ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
הרב שמואל אלכסנדרוב נולד בשנת תרכ"ה (1865) בבוריסוב שבפלך מינסק לאביו, ר' הלל, "העילוי משקלוב", צאצא של המהר"ל מפראג. הוא התחנך בחינוך החרדי הקלסי בעיר הולדתו מפי למדנים מקומיים, ובגיל חמש עשרה כבר היה תלמידו של המרא דאתרא המפורסם הרב יהודה הכהן צירקל, למד בישיבת וולוז'ין והוסמך לרבנות. הצימאון הגדול דחף אותו גם אל עולמות אחרים שמחוץ לעולם ההלכה והאגדה. וכך, חקר והגה ורכש השכלה רבה, בספרי הפילוסופיה וההיסטוריה, ולא הניח ידו מלעסוק גם במדעי הטבע. הוא לומד לשונות, בייחוד, גרמנית ורוסית, כדי ללמוד את הדברים בלשונם המקורית. בשלב זה הוא מתחבר לחברו משכבר הימים, יוסף מאיר אייזנשטדט הם עוסקים יחדיו בחקר ותבונה. ומוציאים לאור את פרסומם הראשון "מסכת נגעים" ובה דברי ביקורת אודות המאמרים השונים שהופיעו בשנתון "האסיף" תרמ"ה-תרמ"ו בעריכת נחום סוקולוב.
בגיל 24 נשא לאישה את גיטל בת מרדכי קצנלסון, יהודי אמיד מבוברויסק והתיישב בעירה זו. נולדו לבני הזוג בן ושתי בנות, הבן, הלל שהתבלט מילדותו כמחונן ובעל כישרונות, רצה הרב שמואל אלכסנדרוב לחנכו לתורה. אך כיון שהיה סמוך על שולחן חותנו וחותנתו שרצתה, שהבן ילמד בגימנסיה וכך היה, לאחר מכן, למד באוניברסיטה בפטרבורג והפך להיסטוריון וחוקר ספרות והשתלב בשלטון הקומוניסטי.
הרב שמואל אלכסנרוב היה אישיות מרכזית בחיי הרוח בבורויסק והיה שקוע ראשו ורובו בעולם התורה והמחקר, פילוסופיה נגלה ונסתר, אך ליבו ואוזנו הייתה כרויה לנעשה בבית ישראל. וכך כתב באותם ימים: "הלאומיות איננה כי אם כוח נעלה יורד ממרום להחיות את העצמות אשר נתייבשו מחום אש הדת, עד אשר מבלי משים תתעורר בלבנו השאלה הנשגבה "התחיינה העצמות האלה?"... לפי דעתנו אש דת העברי ולאומיותו שתים שהן אחת". היה ציוני בהשקפותיו והצטרף לתנועת "המזרחי" ושימש ציר בוועידותיה.
הרב שמואל אלכסנרוב פונה באגרת (מכתבי מחקר ובקרת) למרן הרב זצ"ל להצטרף לתנועת "המזרחי" - "ב"ה י"ד באדר תרס"ג הצופה באספלקריא מאירה בזמנינו עליו להודות כי רק על ידי התנועה הציוניית עלינו לרפוא את מצב עמנו ההרוס, כי כל מה שנוגע לישראל לדתו ולתורתו וללאומיותו כבר יש לו יחס להתנועה הציוניית הבאה לעורר את העם מתרדמתו, ובכן נפלא בעיני מאד מה שכותב לי כתר"ג שבחפצו להספח להציונית המזרחית על תנאי, וכי באיזה תנאים שייכים לזה? אדרבה יבואו נא אנשים גדולים ככתר"ג ויתחברו למזרחי ויפעלו עליו לפי רוחם ומה גם כי ראשי המזרחים כבר מרגישים את הצריך להרגיש ובלי תפונה יהיו עמדו תמימי דעה".
ב"ה כ"ג אדר תרס"ד לידידי הרב הגאון הנעלה מהרא"י קוק שליט"א.
סוף כל סוף רואה אנכי כי השקפותינו כמעט שמתאימות (ואם כי באופני התוכחה לדור עוד חלוקים אנחנו, אבל אין זה עיקר כי אם פרט), ובכן הלא שאלתי במקומה עונדת מדוע זה לא יתן את ידו בגלוי להציוניים? ואם אולי ההנהגה הציוניית ואף המזרחיית אינה מוצאת חן בעיניו, מדוע זה לא ייסד פראקציע או פעדערציע מיוחדת בתכנית חדשה?... על כן על כתר"ג לפעול לטובת הציוניות ולדרוש ברבים ולהפיצה ואז בנקל יהיה לכתר"ג ליסד פראקציע לפי רוחו והלך נפשו ואף אנכי אהיה לעזר לכתר"ג".
הרב אלכסנדרוב חווה את תמימות הדעים בינו לבין מרן הרב זצ"ל, אך אינה כך בהכרח. מחליפות המכתבים בין השניים עוד בימי הרבנות של מרן הרב זצ"ל בבויסק ועד לשנותיו הראשונות כרב ביפו, הדברים באים לידי ביטוי באופי השונה בין השניים, בסגנון ובשיעור הקומה הרוחנית עומקה ורוחבה. דבר אחד ברור העולה מקריאת חליפות המכתבים, המביא את הקורא להבנה שדבר אחד גדול מאחד את השניים - אהבה ללא מצרים לאמת, לתורה, ולאומה הישראלית.
הרב אלכסנדרוב מעריץ את מרן הרב זצ"ל ואינו מסתיר זאת: "הנני מרגיש כי בכתר"ג מצאתי איש כלבבי ואשר הנני משבח את אדון העולם על כי הקרה ד' לפני איש ככתר"ג ואשר הוא חזון בלתי נפרץ בתורתו ובהשכלתו ובאמיתו". מרן הרב זצ"ל רגיש למשמעויות ולדעות שמשמיע הרב שמואל אלכסנדרוב באיגרותיו וכתביו, שחלקן גם מסוכנות ופזיזות, מרן הרב זצ"ל עונה לו בשום שכל וטוב טעם ודעת.
מבחינת רוחנית, הרב אלכסנדרוב היה קשור למקורות קבליים ולחסידות חב"ד, ויחד עם זאת, גם לפילוסופיה המערבית המודרנית כזו של קאנט ושלינג והכיר את העמדות הפילוסופיות של האנרכיסטים באירופה. אחרית קשה הייתה לו, נספה בשואה יחד עם יהודי בוברויסק ב-י"ז בחשוון תש"ב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















