ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
בספה"ק אוהב ישראל (סוף פר' ראה) בפסוק נתון תתן גו' ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר גו'. פירש עפ"י דברי האוה"ח הק' ז"ל בפרשתנו על פסוק "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", דלכאורה ישאל השואל בראותו כי ירבה כבוד האדם בזהב לרוב ללא צורך בו. ולמה לא הספיק ה' להאדם רק מה שצריך והכרח לו. כי זה מה שאנו רואים שלפעמים יחסר לאדם ואין לו אפילו כדי צרכו. יש טעם בדבר לייסרו על עונו. משא"כ אוצרות הון למה לאיש לאין צורך בהם. לזה הודיע הכתוב כי יש אנשים שאינם ראוים לקבל חוקם לצד מעשיהם. כי ה' נותן בחסדו שפע הצורך בריוח לכל אחד ואחד די מחסורו. והיה כי יחטא האדם ואינו ראוי לקבל פרנסתו בכבוד מידו ית' חלקו המגיע לו. ואז לא יטלנו עליון אלא הרי הוא מתקבץ אל מקום אחר. ואז הוא צריך לקבל חלקו ע"י אחר. ויעשה ה' זה עבור ב' מדות טובות. הא', להשתלם האדם בעוה"ז פעלו הרע. הב', כדי שיזכה הנותן באמצעות נתינת הצדקה וחסד לרעהו. וזהו שאמר "אם כסף תלוה את עמי". פי' אם ראית שיש לך כסף יותר על מה שאתה צריך לעצמך ואתה מלוה לעמי. תדע לך שאין זה חלק המגיע לך אלא חלק האחרים שהוא העני עמך. ובזה לא יתנשא ולא יתגדל עם העני. עיי"ש.
מוסיף ה'אוהב ישראל': ומכל שכן שלא יתן לו ברוע לב כיון דמשלו הוא נותן לו. ועבור זה ברכו הש"י בזה שנתן והפקיד אצלו חלק חבירו. וזהו שאמר "נתון תתן לו אפילו מאה פעמים". מחמת שיש לך יותר מכדי צרכך אז בודאי אין זה שלך. ומחויב אתה ליתן לו אפילו כמה פעמים. וזהו "ולא ירע לבבך כו' כי בגלל הדבר כו' יברכך" כנ"ל. הלא עבור זה ברכך הש"י בעושר יותר מכדי צרכך מפני חלק העני שאינו זוכה שיהיה מונח אצלו. וגזר הש"י שיהיה בפקדון אצלך. ואז יוצרך העני לקבל פרנסתו וחלקו ממש על ידך. ודי לו בעונש זה. ועל כן החזר לו פקדונו בכל עת בסבר פנים יפות עכ"ד.
בענין זה מסופר (לבם של ישראל, עמ' תמב), כאשר באו גבאי צדקה בקובלנה להרה"ק הלב שמחה מגור זצ"ל, על שיד עשירים קמוצה ואין הם רוצים ליתן למגבית צדקה, תמה: "וכי אין הגבירים יודעים את מאמר "האור החיים" הק' על הפסוק "אם כסף תלוה"? כשכוונתו לדברי האוהחה"ק הנ"ל בפרשתנו: "אם כסף תלוה את עמי" פירוש "אם ראית שהיה לך כסף יותר על מה שאתה צריך, תדע לך! שאין זה המגיעך, אלא חלק אחרים, שהוא העני וכו' עיי"ש. נמצא איפה שאין העשירים נותנים כלום משלהם, ומה להם א"כ לקפוץ את ידם ולקמץ בנתינת צדקה.
בעליו עמו - פטור רק בידי אדם ולא בידי שמים
וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת וגו' אם בעליו עמו לא ישלם וגו' (כב, יג-יד).
כתב האור החיים הק אף ששאילה בבעלים פטור, הפטור הוי רק מדיני אדם אבל חייב בידי שמים.
הגאון רבי מאיר אריק אבד"ק טארנא בספרו טל תורה הקשה עליו ממה דאיתא בגמ' בבא מציעא (דף צז.) אמר רבא: מי שרוצה לשאול דבר מחבירו, ויפטר מאחריותו, יאמר לו בזמן השאילה תן לי מים לשתות דהוי שאילה בבעלים, מפני שהמשאיל עושה מלאכה לשואל בזמן השאילה. ואי פקח הוא המשאיל, ויודע שפטור בעלים תלוי בזמן השאלה יאמר לשואל שאל את הדבר קודם, ואחר כך אתן לך מים] ואין זו שאלה בבעלים ע"כ. ומקשה הגר"מ אריק: וצ״ע דא׳׳כ שחייב אדם בידי שמים איך נתן רבא עצה לעשות כן לכתחילה, והרי ישאר חייב בידי שמים. ומתרץ שיש ליישב: אולי כוונת האוה״ח בנאבד בפשיעה אבל באונס פטור אף לצאת ידי שמים, והבא לפטור מאונס קאמר רבא. ומסיים הגר"מ אריק: ועם כל זה הדבר חידוש ולא נזכר בפוסקים עכ"ד.
אמנם יש לציין לדברי המאירי (שם) שכתב שהעיקר שבא רבא ללמד הוא עצה למשאיל להיזהר מרמאותו של שואל, שלא יסכים לתת לו מים בשעת השאילה [וזה לשונו: מאחר שביארנו שכל שהמשאיל במלאכת השומר בשעת שאלה פטור השואל כל שרוצה לשאול ומתכוין לרמות את חברו ואומר לו השקני מים, ומכוין שיעתר לו לכך ושיעשה שאול לו בשעה שהוא קונה את הבהמה להיות שואל עליה, יהא הלה [המשאיל] פקח ויאמר לו משוך וקנה תחלה ואח"כ אעשה שלא יעשה עצמו נעתר לשאלתו עד שנעשה הוא שואל] עיי"ש. ולפי דבריו אתי שפיר, שהעיקר בא רבא ללמד למשאיל איך להתחמק מהשואל, ולא לשואל איך להיפטר מהמשאיל ודו"ק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
