ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
הקשה רבינו האור החיים הק' צריך לדעת למה כתב אבני שוהם ואבני מילואים בסדר, אחר כל הי"א מינים, ומן הראוי היה לו לסדרם קודם זהב וכסף כי הם מעולים מהם...
ומתרץ האוה"ח: אין התרומות נמנות כאן לפי סדר חשיבותם העצמית, אלא לפי הסדר של העמל והטרחה והחיסרון כיס שהיו לישראל בהבאתם. והנה כל הדברים המנויים שם, הגיעו להם לישראל על ידי עמל, אולם אבני השוהם לא טרחו ישראל בהבאתם, וכדאיתא בגמ' (יומא עה, א) שבדרך נס באו אליהם האבנים היקרות, העננים הביאום אליהם שנאמר (להלן לה, כז) "והנשיאים הביאו את אבני השוהם", ונשיאים מפרשים חז"ל עננים, "נמצא שמשולחן גבוה זכו בלי יגיעה וחסרון כיס", על כן נזכרת נדבה זו בסוף כל הנדבות שלפי סדר זה דרגתה אחרונה עכתו"ד.
לבנות ארון קודש מזהב או מפתוחי עץ מרהיבים ביופיים?
האחרונים (ראה חשוקי חמד - בבא בתרא ד.) למדים מדברי האוהחה"ק האמורים תשובה לדינא - הלכה למעשה, בנידון דלהלן:
נשאלה שאלה בבית המדרש: אדם בעל יכולת הרוצה לבנות ארון קודש לשם ולתפארת השי"ת, ולפניו ב' אפשרויות, הוא יכול לעשותו מחופה בזהב ומחירו רב מאוד, או לעשותו מפתוחי עץ מרהיבי עין, אך הוא זול יותר מהזהב. במה לבחור?
והשיבו (חשוקי חמד שם): הנה במסכת בבא בתרא (ד, א) נאמר: "מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו. סבר למחפייה בדהבא אמרו ליה רבנן שבקיה דהכי שפיר טפי דמיחזי כי אידוותא דימא". ופרש"י: "גלי הים שהם נעים ונדים, והעין משתעשעת בראייתן". הרי דיופי חשוב יותר מזהב. לפי זה בענייננו, לכאורה יש לבחור את היפה למרות שיש יקר ממנו, ויש להעדיף את הפתוחי עץ היפים, מהזהב היקר.
אולם יעוין שם במהרש"א שפירש את דברי הגמרא דמחזי כאדוותא דימא, דאפשר שכוונו בזה למה שכתבו בפרק כיסוי הדם (מסכת חולין) גבי תכלת דומה לים, והים לרקיע. ובתורת חיים כתב שעל ידי השיש הכחול, כשהקב"ה יסתכל בבית המקדש יזכר בזכות אבות שנמשלו לגלי הים, כמבואר בסנהדרין צהלי קולך בת גלים בתו של אברהם יצחק ויעקב, שעשו מצוות כגלי הים. ובבן יהוידע כתב: נ"ל כיוונו בזה שיהיה ההידור הזה במקדש מצד ראיית העיניים, לתקן מה שסימא את עינו של עולם, יעו"ש. הרי שלא העדיפו את השיש הכחול מפני יופיו, אלא שהיה בזה ענין בצבע הכחול, ולכן בענייננו שאין את השיקולים הנ"ל, לכאורה עדיף לעשות מזהב שהוא יקר יותר, ולא מפתוחי עץ למרות שהוא יותר יפה.
וכן משמע מדברי אור החיים הק' (שמות כה ז, ד"ה אבני שהם) שתמה למה כתבה התורה את אבני שהם ואבני מילואים אחר כל הי"א מינים, ומהראוי היה לסדרם קודם זהב וכסף כי הם מעולים מהם? והשיב ע"פ מה שאמרו חז"ל שהעננים הביאו את אבני השהם. ואם כן הגיעו בלא טורח ויגיעה וללא חסרון כיס, אשר על כן סדר נדיבותם אחר כל הנדבות, שמביאים ישראל מכיסם ועל ידי טורח, יעו"ש. הרי שיש מעלה גדולה בדבר יקר יותר שהגיע על ידי חסרון כיס. עיי"ש.
עני הנהנה מן הצדקה, האם יתן צדקה מכספו, או מכספים שזיכו לו
אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן (כה, ז).
שאלה. עני שחשקה נפשו ליתן צדקה, והנה הוריו שמעו על כך, והציעו לו שיזכו לו את סכום המעות שרוצה לתרום ויתן מעות אלו לצדקה, שואל העני האם יקבל הצעת הוריו ויתרום את הכסף שיקבל מהם, או שמא עדיף שיחסוך מפיו ויחסר מכיסו, כדי שהמצוה תהיה יותר מהודרת כי באה מתוך צער?
תשובה. הקשה האור החיים הקדוש על הפסוק 'אבני שהם ואבני מלואים לאפוד ולחשן' (שמות כה ז), למה כתב אבני שוהם ואבני מלואים בסוף אחר כל הי"א מינים, שמן הראוי היה לו לסדרם קודם זהב וכסף כי הם מעולים מהם, ותירץ (בתירוץ השלישי) על פי הגמרא ביומא (עה, א) שהעננים היו מביאים את אבני השהם וכו', אם כן משלחן גבוה היו מביאים, בלא טורח ויגיעה ובלא חסרון כיס, אשר על כן סידר נידבתם אחר כל הנדבות שמביאים מכיסם וע"י טורח, עכ"ד. הרי דמצוה שמקיים מתוך חסרון כיס, ומתוך טורח ויגיעה, יש לה חשיבות מרובה, מאשר כשלא נתנו לו אלא שזכו לו.
ויעוין במשנ"ב (סימן תקפד סק"ח) שהביא דברי המטה אפרים שראוי לכל גבר ירא ה' להשתדל שיהיה לו עליה בימים נוראים, ואף במקומות שמוכרין מצוות יקנה אותה בדמים כפי יכולתו, ואדרבה יש עילוי יותר במצוה שבאה אליו בדמים ממצוה שבאה לו בחנם אין כסף. וכך כתב החיי אדם (כלל סח סעיף טז) שלא יעשה מצוה חנם, אלא יקנה אותה בשכר שלם כמו שכתוב 'ויאמר דוד אל ארוונה... ולא אעלה עולות לה' חנם', ובזוהר (בפרשתנו-תרומה) מחמיר מאד בזה.
לאור זאת נראה בענייננו כיון שההורים רוצים ליתן לבנם כסף רק לצורך הצדקה, אבל בלי זה הרי אינם רוצים ליתן לו, אם כן הוי כמו שנותן צדקה בלא הוצאות ובלי טירחא, ונחשב לו כמצוה בחינם, ולכן עדיף שיחסוך כל חודש קצת מעות, ומהם יתן את הצדקה.
(חשוקי חמד יומא עה, א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
