ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
אחת התשובות לשאלה זו היא שעלינו לחתור לצדק באופן תמידי. התורה מדגישה לפני הדיין: גם אם במחשבתך הגעת לפסק הדין, הרי עליך תמיד להמשיך ולחקור כדי שהצדק שלך יהיה המדויק עם הנשפט. ולכן נאמר בהמשך הפסוק: "למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך". החיים דורשים מאיתנו לחתור לצדק ולדבוק במטרה העילאית - בחירה בחיים. כלומר, במקרה שבו הדיין יראה שהדין נוטה לדין מוות, הרי שעליו להמשיך ולראות כיצד הוא ממתיק את הדין ולא שופט לחומרה.
בעל השפת אמת הדגיש עניין זה בפירושו, שגם אם אדם משיג מעט צדק ואמת, צריך הוא להתאמץ שלא יחדל מלהוסיף ולרדוף עוד אחר האמת, להגיע לשלמות גבוהה יותר. זהו שנאמר "צדק צדק תרדוף" – לאחר שאדם הגיע לצדק, עליו לרדוף ולשאוף להגיע למדרגה גבוהה יותר בצדק.
היבט נוסף אפשר לראות מן הפן החינוכי. אפשר לומר שמשה מנסה להעביר מסר של חינוך בכפילות המילה צדק. הצדק מוביל אותנו לשאיפה שאנו כמהים אליה ומייחלים לה תמיד. וכבר כתב הרב רצון ערוסי בספרו 'צדק צדק תרדוף': "בשבילנו הצדק הוא חינוך". התורה כופלת את המילה צדק, כדי לומר לנו שהצדק לא מוטל רק על הדיין בבית הדין, אלא גם - וחשוב לא פחות - על בעלי הדין. ישנה חובה חינוכית על כל אדם באשר הוא לדאוג לכך שהוא עצמו, משפחתו, תלמידיו וכל הסובבים אותו ילכו וינהיגו את עצמם בדרך היושר והצדק.
להקל על העומס
כשמדינת ישראל קמה בתש"ח, מייסדי המדינה לא ראו עין בעין את עניין משפט התורה והתעלמו ממנו כליל. הרב הרצוג, שהיה הרב הראשי לישראל, ראה זאת בחומרה וכתב: "כמעט שלא היה יכול לעלות על הדעת של שום יהודי דתי שהמדינה היהודית תעזוב מקור מים חיים, את תורתנו הקדושה, לחצוב לה בורות נשברים, לסגל לה חוקים ומשפטים של עם אחר. הלא זו הייתה מהפכה איומה בפנים, וחילול השם נורא מבחוץ! זה היה בבחינת נתינת גט כריתות ח"ו לתורת ישראל" (הגרי"א הרצוג על משפט התורה).
המצב כיום על פי החוק הוא שבתי הדין לממונות בארץ ישראל כפופים למערכת המשפט של המדינה, שהרי הם קיבלו היתר שפיטה מהחוק הישראלי, כך שיש סמכות לדיינים בבית הדין לשפוט אך ורק על פי הכללים שהונחו לפניהם, וסיכם עניין זה השופט אלון: "בתי הדין הרבניים שואבים את סמכות שיפוטם, מבחינת המערכת המשפטית של המדינה, מחוק המדינה, אשר העניק להם סמכות זו. הסמכות שהוענקה לבתי הדין הרבניים לפי חוקי המדינה היא לדון – בעניינים שנמסרו לסמכות שיפוטם – על פי המשפט שלפיו דן בית הדין הרבני, היינו המשפט העברי, פרט למקרה שמצויה הוראת חוק מיוחדת המופנית אל בית הדין הרבני והקובעת מפורשות כי על בית הדין הרבני לדון לפי הוראת חוק זו... מתעלם בית הדין מהוראת חוק מפורשת המופנית אליו, נתון הוא לביקורת בית המשפט הגבוה לצדק... משום חריגה מסמכות" (בג"ץ 323/81).
בימינו בתי המשפט נמצאים בעומס כבד של משפטים שטרם נפסק דינם, דבר שעלול גם להשפיע על מהלך השיפוט התקין. לכן ראוי לחזק את בתי הדין לממונות שנותנים מענה לציבורים שנשמעים לקול התורה. דבר מעין זה תומך במערכת המשפט הכללית, ולכן יש לקיים דיון ממשלתי ולדאוג למימון ותקצוב הוגן להקמת בתי דין נוספים ולמשרות של דיינים.
מדי שנה מתקיימים כנסים עולמיים למשפט התורה בעמותות ובארגונים שונים. כתוצאה מקיומם של כנסים אלו הולכים ונוסדים ברחבי הארץ ובתפוצות בתי דין לדיני ממונות, אשר דנים בסכסוכים משפטיים שונים מכוח חוק הבוררות על פי המשפט העברי, דבר התורם תרומה גדולה מאוד לחברה בישראל. למעשה, הם מצילים את בעלי הדין מפני העומס האדיר שקיים במערכת המשפט הכללי בכך שמציעים להם מסגרות יעילות ומהירות כמו בתי הדין לדיני ממונות. כמו כן הם מכשירים את משפט התורה להיות משפט אקטואלי ומודרני שנוהג הלכה למעשה.
להכניס למשרד החינוך
דוגמה אחת לכך היא הכנס העולמי השנתי למשפט עברי בנשיאותו של הדיין והמשפטן הרב ד"ר רצון ערוסי מטעם עמותת הליכות עם ישראל. מדי שנה הרב לוחם את מלחמתו של משפט התורה, ומקיים כנסים בעלי שם עולמי בירושלים זו השנה ה-29 כדי להחדיר עניין זה בתודעת הציבור.
החידוש שבשנה הזאת הוא שתלמידי חטיבת הביניים בישיבת בני עקיבא חץ נווה הרצוג שבניר גלים, בראשותו של ראש הישיבה הרב מאיר אדרי, השתתפו בכנס כחלק מתוכנית הלימודים בפרויקט דיינים צעירים במשותף עם כולל כרמי משפט בשומרון לזכרו של הרב רזיאל שבח הי"ד.
התלמידים ערכו פאנל ודנו בסוגיה האקטואלית "התחייבות במסרון וזכויות יוצרים - הלכה ואקטואליה בעידן הפלאפונים", ויצרו סימולציה המביימת מהלך של משפט עד לפסיקת הדין. נשיא הכנס הרב ערוסי התרגש מאוד מהדיונים ומהסברות של הדיינים הצעירים ובעלי הדין, וכן באי הכנס - דיינים, רבנים, משפטנים, עורכי דין, אישי ציבור, אנשי חינוך ובעלי בתים - פרגנו לתלמידים הצעירים.
חיבור הנוער הציוני-דתי בפרט והחברה הישראלית בכלל להוראת המשפט – משפט התורה, הוא דבר הכרחי. אפשר לומר שאלמלא היה את משפט התורה - אומתנו לא הייתה אומה, ולא היינו קיימים כעם ריבוני בארצנו. ישנה חשיבות כבירה ללמד את הנוער את מושגי משפטי התורה, וזאת משום שרוב מצוות התורה אינן עוסקות ביחידים אלא בכלל הציבור (מלכות, גאולה, בית המקדש, בתי דין, ארץ ישראל וכו'), ומצוות אלו מושרשות ומתקיימות לרוב רק בארץ ישראל.
יוצא שאם ברצוננו להטמיע את החוט המשולש של ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל, דבר זה חייב להיות מופנם בקרב העם היהודי כבר מגיל הנעורים, ואף ראוי להכניס זאת לתוך משרד החינוך בצורה מובנת ומתאימה לכל גיל על פי רמתו. חברה דתית ציונית צריכה להציב לעצמה יעדים ברורים בענייני הוראת משפטנו הלאומית – משפט התורה. ואם הדור הצעיר לא יידע ולא יבין את חשיבות המוסד השיפוטי המתדיין על פי דין תורה – מה יהיה לעתיד?! לכן חשוב שבכל שלב בחיים מנער ועד זקן ילמדו, יחכימו ויתדיינו על פי המשפט העברי.
עתה מובן מדוע בימינו הרבנים הראשיים ורבני הערים מחזקים את כלל הזרמים להקים בכל קהילה יהודית מוסד שיפוטי מודרני לדיני ממונות אשר דן על פי דין תורה, שהוא מאוד מרכזי בתורתנו ובחיי באומתנו.
יוצא אפוא, כך היא דרכה של תורה, לחנך ולהשריש את עולם הערכים של התורה בדגש על דיני התורה ומשפטיה לילדינו, בבחינת "צדק צדק תרדוף".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
