ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
דורשת הגמרא (ברכות ז ע"ב ) על הפסוק בתהלים (מו, ז) "לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ" - אל תקרי שָמות אלא שֶמות.
הכוונה במילה שָמות היא שממה, מדבר, מקום ללא ישוב. ואילו השם של אדם מורה על העצמיות הפנימית שלו, כלומר על המהות שלו ועל תפקידו בעולם, שהוא נוכח ויש לו הוויה בעולם. יכול להיות האדם חי, גופו פה, אך הוא לא מוציא חוצה את כשרונותיו ויכולותיו. אדם זה נדמה כמו מדבר שממה, שלא מניב פירות.
אנחנו נמצאים בימי השובב"ים. עומק הכוונה בחוסר קדושה הוא שאדם מוציא את כוחותיו לריק. במקום להביא חיים לעולם, הוא מאבד מהשם שלו ומצלם האלוקים שבו.
מה התיקון לכך?
כשהקב"ה מורה למשה רבינו לבשר לעם ישראל שהוא גואל אותם ומוציא אותם ממצרים, הוא אומר לו שיבשר לעם ישראל: "אהיה אשר אהיה שלחני אליכם".
בספרי חסידות (ליקוטי מוהר"ן חלק א, ו, מאור ושמש הפטרת שבת שובה בשם הרבי מלובלין זיע"א) הביאו את דברי הזוהר הקדוש, ששם "אהיה" פירושו "אנא זמין למהוי", כלומר אני מזמין את עצמי שתהיה לי הויה בעולם, אני רוצה להיות נוכח במרחב החיים. כי אדם שמרגיש שיש לו תפקיד ומשמעות בחייו, יש לו במה ואיך למלא את הזמן היקר שלו.
משה רבינו ענה על שאלה נסתרת של עם ישראל, שכביכול שואלים את משה - כיצד נצא ממצרים? הרי אנחנו שקועים במ"ט שערי טומאה, אנחנו נמצאים במדבר רוחני שומם. עונה להם משה רבינו שהעצה היעוצה לכל יהודי שרוצה להרים את עצמו בעבודת ה' היא להזמין את עצמו מחדש ולהאמין שהוא יכול להוציא את פנימיותו וישותו הפנימית מהכח אל הפועל.
דברים אלו מתאימים לרוח הימים האלו, ימי השובבי"ם, בהם אנחנו עסוקים בתיקון ענייני אות ברית קודש. שורש התיקון הוא להבין מה גרם לקלקול - שממה, וממנו להתחבר אל ה"שם" העצמי הייחודי שלי, תפקידי וייעודי כדי שאביא ברכה וחיים לעולם.
(נקודה להרחבה - הראי"ה קוק זצ"ל אורות הקודש ח"ב עמוד קלט מסביר את עומק השאלה ששואלים את האדם מה שמו ביום הדין).
שנזכה, שבת שלום!
הכותב הוא מטפל ומאמן אישי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
