ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
בסדר הראשון ראינו שמרן הרב זצ"ל קורא לכולם אל הסודיות. "ומתוך כך, רזי עולם, רזי תורה, סוד ד', הולכים ונתבעים מן הדור" (פרק ה'); בדור הזה, אומר הרב: "הולכת בזה חכמת מעשה בראשית להיות יותר ויותר גלויה שנדרשת ברבים ושנותנת מחיה לדורות רבים" ועוד: "...עד שאי אפשר עוד להסביר גם אמונה פשוטה לאנשים בינוניים, כי אם על פי הרחבת הצעת רזי עליון, שהם עומדים ברומו של עולם" (פרק ו) ועוד הרבה, כפי שראינו בביאורנו לסדר הראשון.
והנה, כאן מביא הרב דברים שנראים סותרים את אמירותיו שם: " הידיעות הסודיות היותר עליונות אין מגמתן להתפשט בעולם בהתפשטות כמותית, שידעו מהן רבים, כי זהו דבר שאי אפשר"!!!
יומיים לפני פטירתו אמר הרב לדודו של הרב הנזיר, הרב וייסבורד, כי מחלתו היא עונש על כך שהוא מגלה סודות עליונים לדור (ליקוטי הראי"ה, ח"ג, עמ' 231 מהדורת תשע"ה). דודו של הרב הנזיר תמה ושאל מדוע? והרי הרב מדבר בלשון גלויה ולא משתמש במושגים הקבליים? והרב לא השיב לו.
סיפור זה מבהיר את תפיסתו הדואלית של הרב (כמעט כמו כל נושא שהרב נגע בו) לפיה כל הדור חייב ללמוד את תורת הסוד כתשובה לכל שאלותיו וכשמן טוב לכל תורת הנגלה, כשמאידך, רק יחידים יכולים לעמוד על תורת הסוד באמת.
הדרך בה כל הדור משתתף בלימוד הסוד היא בדומה לדרך החסידות וכפי שכתב הרב את דבריו. דברי הזהר והאר"י משלים הם, שכן הם נושאים תיאורים פיזיים למציאות רוחנית נעדרת גשמיות. בשל כך, אין מקום ללמד את המון העם את סודות התורה שכן אלה עשויים להוליך אותם לטעות משמעותית בהבנת האלוהות והמציאות, עד כדי עבודה זרה ממש (ראה: 'שומר אמונים' ויכוח שני, אות לד'; רמח"ל – 'קל"ח פתחי חכמה' פתח כד'; 'תניא', שער הייחוד והאמונה; 'נפש החיים' שער ג', פרקים ג' ואילך; ביאורנו לפרק סד' פה).
זו הסיבה שהרב כתב את דבריו במילים מעולם הנגלה ולא מעולם הנסתר, שלא להכשיל אף אדם. אם כך מדוע הרב לא ענה לדוד של הרב הנזיר? ייתכן שהרב סבר שאף על פי שהוא גילה סודות בלשון הנגלה, הוא גילה הרבה מאוד מתורת הסוד והיחס שלה לעולם וכנסת ישראל, לדעת רבים, הרבה יותר מכל קודמיו.
פרק זה מדבר אודות הידיעות העליונות של תורת הסוד, אלו שמיועדים למתי מעט שבכל דור. עליהם "לתרגם" לעם, במיוחד לדור הזה, דור הגאולה, את השלכתה של תורת הסוד למציאות העכשווית, אך אין הם אמורים ללמד את התורה עצמה לכל אחד. על גופה של תורת הסוד נותרו ההגבלות המובאות במסכת חגיגה (ראש פרק שני) שאין לדרוש אותם ברבים, אלא ליחידי סגולה ובדרך רמז.
הרב מזהיר ואומר כי אם בכל זאת ילמד איש הסוד את "התוכן הפנימי" להמון, ממילא הדבר לא יצליח והאנשים יכירו רק את "הסגנון החיצון". אנשים יודעים לדקלם שמות קודש ולחזור על שמות של פרצופים. הם יוכלו גם לדמות בעיני רוחם זיווגים עליונים ואורות גבוהים. כל אלה אין בהם כלום!
להיפך, סיכוי גדול שאנשים יהפכו בשל כך לעובדי עבודה זרה. לאחרונה יצא לי לפגוש "מקובלים" שמתפללים ומכוונים את תפילתם לפרצופים עליונים. זו עבודה זרה גמורה!!!
מי שיכול להבין את התוכן הסודי כפי שהוא, הם רק: " אלה שבהם נמצאת סגולה עליונה של הסתכלות גבוהה" . יש נשמה גבוהה שייעודה להאיר מסודות התורה לדור. יש כאלה שמתווסף להם כוח רוחני כזה במהלך החיים. הדברים נשגבים מבינתנו ומי ששייך למקום זה של הסוד הגבוה - יודע זאת.
בעצם קיומם של אנשי הסוד בכל דור, הם מרוממים את הדור יחד איתם. אין צורך שהם ילמדו את הדור את הסודות הנעלמים וגם אם הם יירצו הם לא יצליחו בכך, שכן מי שלא יועד להבין את הסוד על בוריו, יישאר רק עם שמות ותרשימים.
אם כך, כיצד אדע אם עליי ללמוד את תוכן הסוד אם לאו? (השאלה לא מכוונת לדברי החסידות או דברי הרב זצ"ל שמביאים מתורת הסוד אל פשט התורה שאנו לומדים או אל מציאות הדור והעולם). לפי דבריו אלה של הרב, נראה שהדבר פשוט. אם אתה מבין את תוכנם העליון של הדברים, עד שאתה יכול כמו הרב או האדמו"ר הזקן למשל, לגלות את צפונות התורה והעולם, לא בשינון המשלים והציורים, אלא ב-"תרגומם" לחיי המעשה וגופי התורה, הרי שאתה מאותם יחידים, ובאם לא, מוטב שתלמד את דברי היחידים שבדורות הקודמים ותשבע נחת.
המהרח"ו בהקדמתו ל-'עץ חיים' מלמד כי תורת הסוד מכונה "תורה לשמה" במשנה באבות. רבי מאיר אומר שכל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים רבים:
"רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו. נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה. שנאמר: לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה, ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" (אבות ו', א').
כל כך הרבה תיאורים יש למי שלומד וראוי ללמוד תורה לשמה. אם הגעת למצב בו מגלים לך רזי תורה ונהיית כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק ועוד, הרי לך סימן שלימודך רצוי.
אותו יחס בין ישראל לעמים
אותו יחס שבין בעלי הסוד המעטים שבכל דור אל כלל ישראל, מתקיים בין ישראל לעמים. יש החושבים שתפקידם של ישראל הוא להוכיח כי התורה היא ספר מדע, או ספר היסטוריה שנכתב לפני זמנו ומקדמות כתיבתו מוכחת נכונותו.
דבר זה אין לו שום דבר עם התורה!
הרב מסביר כי תפקידו של עם ישראל הוא לרומם את העולם מעצם מציאותו. ישראל לא זקוקים ללמד את הגויים את הדרך ילכו בה. תפקיד זה לא הוטל על ישראל מעולם. תפקידו של עם ישראל הוא לשמור על עצמו כעם ישראל. זה לבדו ירומם את הגויים שחיים לצידו. אנו רואים שמחצית מאוכלוסיית כדור הארץ חדלה לעבוד עבודה זרה ועברה לאמונה באל אחד בעקבות ישראל. בשני המקרים, הן זה של יש"ו והן זה של מוחמד, לא עבד עם ישראל בסדנאות לשכנוע אומות העולם לעזיבת דתם הפגאנית והעברתם לאמונה מונותיאיסטית. הדבר קרה מעצמו. להיפך, באותם שנים בהן התפתחו דתות אלה עם ישראל היה גולה ומושפל!
אם ישראל מקיים את תפקידו, ועבור חצי הכדור היה תפקידו של ישראל להיות בגלות, כך מסתבר, השאר יקרה מעצמו. ישנו כח סגולי שעובר ברוחניות של העולם ושאין כל צורך לערוך סדנאות כדי לגרום לו לעבוד. על עם ישראל להתרכז בלהיות עם ישראל.
ההתמודדות של הרב עם החזון הנבואי מפתיעה ביותר. הנביא מתאר נבואה יפה ואוטופית: "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם." (ישעיהו ב, ג).
מי לא רוצה שכל העמים יודו שצדקנו? הרי אנו מתפללים כל יום שלוש פעמים: "יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תישבע כל לשון" (תפילת "עלינו לשבח")! לכאורה זהו תפקידנו. אם כן, מדוע שלא נהיה אקטיביים ונשכנע את העולם "בואו והתגיירו" או לפחות "בואו וקיימו שבע מצוות בני נח"?
אומר הרב, זוהי נבואה "שבאספקלריא שאינה מאירה". הנביאים התנבאו ממקום יותר נמוך מהמקום שממנו התנבא משה רבינו ע"ה. בשל כך, תיאורם מתאר תוצאה שתקרה בעתיד, אך לא מתאר את התמונה המלאה, מה על ישראל לעשות בשביל כך.
משה רבינו ע"ה התנבא ממקום גבוה יותר וברור יותר: "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, פה אל פה אדבר בו, במראה ולא בחידות" (במדבר יב, ח). נבואתו נקראת "אספקלריא המאירה", היא התורה שלנו: "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג, כב). בתורה כתוב אחרת: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". (שמות יט, ה - ו).
התוצאה תהיה לבסוף שכל העולם יכיר וידע את ה' יתברך, אך התפקיד של עם ישראל הוא להיות עם ישראל, לא המחזיר בתשובה של העולם. מדברי הנביאים אין הדבר ברור, אך מדברי גדול הנביאים הכל ברור!
ואלה דברי הרב ע"ה:
"הידיעות הסודיות היותר עליונות אין מגמתן להתפשט בעולם בהתפשטות כמותית, שידעו מהן רבים, כי זהו דבר שאי אפשר. ואם ידעו רבים מסגנונן החיצון, לא ידעו כלום בתוכנן הפנימי, ויהיה הדבר מזיק יותר ממה שהוא מועיל. אמנם הן צריכות לחדור לכל אלה שבהם נמצאת סגולה עליונה של הסתכלות גבוהה.
ואלה היחידים, בגבהם הרוחני, מרוממים הם את העולם משפלותו ע"י מציאותם לבד, לא על ידי השפעתם הניכרת. את הרזים הפנימיים אינם מגלים, ולא יוכלו לגלות.
אבל מה שהאורה הגדולה גורמת בעצם בכל כחה, בהתפשטות ניצוציה גם על כל מה שהוא מגולה, על מבט כל עין, על כל שיחה ותנועה, על מהות הרצון, על מגמת החיים, הכל פועל, ומעודד, מחזק ומקדש את הכל.
גם המגמה הכללית בהשפעתם של ישראל בעולם איננה התפשטות לימוד של דעות, בדרך הלימוד וההשפעה הפשוטה והגלויה. אבל כשהאומה הזאת אוצרת יפה בקרבה את סגולתה, כבר העולם כולו מתעלה, מצד מה שיש בו סגולה פנימית כזאת, באוצר האנושיות.
הפעולות וההדרכות שראו הנביאים הוא במעלה קטנה לגבי המעלה העליונה של הפעולה הפנימית.
ובמקום שהנבואה שבאספקלריא שאינה מאירה אומרת, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלם, שהיא הצעה למדרגה הפעולית הניכרת, שהיא המדרגה השניה, אומרת הנבואה שבאספקלריא המאירה, היא תורת משה, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגלה מכל העמים, כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל".
ואלה היחידים, בגבהם הרוחני, מרוממים הם את העולם משפלותו ע"י מציאותם לבד, לא על ידי השפעתם הניכרת. את הרזים הפנימיים אינם מגלים, ולא יוכלו לגלות.
אבל מה שהאורה הגדולה גורמת בעצם בכל כחה, בהתפשטות ניצוציה גם על כל מה שהוא מגולה, על מבט כל עין, על כל שיחה ותנועה, על מהות הרצון, על מגמת החיים, הכל פועל, ומעודד, מחזק ומקדש את הכל.
גם המגמה הכללית בהשפעתם של ישראל בעולם איננה התפשטות לימוד של דעות, בדרך הלימוד וההשפעה הפשוטה והגלויה. אבל כשהאומה הזאת אוצרת יפה בקרבה את סגולתה, כבר העולם כולו מתעלה, מצד מה שיש בו סגולה פנימית כזאת, באוצר האנושיות.
הפעולות וההדרכות שראו הנביאים הוא במעלה קטנה לגבי המעלה העליונה של הפעולה הפנימית.
ובמקום שהנבואה שבאספקלריא שאינה מאירה אומרת, והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלם, שהיא הצעה למדרגה הפעולית הניכרת, שהיא המדרגה השניה, אומרת הנבואה שבאספקלריא המאירה, היא תורת משה, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגלה מכל העמים, כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
