ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
מבואר ברמב"ן על התורה (ד, יג) שסיבת סירובו הייתה מפני ענותנותו, 'והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה'. ובכל זאת הקב"ה אמר לו 'וזה לך האות.. תעבדון את האלוקים על ההר הזה' ומבאר ה'אור-החיים' הקדוש שהקב"ה אמר למשה: זה עצמו שאתה מסרב, הוא האות שאתה הוא השליח הנכון להוציאם ממצרים. והסבר הדבר כפי שכתב בספר 'רוח-חיים' לאבות, 'משה קיבל תורה מסיני', הר סיני נבחר לתת עליו את התורה מפני שהיה ההר היותר נמוך משאר ההרים. כדי לקבל את התורה זקוקים למידת הענווה וזה שאמר לו הקב"ה למשה "וזה לך האות תעבדון את האלוקים על ההר הזה" - "כיון שהוא נמוך מאחרים.
מובא בחז"ל שאודות בעל גאווה אמר הקב"ה ש'אין אני והוא, יכולים לדור בכפיפה אחת'. דווקא משה, העניו מכל אדם, הוא שזכה למידה גדולה כזו של נבואה שאף אדם לא הגיע אליה חוץ ממנו.
'וענווים ירשו ארץ', כותב הרב זצ"ל שלזכות בארץ ישראל צריך למידת הענווה (מידות-הראי"ה, גאוה) כי הרי שם ההשגחה האלוקית היותר גדולה וכדי לזכות לה, יש להדבק במידת הענווה, ריחוק מגאווה שתוכל השגחתו להיות עמו. ומשום כך דווקא המלך נצטווה 'לבלתי רום לבבו מאחיו' - דווקא מידת המלכות צריכה לצמוח מתוך ביטול וענווה גדולה.
משה רבינו זכה ששכינה מדברת מתוך גרונו, וזה שאמר לו הקב"ה 'ואנוכי אהיה עם פיך'. תלונתו של משה הייתה 'מי אנוכי' וביארו במדרש שמשה התכוון לומר שהבטחת הקב"ה הייתה: "ואנוכי אעלך גם עלה" ואם כן, הקב"ה צריך להוציאם, ולא על ידי שליח, אמר לו הקב"ה 'ואנוכי אהיה עם פיך'. שכינה מדברת מתוך גרונו ובכך תתקיים ההבטחה ל'אנוכי', ובשעה שאדם מקבל את שליחותו מעשה איש ופקודתו, זוכה שנפשו מתרוממת ומקבל כוחות ותעצומות נוספים.
וזה לשון 'נפש-החיים' (בשער א פרק ד): 'וזה תורת האדם, כל איש ישראל אל יאמר בלבו חס ושלום מה אני ומה כוחי לפעול במעשי.. אמנם יבין וידע ויקבע במחשבת ליבו שכל פרטיו מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו כל עת לא אתאבידו' ע"ש.
ענותנותו של משה הביאתו להתבונן בסנה ושם נאמר לו 'ויאמר משה, משה, ויאמר הנני' ורש"י בספר בראשית (לז יג) כותב כי הנני הוא לשון ענוה וזריזות. וכן הוא בפרשת העקידה ויאמר הנני -כך ענייתן של חסידים לשון ענווה לשון זימון. דהיינו, הסכמתו של משה באה מתוך ענווה ללא חשבונות נוספים ללא נגיעות אישיות (עיין עולת ראי"ה ח"ב עמ' קנט).
מידתו של משה רועה נאמן שעיניו וליבו רק אל צאן מרעיתו (אורות הקודש ג רא), שרוצה רק להשפיע ולא לקבל ומשום כך נקרא עבד נאמן (שם), ובעולת ראי"ה (ח"א עמ' ר"ב): "העבדות העליונה עולה על תואר בנים כמדתו של עבד ה' שנקרא בו משה רבינו". ושם, (ח"ב עמ' ק"ו): "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו הנהגת הציבור נקרא עבדות כמ"ש במסכת הוריות י. מצד התוכן החומרי של צרכי הציבור והוא שררה מתוך עול התורה והמצווה המוטל עליו בזה, ובשני אלו עסק משה רבינו" ע"ש.
שלושה משפיעים על הדור:
א. בעלי משמעת פשוטה המשפיעים על הדור ובתחילה עושים לשם קבלת שכר כדוגמת הלויים.
ב. צדיקים שעובדים עבדוה פנימית ועושים רצונו של מקום כדי לתת עוז לאלוקים כעבודת מתנה שלא ע"מ לקבל פרס כדוגמת הכהנים.
ג. תלמידיו של משה שעינם וליבם רק על ישראל עמו של ה', הם רוצים רק להשפיע ולא לקבל מאומה כדוגמת משה רבינו הנקרא משום כך עבד נאמן.
ועל כן שיאו של משה בפרשת בשלח, 'אז ישיר משה ויאמינו בד' ובמשה עבדו' וכמו שכתוב בספר 'צדקת הצדיק' (קנ"ד) צריך להאמין בעצמו שיש לד' יתברך עסק עימו וזה שכתוב ויאמינו בה' ובמשה עבדו , שישים רבוא האמינו שד' יתברך חפץ בהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
