ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסּתָם אֶת ה' לֵאמר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן:
אור התורה - הוא זה שהביא את עם ישראל לידי קבלת התורה, והוא גם זה שממשיך ומאיר בכל הדורות כולם.
במעמד הר סיני היה זה אור התורה שהביא את עם ישראל לידי ודאיות ולידי אחדות. אור התורה הביא לידי השתוקקות לתורה, וכפי שמתאר הרמב"ן 2 : "כי מיד שבאו אל מדבר סיני חנו במדבר כראותם ההר מנגד, ולא המתינו עד שיכנסו בו אל מקום טוב לחנות שם, אבל חנו במדבר או בחורב, שהוא מקום חורב שממה לפני ההר" וכו'. זו היתה עבודת היום הראשון. רק ביום השני נאמר "ומשה עלה אל האלהים" 3 , אולם ביום הראשון לא אמר משה לבני ישראל דבר. עבודת היום הראשון היתה קבלת אור של תורה, והשתוקקות לקבלת התורה מידי הקדוש ברוך הוא. ולעבודה זו אין צורך בדיבורים של תורה, מכיוון שהיא עצמה חלק של תורה. ומתוך השתוקקות זאת בא עם ישראל לידי ודאיות, עד כדי אמירת "נעשה ונשמע".
הספרי 4 , המתאר את זריחתה של תורה, אומר שהקדוש ברוך הוא "תחילה הלך אצל בני עשו; אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: 'לא תרצח'; אמרו: כל עצמם של אותם האנשים ואביהם רוצח הוא, שנאמר 'והידים ידי עשו', 'ועל חרבך תחיה'. הלך אצל בני עמון ומואב; אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: 'לא תנאף'; אמרו לו: כל עצמה של ערוה להם היא, שנאמר 'ותהרין שתי בנות לוט מאביהן'. הלך אצל בני ישמעאל; אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: 'לא תגנוב'; אמרו לו: כל עצמם אביהם ליסטיס היה, שנאמר 'והוא יהיה פרא אדם'. וכן לכל אומה ואומה שאל להם אם מקבלים את התורה... כיון שראה הקדוש ברוך הוא כך, נתנם לישראל" וכו'. אצל הגויים היו תהיות וספקות, ואילו אצל עם ישראל גרם אור התורה, שהופיע קודם לקבלת התורה, לביטול כל הספקות. התורה עדיין לא נמסרה, אך עצם המחשבה שאנו באים לקבל תורה, יצרה כבר אור של תורה, שביטל את כל הספקות.
אור התורה החל למעשה להופיע כבר בנסיעתם של בני ישראל מרפידים אל עבר הר סיני. על הפסוק: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" 5 דורשים חז"ל 6 : "מה תלמוד לומר לחזור ולפרש מהיכן נסעו? והלא כבר כתב שברפידים היו חונים, בידוע שמשם נסעו; אלא להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני: מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה". עוונם של בני ישראל ברפידים היה כבד מאוד. על אף שמדובר היה בדור המדבר, שראה בעיניו את יציאת מצרים ונס קריעת ים סוף, היו להם ספקות: "היש ה' בקרבנו אם אין". היו התלבטויות קשות. והנה, מיד בהיוודע דבר הנסיעה להר סיני, בטלו ספקות אלו, ו"מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה". לא היה ספק שאכן ה' בקרבנו. ההכנה לתורה יצרה אור של תורה, ולכן בטלו כל הספקות. אור התורה החל להופיע כבר בתחילת הנסיעה למדבר סיני, עוד זמן רב קודם לקבלת התורה עצמה, ומיד כשהתחיל עם ישראל להתכונן לקבלת התורה, נוצר אור תורה, שהאיר את הכל באור מחודש, וגרם להעלמותם של כל הספקות.
ומתוך אור התורה הגיע עם ישראל גם לידי אחדות מלאה. על הפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר" דורשים חז"ל 7 : "כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת". מול כל התרעומות, הפירודים והמחלוקות, נוצרת מציאות חדשה של אחדות. אור התורה יצר בחנייה מול הר סיני מציאות חדשה של אחדות. היתה השתוקקות לתורה, וקדושת המקום יחד עם קדושת התורה - על אף שעדיין לא קיבלו אותה, אך היא היתה קיימת - יצרו את האחדות.
------------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









