ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
מבואר ברמב"ן על התורה (ד, יג) שסיבת סירובו הייתה מפני ענותנותו, 'והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה'. ובכל זאת הקב"ה אמר לו 'וזה לך האות.. תעבדון את האלוקים על ההר הזה' ומבאר ה'אור-החיים' הקדוש שהקב"ה אמר למשה: זה עצמו שאתה מסרב, הוא האות שאתה הוא השליח הנכון להוציאם ממצרים. והסבר הדבר כפי שכתב בספר 'רוח-חיים' לאבות, 'משה קיבל תורה מסיני', הר סיני נבחר לתת עליו את התורה מפני שהיה ההר היותר נמוך משאר ההרים. כדי לקבל את התורה זקוקים למידת הענווה וזה שאמר לו הקב"ה למשה "וזה לך האות תעבדון את האלוקים על ההר הזה" - "כיון שהוא נמוך מאחרים.
מובא בחז"ל שאודות בעל גאווה אמר הקב"ה ש'אין אני והוא, יכולים לדור בכפיפה אחת'. דווקא משה, העניו מכל אדם, הוא שזכה למידה גדולה כזו של נבואה שאף אדם לא הגיע אליה חוץ ממנו.
'וענווים ירשו ארץ', כותב הרב זצ"ל שלזכות בארץ ישראל צריך למידת הענווה (מידות-הראי"ה, גאוה) כי הרי שם ההשגחה האלוקית היותר גדולה וכדי לזכות לה, יש להדבק במידת הענווה, ריחוק מגאווה שתוכל השגחתו להיות עמו. ומשום כך דווקא המלך נצטווה 'לבלתי רום לבבו מאחיו' - דווקא מידת המלכות צריכה לצמוח מתוך ביטול וענווה גדולה.
משה רבינו זכה ששכינה מדברת מתוך גרונו, וזה שאמר לו הקב"ה 'ואנוכי אהיה עם פיך'. תלונתו של משה הייתה 'מי אנוכי' וביארו במדרש שמשה התכוון לומר שהבטחת הקב"ה הייתה: "ואנוכי אעלך גם עלה" ואם כן, הקב"ה צריך להוציאם, ולא על ידי שליח, אמר לו הקב"ה 'ואנוכי אהיה עם פיך'. שכינה מדברת מתוך גרונו ובכך תתקיים ההבטחה ל'אנוכי', ובשעה שאדם מקבל את שליחותו מעשה איש ופקודתו, זוכה שנפשו מתרוממת ומקבל כוחות ותעצומות נוספים.
וזה לשון 'נפש-החיים' (בשער א פרק ד): 'וזה תורת האדם, כל איש ישראל אל יאמר בלבו חס ושלום מה אני ומה כוחי לפעול במעשי.. אמנם יבין וידע ויקבע במחשבת ליבו שכל פרטיו מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו כל עת לא אתאבידו' ע"ש.
ענותנותו של משה הביאתו להתבונן בסנה ושם נאמר לו 'ויאמר משה, משה, ויאמר הנני' ורש"י בספר בראשית (לז יג) כותב כי הנני הוא לשון ענוה וזריזות. וכן הוא בפרשת העקידה ויאמר הנני -כך ענייתן של חסידים לשון ענווה לשון זימון. דהיינו, הסכמתו של משה באה מתוך ענווה ללא חשבונות נוספים ללא נגיעות אישיות (עיין עולת ראי"ה ח"ב עמ' קנט).
מידתו של משה רועה נאמן שעיניו וליבו רק אל צאן מרעיתו (אורות הקודש ג רא), שרוצה רק להשפיע ולא לקבל ומשום כך נקרא עבד נאמן (שם), ובעולת ראי"ה (ח"א עמ' ר"ב): "העבדות העליונה עולה על תואר בנים כמדתו של עבד ה' שנקרא בו משה רבינו". ושם, (ח"ב עמ' ק"ו): "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו הנהגת הציבור נקרא עבדות כמ"ש במסכת הוריות י. מצד התוכן החומרי של צרכי הציבור והוא שררה מתוך עול התורה והמצווה המוטל עליו בזה, ובשני אלו עסק משה רבינו" ע"ש.
שלושה משפיעים על הדור:
א. בעלי משמעת פשוטה המשפיעים על הדור ובתחילה עושים לשם קבלת שכר כדוגמת הלויים.
ב. צדיקים שעובדים עבדוה פנימית ועושים רצונו של מקום כדי לתת עוז לאלוקים כעבודת מתנה שלא ע"מ לקבל פרס כדוגמת הכהנים.
ג. תלמידיו של משה שעינם וליבם רק על ישראל עמו של ה', הם רוצים רק להשפיע ולא לקבל מאומה כדוגמת משה רבינו הנקרא משום כך עבד נאמן.
ועל כן שיאו של משה בפרשת בשלח, 'אז ישיר משה ויאמינו בד' ובמשה עבדו' וכמו שכתוב בספר 'צדקת הצדיק' (קנ"ד) צריך להאמין בעצמו שיש לד' יתברך עסק עימו וזה שכתוב ויאמינו בה' ובמשה עבדו , שישים רבוא האמינו שד' יתברך חפץ בהם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








