ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
כך היה בבריאת העולם. אחר התוהו ובוהו המפורסם בא הציווי האלוהי של "יהי אור". כך עם אברהם אבינו, רק לאחר הציווי הישיר "לך לך לארצך", מתחילה הדרך אל הארץ הטובה, הוצאה מהשגרה שחי בא אברהם אבינו. כך גם יצירתו של העם העברי. העם הזה מתחיל ב-70 נפש במצרים מכוח ברית בין הבתרים, וּמוּצָא משם בכוח ההתערבות האלוהית. שום ישראלי לא היה יוצא מעצמו ממצרים. וכך מתקצרים הדורות הנחוצים להוצאת היהודים משלוות העבדות שהיו בה, וזה הכרחי שייעשה בפסיחה על הזמנים. הפסח הוא דילוג על תהליכי אורך בזמן, ועל כן, הכל בחיפזון במהירות. ומי שיוצא, יוצא, ומי שהולך בחושך ונשאר, לא מצטרף אל העם. ואף חציית ים סוף, הצד הטבעי הוא שהמצרים טובעים בים, ואולם הצלת ישראל היא הנס. ואפשר להמשיך הלאה, אולם ככל שנתרחק בזמן ממעמד הר סיני שהוא חריג בפני עצמו, נראה שההתערבות האלוהית הולכת וקטנה. נזכור שמאז ירידת יעקב למצרים, לא היתה שום התגלות אלוהית. העבדות וההיטמעות והירידה מן הבמה ההיסטורית, היא דרך הטבע. לא אצל העם היהודי. הוא באופיו נגד הטבע. הוא מרדן, הוא מהפכן, הוא יוצר, הוא מוביל. והוא אכן מושא לשנאה. לא טבעית.
ושום הוגה, ושום פילוסוף או איש מדע לא יכול להסביר כיצד מלאך המוות ההיסטורי פסח על דלתות העם הזה. וגם שיבתו אל ארץ ציון היא נגד הטבע של האומות. זו הציונות.
נשוב אל יוהנס קפלר, עליו דברנו לפני שבוע. החוק השלישי מבין השלושה הקושרים בין תנועת כוכבים ובין מסלולם האליפטי המיוחד, קרוי על שמו של קפלר, הוכרז בחודש מרץ 1618 בתוך ספרו "הרמונית העולם". החוק הוא בעל השלכה מעשית על חישוב מרחקים בחלל, אך יותר מכול הוא מראה את ההרמוניה המתמטית ואת התיאום בתנועת הגופים השמימיים ביקום, את קשרי הגומלין ההדוקים בין הכוכבים, ואת הסדר הקיים במערכת השמש. קפלר עבד על גילוי חוק זה במשך 23 שנה, ולאחר גילויו החשיבו אותו כביטוי של הרמונית היקום. שם יכתוב קפלר:
"הספר יחכה לקוראו מאה שנה, אם אלוהים עצמו חיכה ששת אלפים שנה לאיש שיתבונן במעשיו... מודה לך אני, הבורא והאדון שנתת לי ליהנות ממה שבראת, וששמחתי במעשי ידיך. ראה, הנה סיימתי את מפעל ייעודי תוך שימוש בשיעור הכוחות שהענקת לי. גיליתי לבני האדם את תפארת מעשיך כאשר תוכל בינתי המוגבלת לתפוס מאינסופיותם."
גדולתו המדעית של קפלר אינה מוטלת בספק. אלא שבנוסף לגדולה זו נחשפת אישיותו של מדען בעל תודעה דתית עמוקה והמלמדת על צניעות רבה. את תגליותיו אינו שומר לעצמו או לקידומו האישי, אמנם כך מקובל ואין פסול בדבר, שאיפתו היא שכל האדם ידע את גדולת בורא. מסכם את הדברים אהרן צ'רניבסקי, פיזיקאי שהיה המורה הראשון לפיזיקה בטכניון והיה למנהלו בשלהי שנות ה-30 במאה הקודמת: "בלי ספק לא יימצא איש מדע, שבאותו גילוי לב ובאותה תמימות היה חושף ביצירותיו המדעיות את רגשותיו ואת מחשבותיו הנסתרות ביותר, כמו שעשה קפלר."
עד כמה התרחקה התרבות המערבית מבורא עולם, אפשר להתרשם מהיחס המתנשא משהו כלפי קפלר. הסופר והעיתונאי דן פאלק מחברם של ספרים רבים בתחום המדע כותב בספרו "היקום על חולצת טריקו" בפרק על קפלר: "אנו זוכרים את קפלר כמדען – אבל הוא חי בתקופה שבה המדע, הפסבדו-מדע והמאגיה היו כולם שזורים זה בזה." בד בבד עם כתביו המדעיים הפיק קפלר השערות ותהיות אינסופיות בנושאי המטפיזיקה, היסטוריה ודת. כדברי ההיסטוריון י. ברנרד כהן, "יכולנו בנקל ללקט כרך שלם של כתביו שימחיש עד כמה לא-מדעיות היו חשיבתו וגישתו למדע."
כשהמדע מחליף את הבורא בתפיסת עולם של רבים, אז היותם של גדולי המדענים עמוק בחקר האלוהים והערצתו, היא לצנינים בעיניהם. בפעם הבאה נרחיב על הנבואה והחכמה בקרב גדולי העולם המושמצים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
