ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
"הנני שואף לפרסמן לכבוד אלוהים, הרוצה שיכירוהו ע"י ספר הטבע.. זה נדרי לאלוהים, זאת החלטתי. התכוונתי להיות תיאולוג. זמן רב הייתי בחוסר מנוחה, אך עתה ראה מה מְהוּלָּל אלוהים ע"י מאמצי גם באסטרונומיה." תחושת השליחות שלו אינה מצטמצמת לעבודתו הפרטית בלבד, זו כנראה תכונת אופי של ענווה, "אני חושב כך: הואיל ואנו האסטרונומים הננו כוהניו של אל עליון ביחסנו לספר הטבע, חייבים אנו לחשוב על שבח האלוהים ולא על כבוד כישרונותינו אנו."
אז מיהו האיש? יוֹהַנֶס קֶפֶּלֶר (Kepler 1571-1630) נולד בגרמניה, על שמו נקראים שלושת חוקי התנועה של גופים שמימיים. קפלר יקדיש את אחד מספריו למי שהעניק לו את התואר 'אסטרונום מלכותי' בדברים הבאים: "הואיל ולפי רצון הוד מעלתו וידידותיך נעשיתי כהן לאלוהים, בורא ספר הטבע, חברתי מזמור זה לאלוהים הבורא גולת הכותרת של עבודותיו הרבות בתחום האסטרונומיה, כאמור, היתה גילוי אופי המסלול של כוכבי הלכת. בספר בו מתוארים חוקי התנועה של כוכבי הלכת יכתוב יוהנס קפלר שיר הודיה לאלוהים. שיר מזמור זה מכיר מאוד את ברכת הלבנה הנאמרת בכל בתי הכנסת של היהודים בפעם בחודש. כך הוא כותב:
"גדול הוא אלוהים מלכנו. גדול כוחו ואין קץ לחכמתו. הללוהו שמים, הללוהו שמש וירח ואיתם המזלות. ברכי נפשי אותו, את מלכי, הבורא, כל עוד נשמתי בי, כי מידו, על ידו ובידו הכל, כל תבונה וכל ידע. לו השבח, הכבוד והתפארת מעולם ועד עולם."
אלו רגשות עזים של מי שמאמין בכל ישותו באלוהים, הוא פונה אל מי שלדעתו אחראי על התנהלותם של גרמי השמים ושל החיים על האדמה. יהיה זה נלעג לשוות לתיאולוג והמדען בשיעור קומתו של קפלר את עניין האמונה למה שמכונה 'מיסטיקה'.
ובאמת, בדיונים מול מי שמכונים על ידינו 'חופשיים', לא היינו רוצים בצד 'שלנו' ענקי רוח ומדע שכאלה? למה להגיע אל הדיונים הללו לא מצוידים כראוי? נחשוב על המספרים הבאים:10-15% מכלל בוגרי תיכון בארץ ובעולם, לומדים את שלושת חוקי ניוטון ואת שלושת חוקי קפלר. נחשפים לפיזיקה שבהן, ובהחלט למתמטיקה הגבוהה מאחוריהם. אבל, באופן מכוון ממש, משנתם התיאולוגית מוזכרת במקרה הטוב, כ'אל-כימיה' או כ'מעשה כשפים' במקרה הגרוע או שלא מוזכר בכלל. נדמיין לעצמנו שבשיעורי מבוא באוניברסיטה או בטכניון בתחומי המדע וההנדסה, היו מתחילים בסקירה של האישיות הנלמדת כדוגמת ניוטון, קפלר, אויילר, פלנק או מקסוואל? יכול להיות שהעולם לא היה מתחלן כפי שנעשה בשתי המאות האחרונות?
נשוב אל הראי"ה, על ההבדל בין השכל 'החילוני' לבין שכל 'הקודש' (אורות הקודש, א, סעיף צ'): "בהשגות של השכל החילוני,פועל השכל בתור כח בפני עצמו בציור המושכלות, והדמיון פועל בפני עצמו בעניינים האסתטיים, והפעולה המציאותית פועלת בפני עצמה בעניינים המעשיים, והרגש פועל בפני עצמו בעניינים המורגשים. אבל בהשגות הקודש, מהתוכן הגלוי של הנבואה ורוח הקודש, כל התגלות כלולה היא בכל הכוחות כולם. החיים, הרגש והפעולה, הדמיון והשכל כולם יחד אגודים באחדות אחת."
אם כן, לאיזה שכל שייכים שני גדולי המדע הללו? האם לא ברור לחלוטין ששכלם הוא מה שמכנה הרב בהשגות הקודש?
וטרם דברנו על השורש המטאפיזי של חוקי התנועה, ולא התפלאנו מחדש על כוחות משיכה כבירים בין גופים הנמצאים במרחקים בלתי נתפשים, רק נרמוז כי ארבעת השותפים לתורת האלקטרומגנטית, מקסוואל, אמפר, פרדיי וגאוס, גאוני עולם, נטועים עמוק באמונה באלוהים. אורח חייהם ועבודתם המדעית הכבירה לא היו נפרדים זה מזה. ומה אנחנו יודעים על אמפר? כמה זרם יש במנורה. זה הכל. את זרם מחשבתו המטפיזית ותרומתו הכבירה למדע ולאנושות תחת השראה אלוהית, נעלה בכתובים בהמשך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
