "עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָה, כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, שֶׁמֵּרֹב שִׂמְחָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁמָּרַד נֶגְדּוֹ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, וּמִתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת רֹב הַשִֹּמְחָה. וְזֶה 'בְּכִיָּה' הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת בְּ'שִׁמְךָ יְ'גִילוּן כָּ'ל הַ'יּוֹם (תְּהִלִּים פ"ט) שֶׁעִקַּר הַבְּכִיָּה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ".
השבוע נכנסנו לימי השובבי"ם. ידוע מדברי האריז"ל, ש'שובבים' ראשי תיבות פרשיות התורה 'שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים', ושימים אלו נודעו לתקן ולהתחזק בענייני קדושה. מסופר שרבי נתן מברסלב זיע"א היה קורא בכל יום 'יום תהלים', היינו, שבכל יום קרא את הפרקים בתהלים ששייכים לאותו היום, ובזמנים של חודש אלול, ימי השובבי"ם וספירת העומר, היה אומר פעמיים את אותו 'יום תהילים'.
והסיבה היא, לפי מה שרבינו כותב (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ג) שמי שרוצה לזכות לתשובה, יהיה רגיל באמירת תהלים. והנה, כל אחד רוצה לחזור בתשובה, אבל לא כל אחד זוכה לחזור, יש אחד שאין לו התעוררות כלל לתשובה, ואפילו מי שכן יש לו התעוררות, אינו זוכה להגיע אל האות והשער של התשובה השייך לו, ואפילו אם מגיע לשם, יכול להיות ששער התשובה סגור. אבל, על ידי אמירת תהלים זוכה להגיע אל השער והאות השייך לו, לפתוח את השער ולזכות להתעוררות. דוד המלך כתב את התהלים ברוח הקודש, באופן כזה שכל אחד ואחד כפי מה שהוא, יכול למצוא את עצמו בתוך ספר התהלים, ולזכות לתשובה.
וכך רבינו מפרש שם את הפסוק הראשון בפרשתנו שהיא התחלת תקופת השובבי"ם: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, את יעקב איש וביתו", שהסופי תיבות של פסוק זה הם 'תהלים תשובה', כי על ידי תהלים אפשר לזכות לתשובה ולקדושת הברית.
והיוצא מדבריו, שבימים אלו יש פתח לתשובה, ויש ביכולת האדם לעורר את ליבו, לשבור את לב האבן. מובא ש'אב"ן' ראשי תיבות נ'געי ב'ני א'דם. אין דבר בעולם שאוטם את לב האדם מעבודת ה' כמו פגמי הברית. כשאדם מלכלך את עצמו בדברים מאוסים, הרי שליבו נאטם ואינו יכול להרגיש את הרצון, התשוקה והאהבה לה' ולתורתו, ועל ידי אמירת תהלים נפתחים שערי הלב, וחוזר לאדם הלב הכוסף והמשתוקק להתקדש ולהיטהר.
יש לציין את דברי רבינו (חיי מוהר"ן אות תמ"ה) שעם כל החשיבות של אמירת תהלים בהתעוררות ובבכי, עם זאת, אם האדם לא 'מונח שם', אז לא זה מה שימנע ממנו לומר תחינות ובקשות אלא הוא יעשה את שלו: "שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ לוֹקְחִין לֵב (רְצוֹנוֹ לוֹמַר אֵיךְ זוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ הַדִּבּוּרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב). הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֹּאמְרוּ לִי אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק קִבַּלְתֶּם הִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, הָעִקָּר הוּא הָאֲמִירָה בַּפֶּה. רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בַּפֶּה, וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בָּא מִמֵּילָא".
בימים אלו שהאדם רוצה להתחזק ולקבל כוח לעתיד לחיות בשמירה וקדושה, הדבר הראשון הוא להתחזק בשמירת העיניים שהם עיקר והיסוד של כל קדושת האדם, כפי שמבאר רבי שלמה מראדמסק זיע"א את הפסוק (בראשית לח, כא) "איה הקדשה היא בעינים", שנקודת הקדושה תלויה בעיניים של האדם, והרב הקדוש רבי יצחק מראדויל זיע"א אמר, שהעיניים לא סובלות שום דבר גשמי, מפני שמשכן הנשמה הוא בעיניים, והראיה היא, שכשיש סופת חול, מוטבע באדם הרגל שישר הוא מכסה את עיניו ומגן אליהם, כי העיניים לא יכולות לסבול אפילו גרגיר חול.
יוצא מכך, שכוח העיניים גדול מאוד. לא לחינם מנו חז"ל את העיור מאותם שחשובים כמת (עבודה זרה ה, ע"א), מפני שכל מהות פגם העיניים הוא פגם בכל צורת ותואר פניו של היהודי, ורק בכוח הדמעות יש לאדם את היכולת להחזיר את מאור פניו וצורת האלוקים שבו, כפי שמביא 'הלקח והלבוב' את דברי ה'חתם סופר' זיע"א האומר (וגם כך מקובל בחכמת הרפואה), שכל מה שאדם ראה בימי חייו, נחקק ונשמר בזכרונו לעולם, ומאוד קשה להסיר את הרושם של הדברים הלא טובים שאדם ראה בעיניו, ורק בכוח שני דברים יש לאדם את היכולת למחוק את המראות הללו, והם - הסתכלות על נרות החנוכה ובכי.
כתוב במדרש רבה (שמות ז, ד) "כשם שקילוסו של הקב"ה עולה לו מגן עדן מפי הצדיקים, כך עולה מגיהנם מפי הרשעים, שנאמר (תהלים פד, ז) "עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו, מהו מעין ישיתוהו, שמורדין דמעות כמעיינות עד שמצננין את הגיהנם בדמעותיהן".
על כך כותב ה'שפת אמת' זיע"א (שקלים תרנ"א), שיש לנו ללמוד מכך, קל וחומר, שאם בעולם הזה מורידים דמעות לתקן נפשותיהם מבאר שחת ומיצר הרע, בוודאי מצננים כוחו של היצר הרע והסטרא אחרא, עד שמתהפך להיות עובד ה' בשני לבבות.
כותב 'הלקח והלבוב': "כתוב (ישעיהו נב, ח) 'כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון', שמעתי מהמשגיח הגאון רבי דן סגל שליט"א, שהכוונה שבעת שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו נזכה לראות ההתגלות הגדול של 'מלך ביופיו תחזינה עיניך', רק כפי שמירת העיניים. מתפללים כל יום 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים', הכל תלוי בשמירת העיניים, שבזכות זה יהיה יכולת לראות הגילוי הנורא שיהיה ממש בקרוב בימינו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
