ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
בשנת 1687 פרסם ניוטון את יצירת המופת: "העקרונות המתמטיים של תורת הטבע", יש המכנים יצירה זו בשם Principia (=עקרונות) ויש שקראו ליצירת זו "ספרי הקודש של תורות הטבע". 26 שנים לאחר פרסום המהדורה הראשונה, כתב ניוטון את עיקרי אמנותו הממצים את השקפתו הפילוסופית-דתית. מתברר שכמות המילים שכתב ניוטון בתחום התיאולוגיה, גדול יותר מכל מה שכתב בתחום המתמטיקה והמדע. ניוטון התעקש שאת עיקר משנתו המדעית הוא יחתום בהתייחסות עמוקה אל האמונה באל. כך הוא מסיים את ספרו:
"...ישות אין-סופית זו שולטת בכל, לא כנפש התבל, אלא כשליט של כל הדברים.. האל העליון הוא ישות אין-סופית, נצחית ומשלמת. אך ישות ולו המושלמת ביותר, אילו לא התבטאה ריבונותה, לא היתה אלוהים.. מכאן המסקנה, שהאלוהים האמתי, הוא אלוהים חי, פקח ועצום, הנעלה מכלל תבל ומושלם בהחלט. הוא נצחי ואין-סופי, כל יכול ויודע הכל, כלומר, הוא קיים מעולם ועד עולם, מאין-סוף ועד אין-סוף, הוא מושל בכל ויודע הכל, ההווה ואשר יהיה.. אנו מתפעלים ממנו על משלמותו, מעריצים אותו ומשתחווים לו על ריבונותו."
ואם תישאל השאלה: "והרי תקופה זו של העולם היתה דתית מאוד, ולפיכך דתיותו של ניוטון לא היתה מיוחדת וחריגה?" ראשית, בהמשך נראה דוגמאות של מדענים כדוגמתו של ניוטון, מהמאה ה-19 והמאה ה-20 אשר במהלכן של מאות אלה חלה התרחקות גדולה יחסית של מלומדים מהאמונה. שנית, יש להוסיף על כך, שהרי חקר המדע כפי שניוטון ניסח אמור היה לרחק אותו מכלל מחשבה לא רציונאלית דווקא, שהרי הנה ניוטון הגדול מגלה חוקיות ומחזק את שוללי האלוהים. על כך משיב ניוטון בעצמו בספרו העוסק באופטיקה: "הואיל וכל הדברים האלה סודרו יפה, האם לא מסתבר מתופעות הטבע, שקיימת ישות ללא גוף, חיה, נבונה, שוכנת בכל אשר בחלל האין-סופי, כאילו רואה בחושיה כל הדברים, חודרת לתוכם ומבינה אותם במלואם בהווה הישיר? דמויות הדברים האלה, המועברות ע"י חושינו להרגשתנו, נראות ומובנות לנו ע"י מה שיש בקרבנו מן המרגיש והחושב. אם אפילו כל צעד נכון בפילוסופיה זו אינו מביא אותנו להכרת הסיבה הראשונה, הוא בכל זאת מקרב אותנו אליה, ובגלל זה יש להעריכו ביותר."
הנה-כי-כן, מי שמצטיין בביקורת כה גבוהה כפי שנדרש ממדען, ובמיוחד מי שסתר תורות מדעיות קודמות, חי בתודעה אמונית גבוהה וככזו מלאה גם בחוש ביקורת. האמונה בקרבו של מדען כביר חזקה מפני שהיא עברה גם את מבחן הרציונאליות. לא מפתיעה העובדה שכתביו של ניוטון העוסקים בתיאולוגיה ממש, נחשפו לציבור רק בשנת 1936. נוסיף לכך את ההערות הציניות ושאינן מעידות על הבנה מרובה, על כך שניוטון ובני דורו עסקו במיסטיקה. היו כאלה שתקפו אותו דרך אותם הישגים מדעיים כבירים שהוא חתום עליהם. אבל, כפי שמערבבים שני חומרים להכנת עוגה, כך עורבבו גופו ונשמתו של ניוטון, חקר הטבע עם ההשגחה העליונה ללא הפרדה.
מי שנחשף ליסודות חוקי הטבע אותם גילה ניוטון, כדוגמת חוק הכבידה, מבלי להיחשף לאיש המגלה, לעיסוקו הרב בתחום התיאולוגיה, בנקל יתחבר לדברי הרב קוק (שמונה קבצים, קובץ ב עמ' ק"א): "אם יתפאר המדע החדש שהשתחרר מהתיאולוגיה, צריך הוא לדעת, שלעומת זה נשתחררה התיאולוגיה מהמדע שאסרה בכבלים אנושיים. אמנם ודאי שם חדש ייקרא לעניין העליון, לא שם אשר אנשים יצרוהו, כי אם 'שם חדש אשר פי ה' יקבנו.' (ישעיהו ס"ב, ב). התיאולוגיה המשוחררת מכבלי המדע היא הנבואה, סגולתן של ישראל, שתיגלה עלינו במהרה."
מתוך הנחה הגיונית שהרב קוק לא נחשף לכתיבתו התיאולוגית של ניוטון, יהיה זה אך מעניין לשאול מה היתה דעתו של הרב אילו היה נחשף למיליון וחצי מילים (כך ספרו בעבר את גודלו של ספר או מאמר) שכתב בתחום הדת. בפעם הבאה נרחיב בעניין הקשר בין המדע ומעט מסודות הקבלה, והקשר בין האישיות שגילתה חוקי טבע לבין מהות החוקים עצמם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
