ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
הרב שמואל אלכסנדרוב נולד בשנת תרכ"ה (1865) בבוריסוב שבפלך מינסק לאביו, ר' הלל, "העילוי משקלוב", צאצא של המהר"ל מפראג. הוא התחנך בחינוך החרדי הקלסי בעיר הולדתו מפי למדנים מקומיים, ובגיל חמש עשרה כבר היה תלמידו של המרא דאתרא המפורסם הרב יהודה הכהן צירקל, למד בישיבת וולוז'ין והוסמך לרבנות. הצימאון הגדול דחף אותו גם אל עולמות אחרים שמחוץ לעולם ההלכה והאגדה. וכך, חקר והגה ורכש השכלה רבה, בספרי הפילוסופיה וההיסטוריה, ולא הניח ידו מלעסוק גם במדעי הטבע. הוא לומד לשונות, בייחוד, גרמנית ורוסית, כדי ללמוד את הדברים בלשונם המקורית. בשלב זה הוא מתחבר לחברו משכבר הימים, יוסף מאיר אייזנשטדט הם עוסקים יחדיו בחקר ותבונה. ומוציאים לאור את פרסומם הראשון "מסכת נגעים" ובה דברי ביקורת אודות המאמרים השונים שהופיעו בשנתון "האסיף" תרמ"ה-תרמ"ו בעריכת נחום סוקולוב.
בגיל 24 נשא לאישה את גיטל בת מרדכי קצנלסון, יהודי אמיד מבוברויסק והתיישב בעירה זו. נולדו לבני הזוג בן ושתי בנות, הבן, הלל שהתבלט מילדותו כמחונן ובעל כישרונות, רצה הרב שמואל אלכסנדרוב לחנכו לתורה. אך כיון שהיה סמוך על שולחן חותנו וחותנתו שרצתה, שהבן ילמד בגימנסיה וכך היה, לאחר מכן, למד באוניברסיטה בפטרבורג והפך להיסטוריון וחוקר ספרות והשתלב בשלטון הקומוניסטי.
הרב שמואל אלכסנרוב היה אישיות מרכזית בחיי הרוח בבורויסק והיה שקוע ראשו ורובו בעולם התורה והמחקר, פילוסופיה נגלה ונסתר, אך ליבו ואוזנו הייתה כרויה לנעשה בבית ישראל. וכך כתב באותם ימים: "הלאומיות איננה כי אם כוח נעלה יורד ממרום להחיות את העצמות אשר נתייבשו מחום אש הדת, עד אשר מבלי משים תתעורר בלבנו השאלה הנשגבה "התחיינה העצמות האלה?"... לפי דעתנו אש דת העברי ולאומיותו שתים שהן אחת". היה ציוני בהשקפותיו והצטרף לתנועת "המזרחי" ושימש ציר בוועידותיה.
הרב שמואל אלכסנרוב פונה באגרת (מכתבי מחקר ובקרת) למרן הרב זצ"ל להצטרף לתנועת "המזרחי" - "ב"ה י"ד באדר תרס"ג הצופה באספלקריא מאירה בזמנינו עליו להודות כי רק על ידי התנועה הציוניית עלינו לרפוא את מצב עמנו ההרוס, כי כל מה שנוגע לישראל לדתו ולתורתו וללאומיותו כבר יש לו יחס להתנועה הציוניית הבאה לעורר את העם מתרדמתו, ובכן נפלא בעיני מאד מה שכותב לי כתר"ג שבחפצו להספח להציונית המזרחית על תנאי, וכי באיזה תנאים שייכים לזה? אדרבה יבואו נא אנשים גדולים ככתר"ג ויתחברו למזרחי ויפעלו עליו לפי רוחם ומה גם כי ראשי המזרחים כבר מרגישים את הצריך להרגיש ובלי תפונה יהיו עמדו תמימי דעה".
ב"ה כ"ג אדר תרס"ד לידידי הרב הגאון הנעלה מהרא"י קוק שליט"א.
סוף כל סוף רואה אנכי כי השקפותינו כמעט שמתאימות (ואם כי באופני התוכחה לדור עוד חלוקים אנחנו, אבל אין זה עיקר כי אם פרט), ובכן הלא שאלתי במקומה עונדת מדוע זה לא יתן את ידו בגלוי להציוניים? ואם אולי ההנהגה הציוניית ואף המזרחיית אינה מוצאת חן בעיניו, מדוע זה לא ייסד פראקציע או פעדערציע מיוחדת בתכנית חדשה?... על כן על כתר"ג לפעול לטובת הציוניות ולדרוש ברבים ולהפיצה ואז בנקל יהיה לכתר"ג ליסד פראקציע לפי רוחו והלך נפשו ואף אנכי אהיה לעזר לכתר"ג".
הרב אלכסנדרוב חווה את תמימות הדעים בינו לבין מרן הרב זצ"ל, אך אינה כך בהכרח. מחליפות המכתבים בין השניים עוד בימי הרבנות של מרן הרב זצ"ל בבויסק ועד לשנותיו הראשונות כרב ביפו, הדברים באים לידי ביטוי באופי השונה בין השניים, בסגנון ובשיעור הקומה הרוחנית עומקה ורוחבה. דבר אחד ברור העולה מקריאת חליפות המכתבים, המביא את הקורא להבנה שדבר אחד גדול מאחד את השניים - אהבה ללא מצרים לאמת, לתורה, ולאומה הישראלית.
הרב אלכסנדרוב מעריץ את מרן הרב זצ"ל ואינו מסתיר זאת: "הנני מרגיש כי בכתר"ג מצאתי איש כלבבי ואשר הנני משבח את אדון העולם על כי הקרה ד' לפני איש ככתר"ג ואשר הוא חזון בלתי נפרץ בתורתו ובהשכלתו ובאמיתו". מרן הרב זצ"ל רגיש למשמעויות ולדעות שמשמיע הרב שמואל אלכסנדרוב באיגרותיו וכתביו, שחלקן גם מסוכנות ופזיזות, מרן הרב זצ"ל עונה לו בשום שכל וטוב טעם ודעת.
מבחינת רוחנית, הרב אלכסנדרוב היה קשור למקורות קבליים ולחסידות חב"ד, ויחד עם זאת, גם לפילוסופיה המערבית המודרנית כזו של קאנט ושלינג והכיר את העמדות הפילוסופיות של האנרכיסטים באירופה. אחרית קשה הייתה לו, נספה בשואה יחד עם יהודי בוברויסק ב-י"ז בחשוון תש"ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
